מכוניות של ימינו הרבה יותר בטוחות, חזקות, חסכוניות ואיכותיות משהיו אי-פעם. למרות זאת, נוטים נהגים ותיקים להיתקף מדי פעם בפרץ של נוסטלגיה וגעגועים למכוניות ה"אמיתיות" שנעו על הכבישים לפני שניים-שלושה עשורים.
לפני שהחל עידן המכונית האלקטרונית, בשלהי שנות ה-80, הנהיגה ברכב הייתה חוויה הרבה יותר פיזית וישירה. הגה כוח, למשל, היה פריט נדיר בדגמים רבים; שלא לדבר על לדבר על הגאים חשמליים, שכיום מותקנים בכל קומפקטית זולה. כל סיבוב של ההגה דרש הפעלה נמרצת של שרירים, אבל גם העניק לנהג מידע מדויק מאוד על מצב הגלגלים ותנאי הדרך. הבלמים פעלו ללא תיווך של ABS ושאר ג'וקים אלקטרוניים, ואפשר היה לאבחן את מצבם על-פי הדגדוג בכפות הרגליים. באותם ימים המכוניות אפילו הפיקו צלילים אמיתיים שבקעו מהמפלט ולא הונדסו על-ידי מחשב במעבדת מחקר.
כדי לשחזר כיום את אותן תחושות נהיגה צריך לבחור בין שתי אופציות: להצטייד ברכב אספנות מתפורר, או להיכנס למכונית חדשה של קומץ חברות שמתעקשות לשמור על הגחלת. אחת מהן היא ב.מ.וו, שאמנם התבגרה במהלך השנים, אבל לפחות בדגמי הבסיס היא עדיין מקפידה לשמר את חוויית הנהיגה של פעם. לפיכך, כשהגיעה אלינו למבחן סדרה 1 החדשה, שנחתה בארץ החודש, ציפינו למסע במכונת זמן.
קסם ספורטיבי-יהיר
חיצונית לפחות, סדרה 1 מחוברת היטב לימינו. המידות החיצוניות עדיין קומפקטיות, אך כעת יש לה מראה בוגר ומכובד, במיוחד בחרטום - שנראה כמו גרסה מוקטנת של סדרה 5 החדשה, ובזנב - שמזכיר דווקא את פולקסווגן גולף. זו מעולם לא הייתה מכונית מרהיבה ואין לה פרופורציות מאוזנות כמו לאלפא ג'ולייטה, למשל, אבל הקסם הספורטיבי-יהיר של ב.מ.וו עדיין עוטף אותה, ומעניק לה בכבישי הארץ התעניינות שלא זוכות לה אפילו מכוניות במחיר כפול.
תא הנוסעים מחזיר אותנו לפרופורציות הנכונות. בניגוד לתחושת המרחב הפסיכולוגי אותה שואפים רוב היצרנים להקנות כיום, התא של סדרה 1 מעניק הרגשה אינטימית-עוטפת, שמקיפה את הנהג ואת הנוסעים כמו כפפה הדוקה. קו החלונות גבוה ונותן תחושה של ישיבה נמוכה, ומנהרת התמסורת הגבוהה, שעוברת לאורך המכונית, מגבילה את מרחב הרגליים של היושב במושב השלישי מאחור ומעלה זיכרונות מעידן אחר. היא מרווחת יותר מסדרה 1 היוצאת, תא המטען שלה גדול יותר, ובסיס הגלגלים הארוך מבטיח מרחב רגליים סביר לשני נוסעים מאחור, אבל זו לא המכונית האידיאלית למי שסובל מקלסטרופוביה.
סביבת הנהג מינימליסטית ואופיינית מאוד לב.מ.וו: הגה ספורטיבי למראה ולאחיזה, מושבים שחובקים היטב את הגב, לוח מחוונים אנלוגי קומפקטי ומערכות קול ואקלים בעיצוב ב.מ.וו קלאסי. אפילו מערכת המולטימדיה עם המסך הצבעוני הגדול, שנשלטת באמצעות עכבר מרכזי, כבר הפכה לסוג של קלאסיקה במותג. איכות הגימור גבוהה, כפי שניתן לצפות מתוצרת גרמניה, אך היא לא נראית עשירה כמו ברכבי אאודי, למשל.
ללא שיהוק או גמגום
למבחן הדרכים התייצב דגם 116 מצויד במנוע 1.6 ליטר טורבו, שפותח בשיתוף עם קונצרן פיז'ו, ומייצר בגרסה הבסיסית 136 כ"ס. על הנייר זה לא נראה הספק מרשים, בוודאי לא למכונית שנושאת את הסמל הכחול-לבן בחרטומה. אבל אסור לשכוח שראשי התיבות של ב.מ.וו הן "מפעלי מנועים בוואריים", ומגע הקסם של חטיבת המנועים המהוללת לא פסח גם על מנוע ינוקא זה. במצב ספורט, למשל, כל לחיצה על הדוושה שולחת את מחוג הסל"ד בבהילות לכיוון הקו האדום, שנמצא ב-7,000 סל"ד, והמכונית מייצרת תאוצה מיידית ונזעמת, כאילו היו לה עוד 30-40 סוסים מתחת למנוע. הדחף הנמרץ לא דועך גם בעליות תלולות עם שלושה-ארבעה נוסעים, ויש לו גיבוי בדף הנתונים שמלמד על תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.1 שניות בלבד.
לקצב המענג בו צוברת המכונית מהירות שני אחראים עיקריים. הראשון הוא מגדש טורבו מתוחכם, שמשנה את קצב דחיסת האוויר בהתאם לפקודות הנהג, ומעניק למכונית את שיא המומנט כבר בסביבות 1,300 סל"ד. זו מהירות סיבוב שבה רוב המנועים בנפח כזה רק מנערים את קורי השינה. הקלף השני הוא תיבת הילוכים חדשה בת שמונה מהירויות, שהיא ללא ספק הטובה ביותר בה נתקלנו עד היום ברכב קומפקטי. לתיבה הזו אין טריקים כמו מצמד כפול או יחס רציף (CVT), אבל יש לה מנעד רחב מאוד של תוכניות העברת הילוכים: החל מאופי סופר-מתון לטובת חיסכון בדלק (נתוני היצרן מדברים על ממוצע של קרוב ל-18 ק"מ לליטר), ועד להחלפות הילוכים בקצב היסטרי, נוסח אופנוע, במצב הספורטיבי. כל זה ללא שיהוק או גמגום.
האופי התזזיתי של המנוע והגיר תואמים היטב את החוויה הדינמית, שהזכירה לנו ימים נשכחים: היגוי כבד אבל חד כתער, היזון חוזר מדויק מאוד מהגלגלים, בלמים חדים ומדויקים, ושלדת הנעה אחורית שהעברות המשקל שלה על כבישים מפותלים מסונכרנות היטב עם מוקד העונג במוחו של הנהג. למרבה הצער, גם נוחות הנסיעה הזכירה לנו נשכחות. על כבישים עירוניים זו הייתה חוויה מטלטלת, תרתי משמע. להערכתנו, חלק נכבד מנוקשות הספיגה נובע מהשימוש בצמיגים חסיני-תקר, שנועדו לחסוך את הצורך בגלגל רזרבי. נמליץ בחום ליבואן לוותר על אופציה אירופית זו, לטובת צמיגים מקובלים שמותאמים טוב יותר לתנאי הארץ.
בשורה התחתונה 116 היא מכונית חריגה בנוף המקומי. למרות שחלק נכבד מהלקוחות לעתיד יתייחסו אליה כ"כרטיס כניסה מוזל" לתדמית היוקרתית של ב.מ.וו, היא לא תוכננה להיות סמל מעמד. 116 היא מכונית מושחזת, שמעניקה לנהג חובב הגה תחושה ישירה שונה מזו של כל מכונית אחרת שמוצעת כיום בפלח הקומפקטי. במחיר בסיס של 165 אלף שקל, היא גם מהווה בראשונה יעד שאנשים מהיישוב יכולים לשאוף אליו.
המתחרות
אאודי A3
A3 החדשה מאמצת קו ספורטיבי יותר מהנוכחית, עם ממדים מקבילים. היא תציע תא נוסעים חדש ועתיר בצעצועים ויותר מרווח פנים. בחזית המנועים נמצא 1.4 ליטר טורבו חדש עם 122 כ"ס, שמאיץ מאפס ל-100 ב-9.2 שניות ומחזיר כ-20 ק"מ לליטר.
לקסוס CT
ב-180 אלף שקל מציעה לקסוס את CT הקומפקט-פרימיום-הייבריד היחידה בפלח, עם ממדי קומפקט, תא נוסעים מפואר ושלדה מושחזת. המנוע הוא 1.8 ליטר בנזין, בשילוב מנוע חשמלי וסוללה, יחד עם 136 כ"ס, ביצועים מכובדים וצריכת דלק רשמית של 21 ק"מ לליטר.
מרצדס A קלאס
A קלאס החדשה עוברת מפלח משפחתי-שימושי לקומפקט-ספורט-פרימיום, עם פרופורציות רחבות וספורטיביות, מראה קרבי ומנועים משודרגים בהספק של עד 211 כ"ס. דגם הבסיס שיגיע לארץ יצויד במנוע 1.6 ליטר טורבו המשודך לתיבה אוטומטית כפולת-מצמדים חדשה.