גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רואים רחוק, רואים ברור: כל הפיתוחים בהדמיה הרפואית

תחום ההדמיה הרפואית תוסס: פיתוחים חדשים שהוצגו בתערוכה בשיקגו ישפרו את הבדיקות הללו הן עבור הפציינט והן עבור הצוות הרפואי ■ בישראל המצב פחות מרשים, בעיקר בגלל מגבלות שהטיל משרד הבריאות

הרופא המוצלח של המאה ה-20 ידע לקרוא את תלונותיו ומראה גופו של החולה ולהסיק מכך מסקנות כאילו הביט לתוך קרביו. הרופא של המאה ה-21 באמת מביט לתוך קרביו של החולה: נדיר היום לקבל אבחנה רפואית משמעותית ללא בדיקת דימות כלשהי - MRI, CT, אולטרסאונד, או אפילו הרנטגן הישן והטוב.

תחום הדימות מתחדש ללא הרף, כשהמשימות העיקריות הן לשפר את הרזולוציה ונוחות הקריאה והנגישות לתמונה. מחפשים גם איך להפחית קרינה, לשפר את הנוחות לחולים, ותוך כדי גם לחסוך בעלויות, כמובן. חברות ההדמיה המובילות חשפו את מרכולתן ל-2012 בכנס RSNA שנערך לאחרונה בשיקגו, והראו כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הללו.

שיפור התמונה: יותר מידע - אבחון משופר

באמצעות תוכנות חדשות ושיפור היכולות לקריאת האות, מכשירי ההדמיה מציעים רזולוציה גדלה והולכת. ניתן גם לשפר את הקריאה על-ידי שילוב בין יכולות של מכשירים שונים.

בכנס RSNA הוצג לראשונה שילוב בין CT ל-MRI, וכן הוצג שילוב בין כל אחד מאלה לבין טכנולוגיית PET. מכשירי ה-CT/MRI מאפשרים לקבל מידע גם על האנטומיה של רקמות רכות (MRI) וגם על רקמות קשות (CT).

שילוב של טכנולוגיית PET שמודדת את צריכת הסוכר של התאים ומסיקה מכך על רמת הפעילות בהם, מאפשרת לאבחן טוב יותר את מצב הרקמה ואם היא בריאה או חולה. גם בפני עצמה, סריקת MRI נחשבת היום לאחת מצורות ההדמיה הבטוחות יחסית לרמת הדיוק שלה, וזאת משום שהיא אינה מפיצה קרינה.

עם זאת, זוהי מערכת יקרה המחייבת נוכחות של הפציינט בתוך צינור קלאוסטרופובי, ולכן יישומיה מוגבלים. פיליפס הציגה בכנס ניתוח בהנחיית MRI בזמן אמת. למה זה טוב? לביצוע ביופסיות, אבלציות (צריבה של הגידול בעזרת מחט הדומה לזו של הביופסיה), הקרנות לגידולים סרטניים וניתוחי לפרוסקופיה (ניתוחים המבוצעים באמצעות סכינים ארוכות דמויות מסרגות, המוחדרות דרך פתח זעיר בגוף כדי לחסוך חתכים גדולים), כולם תחת הנחיה של MRI. היום כשאומרים "הנחיית MRI", מתכוונים לצילום MRI מספר פעמים במהלך הניתוח. בעתיד תהיה זו כנראה הדמיה רציפה לאורך הניתוח כולו.

כיום כבר נהוג לבצע ניתוחים תחת הנחיית רנטגן, למשל כזה שבו צורבים אזור מסוים על הלב כדי לשנות את דפוס פעימתו. אלא שתמונת הרנטגן מוגבלת משום שהיא אינה יכולה לתת נתונים רציפים והצילום מבוצע מספר פעמים תוך כדי הניתוח.

תחת הנחיית MRI, ניתן לראות את השלפוחית במקום בו בוצעה הצריבה, לדעת מיד אם הטיפול הצליח. ואם לא, לתקן ולחסוך ניתוחים חוזרים מיותרים.

פיתוח עתידי נוסף הוא דווקא בתחום המיושן יחסית של הרנטגן. פיליפס פיתחה אלגוריתם שמאפשר "למחוק" את העצם מהתמונה, כדי לראות אם מסתתר מתחתיה גידול. תמונת רנטגן של עצמות ורקמות צפופות היא סוג של "הפרעה" לקרינה. האלגוריתם הזה יודע לחשב מהי מידת ההפרעה הצפויה של העצם לקרינה, ואז "להפחית" אותה מהמשוואה, וכך מתקבלת רק ההפרעה שיצר הגידול. המוצר הזה אמור להיכנס לניסוי קליני עוד ב-2012.

חברת סימנס מפתחת מכשיר לצילום רנטגן תלת ממדי לחדרי ניתוח. כיום הדמיה תלת ממדית בזמן אמת מקובלת בעיקר בחדרי צנתור, וגם שם היא אינה רציפה וקבועה, אלא תמונות שמצולמות מעת לעת.

לדברי חיים רגב, מנהל תחום מערכות רפואיות בסימנס ישראל, "אפשר לעשות את ההדמיה התלת ממדית באמצעות CT, אבל אלה מכשירים גדולים ביחס לחדר ניתוח. אפילו התקרה כבר צפופה. ויש גם דרישות של ה-FDA שתישמר באזור התקרה זרימת אוויר, כדי שלא יפלו חיידקים על הפציינט, שכולו פתוח. לכן המכשיר שלנו הוא רב-מפרקי, שמגיע דווקא מהרצפה, באזור רחוק משולחן הניתוח. ברגע שזקוקים לו הוא נשלף, ולאחר השימוש ניתן להשיבו בחזרה. השליפה מרובת המפרקים מבוססת על טכנולוגיות מתעשיית הרכב".

קרינה פחותה: לומדים לכוון במדויק

מוצרי הרנטגן, הממוגרפיה (המבוססת על רנטגן) וה-CT (שהוא בעצם רנטגן תלת ממדי), נמצאים במוקד תשומת הלב של הציבור, בשל החשד כי הקרינה מהם מזיקה יותר מהתועלת של האבחון. לרוב אין זה כך, והשוואת עלות-תועלת היא לטובת ההדמיה. אולם בכל זאת, בכל החברות עובדים כדי להפחית את רמות הקרינה.

שלושת החברות הגדולות, פיליפס, סימנס ו-GE השיקו השנה מכשירי רנטגן, ממוגרפיה, ובעיקר CT בקרינה מופחתת. פיליפס ו-GE הציגו גם תוכנה למיפוי הקרינה שכבר ספג הפציינט, על בסיס רמת הספיגה האופיינית לכל סוג של רקמה. כך ניתן לתכנן את מנת הקרינה הנוספת לפי הפיזור והכיוון האופטימליים.

בסריקות CT המקיפות את כל גוף הפציינט, ניתן למשל לכבות את הקרינה כשמתקרבים לאזור עמוד השדרה, הרגיש יותר. שיטה אחרת של פיליפס לצמצום הקרינה היא שילוב של אולטרסאונד, הדמיה שאין בה קרינה, יחד עם רנטגן, כדי להשיג תמונה טובה יותר.

בסימנס פותח מכשיר CT שמשתמש בשתי שפופרות ושני מערכי גלאים. לדברי רגב, "היתרון הוא שהמכשיר מסתובב יותר מהר והוא מאפשר לעשות את הבדיקה כל כך מהר, שרמת הקרינה יורדת משמעותית. עוד יתרון של ההקרנה הכפולה היא שמקבלים מכל רקמה תמונה של שני סוגי אנרגיות וכך קל יותר להבדיל בין סוגי רקמות בצורה מיטבית, למשל רקמה דלקתיות ולא דלקתית, או סרטנית לעומת בריאה".

רגב מוסיף כי "ההקרנה הכפולה דווקא חוסכת בכמות קרינה, כי משתמשים בכל שפופרת בדיוק ברמת הקרינה הדרושה, בהתחשב בכך שהתוצאה היא ברורה יותר בזכות השימוש בשני סוגי האנרגיות".

נוחות למשתמש: פחות מלחיץ, יותר נעים

יש גישה הגורסת כי נוחות למשתמש היא השיקול האחרון בסדר העדיפויות של חברות המכשור הרפואי, לאחר שקלול המחיר והנוחות לרופא. אלא שבמציאות השיקולים שלובים: עבודה עם חולה היסטרי, או קפוץ שאינו משתף פעולה, אינה מקלה גם על הצוות הרפואי, ולרוב היא הופכת את הפרוצדורות לארוכות, ולכן גם ליקרות יותר.

הן מכשירי ה-MRI והן מכשירי ה-CT מחייבים לרוב שהות של כמה דקות עד כמה עשרות דקות בתוך מרחב קלאוסטרופובי. לעתים הנבדקים אינם עומדים בכך, ויש לתת להם חומרי טשטוש, או להפסיק את הבדיקה ולהתחיל מחדש.

פיליפס גאה במיוחד במוצרי ה-Ambient Experience שלה. זוהי מערכת של תאורה שהופכת את חדר ה-MRI לג'ונגל, לקרקס, או לחוף ים מלא בדמויות צבעוניות.

האווירה הנעימה מתחילה כבר כשנכנסים לחדר, וממשיכה בתוך הצינור. במקור נועדה החוויה לילדים, אך כיום ברור שהיא מתאימה גם למבוגרים ואף מרגיעה את הצוות. השיטה מאפשרת להפחית את רמת הקרינה בצילום ילדים, משום שהם רגועים ועוברים את ה-CT במהירות. המוצר הזה טבעי לפיליפס כחברת תאורה, שבמקביל גם פועלת לשיפור כולל של תאורת הניאון הידועה לשמצה של בתי החולים.

ג'נרל אלקטריק, שאינה חברת תאורה, פיתחה חדר MRI או CT ספון עץ, בו כל המכשירים הרפואיים מוחבאים עד שהמטופל נכנס לבדיקה. לפני תחילת הבדיקה נותנים למטופל אייפד, ומאפשרים לו לבחור באמצעותו תמונות, המוקרנת לאחר מכן על מסך בתוך המכשיר. המטופל יכול לשלוט במוזיקה מתוך המכשיר. תחושת השליטה מסייעת למטופל להרגיש קצת פחות חסר אונים.

גם בממוגרפיה יש בשורה לנוחות הפציינטית. פיליפס השיקה השנה מכשיר בו הלחצנים המועכים את השד מחוממים. מאז המצאת הממוגרפיה, מתלוננות הנבדקות על הקור של הלחצנים. עד עתה טענו החברות כי חימום הלחצנים אינו כלכלי, משום שאינו משפר את האבחון ולא חוסך זמן. ובכן, הממוגרפיה החדשה מחוממת. זהו "בונוס" שקיבלו הנבדקות כשפיליפס השיקה מוצר חדש, שיש בו גם שדרוגים כלכליים יותר.

לסימנס יש מכשיר ממוגרפיה חדש שבו הסריקה מבוצעת באופן אוטומטי, למניעת פספוסים. רגב טוען כי סריקה אוטומטית נוחה ומרגיעה יותר עבור המטופלות.

נוחות למטופל פירושה גם ניהול נכון של הזמן שלו בבית החולים. במחלקת מערכות המידע של פיליפס עומלים על פיתוח מערכת ניהול זמן שתאפשר לחולים בדיקה לאיבחון סרטן, קבלה של התוצאה ופענוחה על-ידי רופא במהלך יום אחד.

הגישה הזו הגיעה לשיא במערכת שמפותחת דווקא עבור השוק הסיני ונועדה לאבחן גידולים בכבד אצל חולי צהבת נגיפית. החולים הללו אינם מתמידים בהגעה לבית החולים, ולכן עם הגעתם מעוניינים בתי החולים לאבחן ולטפל בחולה מיד, והמוצר החדש יציע אבחון מיידי וצריבת הגידול באמצעות אותה המחט, אפילו מבלי להוציא אותה מהחולה.

התהליך כולו נמשך כמה דקות עד שעה, תלוי בגודל הגידול. הפשטות של התהליך מעודדת את החולים לשוב לקליניקה, ואף שהם חולי סרטן "בפועל", הם יכולים לחיות חיים נקיים מגידולים במשך עשרות שנים.

מחיר: להוזיל עלויות לשווקים המתפתחים

חדשנות רבה מושקעת בהפיכה של מוצרי ההדמיה לזולים יותר. פיליפס מוסרת כי 32% ממכירותיה הן לשווקים מתפתחים, ועד 2015 המספר אמור לצמוח ל-40%. השווקים הללו משוועים לפתרונות רפואיים. אפריקה, למשל, מהווה 11% מאוכלוסיית העולם, אך ההשקעה הרפואית בה היא כ-1% מזו שבכל העולם. בהתאם, אין עלייה בתוחלת החיים ביבשת מאז 2002, והיא עומדת על כ-50 שנה בלבד.

בפיליפס מסבירים כי רק 50% מהמכשור הרפואי שמותקן באפריקה, ממש עובד, משום שאין כסף לתחזק את המוצרים, או להכשיר כוח אדם שיטפל בו. במקביל, אורח החיים המערבי מגיע גם אל מעמד הביניים של אפריקה, ובאוכלוסייה פושות מחלות כרוניות מערביות, שהרפואה המקומית פחות מכירה.

התשובה להיעדר רופאים וטכנאים מומחים, היא הטלה-רפואה. כך למשל, מערכת אגירת התמונות של חברת CDC הישראלית, שנרכשה על-ידי פיליפס, מציעה אגירה של תמונות הדמיה במחירים זולים יחסית.

מיזם נוסף הוא תוכנית לשיפוץ מכשירי יד שנייה. הרוכש יכול להביא את המכשיר הישן שרכש למעבדות פיליפס, ובמחיר מופחת לקבל אותו משופץ, כמעט כמו חדש.

סימנס היא פחות שחקנית של מחיר, אך פעילה בתחום הטלה-רפואה. רגב מספר כי סימנס שילבה את הממוגרפיה בטכנולוגיות הרפואה מרחוק שלה. "אנחנו שולחים את הנתונים לאירלנד, שם הם מפוענחים וחוזרים אלינו תוך חמש דקות".

ישראל: חלוצים בפיתוח, מפגרים באימוץ הטכנולוגיות

לישראל יש קשר אינטימי עם תחום ההדמיה. אלסינט הישראלית לשעבר, שהייתה חלוצה במגוון סוגים של מכשירי הדמיה, נמכרה בחלקים לחברות פיליפס (CT) ו-GE (אולטרסאונד ורפואה גרעינית), ואלה הפכו למרכזי פיתוח משגשגים של התאגידים הללו בחיפה.

הבכירים באלסינט ההיסטורית מובילים היום פעילויות הדמיה בשתי חברות הענק, וגם בסטארט-אפים חדשים. אולם מבחינה צרכנית של מערכות הדמיה, ישראל היא סיפור מורכב יותר. כל חברות ההדמיה מאוחדות בדעה כי בישראל חסרים מכשירי הדמיה רבים, בעיקר בפריפריה. "יש פער בין הצרכים של בתי החולים בישראל לבין מגבלות שמטיל משרד הבריאות", אומר אריאל איקן, מנהל פיליפס מערכות רפואיות ישראל.

לדבריו, "בתי החולים מעוניינים להשקיע במערכת ההדמיה החדשות כדי למצב את עצמם במקום נכון בתחרות. רופאים ישראלים ומנהלים מכל בתי החולים, כולל הפחות גדולים, כולם מבקרים כל שנה בכנס ההדמיה RSNA, בכמות שאינה פרופורציונית לגודל של המדינה".

אולם משרד הבריאות מגביל את מספר מכשירי ההדמיה בארץ, מתוך הנחה כי ככל שיהיו יותר מכשירים, יעלה אקספוטנציאלית מספר הבדיקות, גם הלא-הכרחיות, מה שיכביד על תקציבי הבריאות הציבוריים. לאחרונה בא משרד הבריאות לקראת בתי החולים והחברות, ושחרר 12 רישיונות חדשים.

לפני שחרור הרישיונות היו בישראל רק 1.4 מכשירי MRI למיליון איש, לעומת יחס של 9 מכשירים למיליון בני אדם באירופה, ו-26 מכשירים למיליון בארה"ב. כעת המצב השתפר, אך הוא עדיין רחוק מבמדינות מערביות אחרות. התוצאה: מכשירי ה-MRI בישראל עובדים 24 שעות, 365 ימים בשנה.

אחד הפתרונות למחסור הוא מכשירי הדמיה ניידים, שנוסעים בין בתי החולים. אולם כל עוד בית החולים חסר את המכשיר, יש מגוון של פרוצדורות שפשוט אי אפשר לבצע.

במערכות אחרות מדינת ישראל מצויידת היטב יחסית, אך מערכות ההדמיה הן סוגיה בעייתית עדיין. "ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא בין הנמוכות ב-OECD, ועדיין הרפואה היא טובה", מציין צבי בר, מנהל תחום CT ו-MRI בפיליפס ישראל.

הוא מוסיף כי "בתי החולים הגדולים חיים על תרומות, אבל לבית החולים פוריה (טבריה) אין תורמים. אז מה הוא אמור לעשות? אנחנו רוצים שהרופא ישלח אותך לבדיקה הכי נכונה לך, מבחינת איכות האבחון ורמות הקרינה, ולא לזו שבמקרה זמינה באותו בית חולים".

אם בתחום ה-MRI עוד שוחררו רישיונות לאחרונה, הרי שמכשירים מתקדמים יותר נמצאים בבעיה עוד יותר גדולה. "יש רק שש מערכות PET-CT בארץ", אומר אלון תמיר, מנהל מכירות בתחום הרפואה הגרעינית בפיליפס ישראל. לדבריו, "מפתח תקווה צפונה יש רק מערכת אחת, ומירושלים דרומה - אין אף אחד. אנחנו מאמינים כי כל מי שאמור להיכנס לטיפול אונקולוגי צריך הדמיה במערכת כזו. זה קיים בכל בית חולים נורמטיבי בעולם המערבי ובישראל זה בתת-תקינה מוחלט".

המחסור במכשירים בארץ מוביל גם למחסור ברופאים ובטכנאים המכירים את העבודה על המכשירים. בר: "יש מספיק ישראלים לשעבר שעוסקים בתחום בחו"ל, שישמחו לחזור לארץ אם תהיה בו תעסוקה. ריבוי מכשירים יחזיר מוחות". מכשירי PET-MRI עדיין אין בארץ כלל, אך כאן מדובר בעיכוב סביר. בעולם כולו מותקנות רק 15 מערכות כאלו.

הכתבת הייתה אורחת חברת פיליפס בכנס RSNA בשיקגו

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להערך לביצוע העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מדד הביטוח קופץ, מניית הבורסה עולה

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל״ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

הראלי במניות הביטוח הקפיץ את השווי של 5 בעלי מניות ביותר מ-40 מיליארד שקל

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום