סופר: "10 אג' לליטר דלק? זה מה שישתיק המחאה?"

מנכ"ל תקשוב ולשעבר סמנכ"ל ברשות המסים, בטור ל"גלובס": "הפחד מהמחאה החברתית גורם לנתניהו ושטייניץ לממן את נהגי ישראל - על חשבון השכבות החלשות. ומה יקרה אם המחיר לחבית נפט יאמיר ל-200 דולר?"

הפחד מהמחאה החברתית שעתידה להתחדש שיבש את תהליכי קבלת ההחלטות בישראל. אין דרך אחרת לפרש זאת במבט מן הצד על המשחקים ב"אש", בכל מה שנוגע למס על הבנזין - תוך ניסיון לשלוט בגובה הלהבות של מחירי הנפט בעולם באמצעות הפחתת הבלו בישראל.

מחיר הדלק בנוי ממספר רכיבים: מחיר הנפט (שמשתנה בהתאם לתנודות במחירי הנפט בעולם), מס (בלו), מרווח שיווק, ומע"מ. נדמה שבכלל הדיון הציבורי בנושא מחירי הדלק נשכחה העובדה המרכזית, שהבלו כלל אינו תלוי במחיר הנפט בעולם. הבלו נקוב בשקלים לליטר(!). כיום מדובר על כ-3 שקלים לליטר בנזין. המשמעות?

התייקרות הנפט לא תרמה מיליארדים לקופה, בניגוד למה שחושבים רבים. קביעת מס הבלו כסכום קצוב איננה מקרית - היא נועדה למתן תנודות במחירי האנרגיה, ולהבטיח יציבות בהכנסות המדינה ממסי דלק.

ונאמר: מס על בנזין נכון ורצוי - כדי למנוע או לצמצם נסיעות מיותרות, וכדי לוודא שמי ש"שורף" דלק תוך כדי נסיעותיו, משלם לציבור את העלויות שהוא גרם - זיהום, גודש, תחזוקת כבישים ועוד. אין זה אומר שחשיבות הרכב הפרטי בעולם המודרני אינה ברורה, ואינני מציע לחזור לחמורים, ולא נעמיד פנים "כאילו" מערכת הסעת ההמונים בישראל היא מהמשובחות בעולם.

נכון, תקבולי המע"מ שמזוהים עם צריכת דלק גדלים כשהמחיר של הנפט עולה. נו, אז? המע"מ עולה גם כשמחיר היוגורט עולה, והוא יורד כשמוצרי החשמל מוזלים. אין זה אומר שסך תקבולי המע"מ עולים - מכיוון שצריכת הדלק יוצאת מתקציב נתון של משקי הבית, וכשהיא גדלה, אז משהו אחר בהכרח יורד.

תקדים מסוכן

התערבות הממשלה היא תקדים מסוכן, מכיוון שמשמעותה הוא שמחיר הנפט, שאותו אמורים לשלם מי שנוסע ברכב, ממומן מהמס הכללי - המוטל על הציבור כולו. הערבוב הזה הוא מתכון בדוק לצרות. בכל פעם שהמחירים "עלו מדי", הממשלה הפחיתה את הבלו. אה. כן. מישהו אמור לממן את זה. אז יגבו עוד מס, או שיבצעו קיצוץ תקציבי רוחבי במשרדי הממשלה(!).

שימו לב: הממשלה בוחרת לממן את בעלי הרכב ולקצץ בהוצאות באופן רוחבי, כך שבהכרח השירות לציבור ייפגע, ובהכרח מדובר בציבור נזקק וחלש יותר - שמממן את בעלי הרכב - באמצעות הוויתור הכפוי על שירותי בריאות, שיכון, חינוך ועוד.

לנדאו טוען שעליית המחירים צריכה לזנק מעל הציבור. איך בדיוק? שטייניץ טוען שמדובר בהתייעלות ממשלתית אז "לא נורא" - אך אם קל להתייעל, אולי לא היה צריך להמתין לטריגר של עליית מחירי הנפט בעולם, ולתקצב/לממן מוצרים או שירותים אחרים? למה דווקא בנזין לבעלי הרכב? כי כולם צועקים? איפה סדר העדיפות הממשלתי? בנזין תמורת קיצוץ רוחבי? לא נשמע רציני.

אפשר להבין את הציבור: הוא מרגיש, בצדק או שלא בצדק, שיוקר המחיה מהגבוהים בעולם; הוא מרגיש שהקצאת המשאבים של הממשלה, הינה סקטוריאלית; הוא מרגיש ש"עד כאן" - הבנזין, החשמל, המזון.

ומה יהיה מחר? מתי זה יסתיים? מתי תודה הממשלה שאי-אפשר להמשיך עם המשחק הזה לנצח? ואם המחיר יאמיר ל-200 דולר לחבית? מי יודע. אולי המזל יאיר פנים והמחירים בעולם יתחילו לרדת, ואז ביבי יסביר שהוא בלם את האמרת המחירים. בדרך עיוותנו את מערכת המס? קיצצנו בהוצאות? שטויות. העיקר שה"מחאה החברתית" מרוצה.

האומנם? פה 10 אגורות ושם 10 אגורות זה מה ש"ישתיק" את המחאה? יתרה מזאת, מניעת ייקור הבנזין ב-15 אגורות לליטר אתמול בלילה משמעותה, שכחצי מיליארד שקל שהמדינה לא תעביר לכלל אזרחיה, אלא תממן את נהגיה.

המחאה מבקשת שינוי סדרי עדיפויות, יסודי ומהותי ולא שליפות מהשרוול, שבטווח הארוך הנזק מהן עולה על התועלת בהן. יש לעבור להתנהגות "ירוקה" וחסכונית יותר - עידוד נסיעות משותפות ברכב פרטי, מעבר לרכב חסכוני יותר, צמצום הנסיעות המיותרות, ועוד לא מעט צעדים אפשריים. יש לסבסד את התחבורה הציבורית והרכבת, ובכך גם לא לפגוע בשכבות החלשות, וגם לייצר יתרון יחסי לתחבורה הציבורית.

בטווח הארוך יש לשקול ברצינות פתרון טכנולוגי והוא מיסוי נסיעה לפי אזורי זמן ואזורים גיאוגרפיים - היום כל ק"מ נסיעה בגוש דן ביום ראשון בבוקר ממוסה באופן זהה לק"מ נסיעה באמצע הלילה בדימונה. זה מורכב, זה כרוך בשינוי סדרי בראשית, אבל זה בוודאי טוב מלהמשיך במדיניות הנוכחית שמשתנה תדיר, ואין באפשרותה להשפיע באופן מהותי על שוק האנרגיה.

הכותב הוא מנכ"ל תקשוב ולשעבר סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים