בעיצומה של ההסטה הקולקטיבית להשקעות מט"ח ומניות בחו"ל, מציג הדולר חולשה פתאומית ומטיל ספק על כדאיות הטרנד הפופולארי מאז ראשית השנה, מהלך שתפס תאוצה לנוכח תשואת החסר במדדים המקומיים והמתיחות הגיאופוליטית המתגברת.
בחינה של מפת הכוחות הפועלים על יחס המטבעות צריכה להדאיג את המשקיעים המקומיים שבחרו לרכז השקעה במט"ח לטווח הארוך, כשמגוון הלחצים מעל פני השטח אינם פועלים לטובתם.
עידן ההיפר-אינפלציה
בעוד חודשיים נחגוג עשור לתקומתו של המטבע הישראלי. היה זה ביוני 2002 אז נגע שער הדולר בשיא כל הזמנים, וכך הגיעה לקיצה ההתחזקות הדולרית משקל אחד לדולר בשנת 1985 עד לשיא של חמישה שקלים לדולר אחד בודד בשנת 2002. מאז נקודת המפנה איבד הדולר 25% מערכו השקלי, בעקביות וברציפות במסגרת התעלה היורדת כפי שניתן לזהות בבירור בגרף הבא.
המגמה השלילית בעשור החולף לא מלמדת דבר על שצפוי להתרחש בשער החליפין בהמשך הדרך, אולם הסיבה לשינוי המגמה בשוק המט"ח החל משנת 2002 בהחלט יכולה לרמז על העתיד העגום של השטר הירוק.
ימי ההיפר-אינפלציה העליזים של שנות ה-80 והעלייה הדו-ספרתית במדד המחירים לצרכן בשנות ה-90, הם שהביאו לשחיקה המתמשכת בשקל. הגדרת יעד האינפלציה של ממשלת ישראל בין 1%-3% בשנת 2003 בלמה את אובדן ערכו של השקל, ומרגע שנוטרל גורם האינפלציה, נותרה הצמיחה היחסית כגורם המרכזי לקביעת יחס המטבעות.
עפ"י התחזיות הפומביות של הבנקים המרכזיים, צמיחת המשק הישראלי תוסיף לגבור על הצמיחה במדינות ה-OECD בכלל ובמשק האמריקאי בפרט, וכך צפוי השקל להוסיף ולהפגין עוצמתו גם בשנים הבאות.
אין מושיע בבנק ישראל
מאז החל בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח ביוני 2008 ברקע לבועת הסחורות שמוטטה את שע"ח לשפל 3.2 שקלים לדולר, זינקו יתרות המט"ח של הבנק המרכזי מ-30 ל-77 מיליארד דולר. הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח מגבילה מאוד את יכולת ההתערבות העתידית של הנגיד, והאפקט הזניח על שע"ח בחלוף הזמן בפועל ממילא מבטל את לגיטימיות המהלך.
הגידול הדרמטי בתיאבון לסיכון מעבר לים מגיע באיחור אופנתי גם לשוק ההון המקומי, כשמדדי המניות מסמנים את סופה של מגמת הדשדוש העיקשת בת שמונת החודשים. זרימת ההון להשקעות בישראל כאלטרנטיבת סיכון המתומחרת בחסר וסביבת ריבית אטרקטיבית תוסיף ללחוץ גם היא את שער החליפין, וככל שתמשך הנהירה לסיכון כך יחלש השטר הירוק בישראל ובעולם, כיאה למטבע חוף המבטחים.
השקעה במט"ח צריכה דרך קבע להיעשות למטרת גידור סיכונים או נטרול חשיפה מטבעית בלבד. בהשקעות לטווח ארוך, יש להעדיף חשיפה למטבע המקומי.
האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד