רוברט טאוב מאוכזב. אחרי קרוב לעשר שנים שבמהלכן הקים כאן את אומריקס ומכר אותה לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת כחצי מיליארד דולר, טאוב מדגיש שהרומן העסקי שלו עם ארץ הקודש הסתיים באקורדים צורמים. בחודש הבא יחל שלב העדויות בתביעת הקניין הרוחני של ממשלת ישראל נגד יצרנית הדבק הביולוגי. המדינה טוענת שטאוב גזל את הפטנט מרופא בבית החולים הממשלתי תל השומר, מבלי לשלם את זכויות הקניין הרוחני למדינה. טאוב ואומריקס טוענים כי ההמצאה לא הייתה קשורה לפעילות של אותו רופא.
"אני מקים היום חברות בבלגיה, ובוחן מדינות נוספות באירופה", אומר טאוב בראיון מיוחד ל"גלובס", "קיבלתי מענקים, אפשר לקבל סכומים נחמדים אם אתה לא מתעקש להיות בישראל, ואף אחד לא בודק אותנו כפי שהמדען הראשי בישראל בחן אותנו. אף פעם לא בדקתי את האפשרויות האלה בעבר, כי הייתי בישראל".
בשנתיים האחרונות הקים טאוב שלוש חברות. "אני מגייס בשמחה עובדים ישראלים", הוא אומר, "בתנאי שהם 100% לא עובדי מדינה לשעבר. אני מעביר אותם אליי לאירופה. גם את הניסויים הקליניים לא אעשה בישראל".
- אם תזכה במשפט, תשנה את דעתך?
"אני באמת לא יודע"
מימון מקרן ביל גייטס
לצד הדברים הקשים הללו שהם אולי גם חלק מהטקטיקה המשפטית, ישנה גם מציאות, ובה חברת Nyxoah, ההשקעה המובילה היום של טאוב, מחזיקה גם סניף ברמת גן. ליתר ביטחון.
Nyxoah פיתחה מכשיר רפואי ממוזער שמיועד לטיפול בדום נשימה בשינה באמצעות גירוי עצבי. טאוב מתכנן להקים בקרוב חברות נוספות, שיתבססו על אותם פטנטים וינסו לטפל במיגרנה ובהפחתת לחץ דם. טאוב מעורב בניהול הפעיל של החברות, זאת לצד השקעה של מספר מיליוני דולרים בכל אחת.
במקביל השקיע טאוב לאחרונה בחברת Uteron Pharma, שעוסקת בתחום בריאות האישה. "יש להם מוצר חדש בתחום ההתקנים התוך רחמיים שכולל הורמון בשחרור מושהה. הם קיבלו מימון מקרן ביל גייטס, למרות שאינם פועלים באפריקה, כי הסכימו שברגע שהמוצר יאושר בארה"ב, הם ימכרו אותו במחיר העלות לאזורי מצוקה בתוך ארה"ב שבהן הילודה בגילאים צעירים גבוהה. הם קיבלו לאורך השנים סובסידיות ממשלתיות בעשרות מיליוני דולרים. אני חושב שאחרי שלוש שנות פעילות נכניס לחברות הללו גם קרנות הון סיכון, בשלב האחרון".
- מה האסטרטגיה הרגולטורית?
"בגלל הרגולציה המחמירה בארה"ב ולחץ המחירים, נתמקד תחילה באירופה. זאת למעט דום נשימה בשינה, תופעה שנפוצה יותר בארה"ב והמודעות אליה שם יותר גבוהה. עם זאת, גם מי שמתמקד באירופה, לא תמיד ירצה להתחיל עם אישור CE בלבד. זה בדרך כלל יהיה עם אישור FDA, או לפחות עם ניסוי נוסף אחרי ה-CE, שמייצר את המשיכה של קהל הלקוחות".
"מזל שנוירודרם לא הנפיקה"
למרות התסכול מהממשלה, טאוב ממשיך להשקיע בשלוש חברות ישראליות - גליקומיינדס הבורסאית, נוירודרם בה מושקעת קפיטל פוינט הבורסאית ולייפבונד הפרטית.
- אתה ממשיך להיות מעורב בחברות הללו, למרות שהן ישראליות?
"זה כן, אני לא נוטש את החברות בהן כבר השקעתי".
- אתה משקיע בחברת לייפבונד. מפריע לך שהם מתחרים באומריקס?
"זו שאלה רגישה מידי".
- מה אתה חושב על גליקומיינדס?
"זו חברה מאוד טובה מבחינת מדע והנהלה. המנכ"ל שלהם (ד"ר אבינועם דרוקלר - ג.ו) עבר לארה"ב והם הופכים בהדרגה לחברה אמריקנית. הם יצטרכו לעבור תהליך שיווקי ארוך כי צריך לשכנע את הרופאים לרשום את הבדיקות ואז ללכת מבטח אחר מבטח ולשכנע אותו לתת את השיפוי.
"המצב שלהם כרגע נראה טוב מאוד. נוכל לדעת יותר בעוד כשנה. בתווך, הם יצטרכו לגייס עוד כסף לשם כך. חבל שהם רשומים בישראל, ועוד בבורסה בתל אביב שזה מאוד עגום".
- למה זה עגום?
"לא כדאי להיות בשוק ההון בישראל. הרבה מהקולגות שלהם הן חברות שלא היו אמורות להיות ציבוריות בכלל. אין למשקיעים תחכום. אין מספיק אנליסטים. מניות יכולות לצנוח לא כי החברה גרועה אלא מתוך חוסר עניין, או כי יש מעט כסף לשוק".
- כמעט חזרתם על אותו מהלך עם נוירודרם.
"אני הייתי נגד והצלחתי לעצור את זה. למזלנו תנאי השוק היו גרועים. ממש עצבנה אותי גם העלות של המהלך. המחיר שאתה צריך לשלם לחתמים לעומת מה שאתה מקבל מהם, לא מצדיק את המהלך".
- מה קורה בחברת רקולי שלך, שיש לה מרכז פיתוח בישראל?
"לחברה היה הסכם עם בייר, סביב מוצר הפקטור 8, רכיב דם לטיפול בלוקמיה, בגרסה שמתפרקת פחות מהר בדם. ההסכם עדיין נמשך למרות שהם הפסיקו את הניסוי. ניסוי אחד שנכשל לא תמיד חייב להכשיל מוצר. החברה עצמה במצב סביר ביותר, עשינו ניסוי קליני בפקטור אחר. בינתיים חברת אומרי הישראלית, שמשמשת להם מרכז פיתוח, מייצרת מוצרים גם לחברות אחרות, זו לא חברה שעובדת רק עבור רקולי".
- מה עוד אתה עושה היום?
"אני מצייר. אני משחק גולף. פעם היו לי פעילויות פילנתרופיות בישראל אבל גם אותן מיתנתי".
