מיד לאחר שפורסם כי מכר את דירתו במגדלי אקירוב בתל אביב התייחס לכך השר אהוד ברק בעמוד הפייסבוק שלו. ההודעה שכתב היא מסמך מרתק לקריאה: "עם חזרתי לחיים הציבוריים היה קשה שלא להבחין בביקורת בעניין מקום מגוריי, ולא חשבתי שנכון להתעלם ממנה לאורך זמן".
הלו? "היה קשה שלא להבחין", אדוני השר? "עם חזרתי לחיים הציבוריים"? חמש שנים עברו מאז חזר ברק לחיים הציבוריים. יחסית לזמן הרב שחלף עלול להתקבל הרושם שדווקא היה לו קשה להבחין בביקורת, או שמא עד עכשיו הוא סבר שנכון להתעלם ממנה? ניחא.
המשך ההודעה של ברק מעניין לא פחות: "רעייתי נילי ואני החלטנו כי מכירת הדירה מתבקשת, וזאת נוכח ההכרה כי מקום מגורים זה גורם לתחושת ניכור וניתוק מחלקים רחבים בציבור".
הנה לכם סוף-סוף פוליטיקאי שקשוב לרחשים הבוקעים מן הציבור. רק ציניקן חסר תקנה שיעיין במדורי הנדל"ן - המדווחים על רווח משוער של 14 מיליון שקל בקירוב ממכירת הדירה - יוכל להרהר ברשעות שמא יש כאן משהו מעבר לרצון אמיתי שלא לעורר ניכור בציבור, ואולי על הדרך נתפרה פה עסקה משתלמת למדי בעבור המוכר.
יש משהו לא נוח באובססיה הקרתנית שלנו ביחס לרמת החיים של מנהיגינו. צודק ברק כשהוא טוען בתוקף כי הרוויח כל שקל בדין וכי צבר את הונו ביושר. אדרבא, בשנותיו כאזרח פרטי לא חדל מלהעמיק את עסקיו חובקי העולם.
על הדרך הוא היה גם לדמות קבועה ברבים ממפגשי האלפיון (מי יכול לשכוח את השולחן המיתולוגי ב"רפאל" עם סמי עופר המנוח). אחרי הכול היה זה ברק שרכש בשנת 2001 וילת-מידות בכפר שמריהו, חודשים ספורים אחרי שהודח מראשות הממשלה וחתם 41 שנות שירות רצוף למולדת. כאילו רצה אז לצעוק מהמגפון: "עכשיו מותר לי".
אקירוב היה רק הסמל
ייתכן שכאשר מנסה שר הביטחון לצייר את עסקת המכירה של דירתו במגדלי באקירוב כמהלך שנועד למנוע "תחושות של ניכור וניתוק", הוא גם זוכר שאוטוטו יהיו כאן בחירות. השריון בליכוד רחוק מלהיות מובטח, ובלית ברירה הוא עוד עלול להתגלגל לקמפיין בחירות עם המפלגה המתקראת: "עצמאות", ואולי זה הזמן להבחין בביקורת ולמנוע תחושות של ניכור וניתוק.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא חושב מן הסתם שבית הקיט הנאה שהוא מחזיק בקיסריה, נוסף על הדירה המשפחתית ברחביה, מעורר כלפיו ניכור או גורם לנזק. מן הסתם הוא גם צודק, די לעיין בסקרים. גם לאריאל שרון לא נגרמו שום בעיות ציבוריות מחוות השקמים ומהדונמים שקיבל בחצי מתנה מחברו משולם ריקליס (ע"ע זוס).
כך אפשר שבמקרה של ברק מדובר במשהו עמוק יותר, ומכירת הדירה באקירוב (על רווחי המיליונים שעולים ממנה) לא תעלים את הניכור כלפיו בציבור. אחרי הכול הייתה הפיליפינית, והייתה המשלחת הבזבזנית לסלון האווירי, והיו סקנדלים נוספים - אקירוב היה רק הסמל.
סקרים שנערכו באחרונה הצביעו על עלייה מרשימה בשיעורי שביעות הרצון מתפקודו של ברק, בחלקם הסתמן ש"עצמאות" שלו כבר מדגדגת את אחוז החסימה (כמעט תמיד מלמטה). כל הסקרים נערכו בשעה שהיה עדיין דייר מן המניין במגדל ההוא.
המפתח לעתידו הפוליטי של שר הביטחון טמון בראש ובראשונה בידיו של ראש הממשלה, בין אם יצליח להעביר שריון בליכוד ובין אם ימנה אותו לאחר הבחירות במינוי אישי.
בתרחיש קיצוני, ההערכה הציבורית לתפקודו כשר ביטחון תתורגם לקולות בקלפי ותכניס אותו לכנסת עם שלושה מנדטים. לזה או לזה אין ולא יהיה קשר למעבר מדירה מפוארת ברחוב פנקס בתל אביב לדירה פחות מפוארת ברחוב ז'בוטינסקי בעיר.
הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10