למרות המפולת בשווקים, המחאה החברתית, התהדקות הרגולציה, העלאת שיעורי מס החברות וההאטה במשק, שנת 2011 הייתה שנה לא רעה בכלל לחברות המעו"ף.
רוב החברות הצליחו לרשום גידול בהכנסות וברווח, ובשורה התחתונה הרווח המצרפי של 25 החברות הגדולות בבורסה כמעט ולא השתנה. בסוף 2011 הוא הגיע ל-39.6 מיליארד שקל, לעומת 39.8 מיליארד שקל ב-2010. ההכנסות המצרפיות, לעומת זאת, עלו ב-18% ל-366.4 מיליארד שקל, כאשר רק שתי חברות רשמו ירידה בהכנסות. הנתונים הללו עולים מסקירה שהכין עבור "גלובס", בית ההשקעות אי.בי.אי.
"הרווח השנתי המצרפי מלמד כי מדד המעו"ף נסחר במכפיל 10.8 בלבד על רווחי 2011", אומר אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של אי.בי.אי, "וזהו מכפיל נמוך בהשוואה לשנים קודמות".
מהנתונים עולה עוד כי ברבעון הרביעי הרוויחו חברות המעו"ף 11.2 מיליארד שקל - ירידה של 5%, אולם הכנסותיהן דווקא עלו ב-19%, ל-96.5 מיליארד שקל. באופן כללי, תוצאות השנה החולפת והרבעון הרביעי מעידות על מגמה בולטת לפיה חברות החשופות לחו"ל הציגו תוצאות טובות יותר מאלו הפעילות בעיקר בישראל.
"חברות שרוב פעילותן מופנית ליצוא, והחשיפה שלהן לשוק המקומי יחסית קטנה, כמו טבע, כיל, נייס ומלאנוקס הציגו שיפור עסקי נאה בפעילותן", אומר ליכט. "מן העבר השני, חברות שעיקר פעילותן מכוון לשוק הישראלי, כמו חברות התקשורת, הבנקים, חברות המזון וחברות זיקוק ושיווק הדלקים, הציגו ברוב המקרים פגיעה בהכנסות וברווח". לגבי הרווחים ברבעון הרביעי ציין ליכט כי "הם הושפעו בין השאר מאירועים חד פעמיים, שהבולט ביניהם הוא העלאת מס החברות".
אז מיהן החברות שרווחיהן קטנו ב-2011 ומיהן השתיים שאף עברו להפסד? כמה תרמו הבנקים לרווחיות, ומיהו הסקטור שבקושי תרם השנה להכנסות ולרווחים? לפניכם נתוני 2011 של 25 החברות הגדולות בבורסה של תל אביב.
42% זהו חלקה של טבע ברווח המצרפי של חברות המעו"ף. ענקית הגנריקה הרוויחה ב-2011 16.5 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת 2010. ההכנסות של טבע עמדו על 68 מיליארד שקל, עלייה של 11% לעומת השנה המקבילה, ובאי.בי.אי. הסבירו את התפלגות ההכנסות בכך ש"מכירות הקופקסון היוו 20% מהמכירות בכל השנה, אך ברבעון הרביעי, כתוצאה מהכללת סאפלון ומוצרי המקור שלה, ירדה השפעת הקופקסון, כך שהוא היווה רק 16% מהכנסות טבע".
מי שעוד בלטה בתרומתה לרווחים היא יצרנית הדשנים כיל, שחלקה ברווחי חברות המעו"ף עמד על 14%. כך ששתי החברות הגדולות במעו"ף אחראיות ל-56% מסך הרווחים שרשמו החברות בו.
את התרומה הקטנה ביותר לרווח סיפקה פז (133 מיליון שקל), כאשר בזן וישראמקו סיימו שנה שלילת עם הפסדים של 323 מיליון שקל ו-72 מיליון שקל, בהתאמה. מה ששחק את תוצאות שתי החברות שעברו להפסד הם מרווחי הזיקוק הנמוכים ששררו ברבעון הרביעי.
יחד עם זאת ליכט לא מביע דאגה בשאר לעתידן. "אנו שואבים אופטימיות זהירה לקראת הרבעון הראשון של 2012 שכן מתחילת השנה מרווח הזיקוק זינק לרמות גבוהות, מה שמגדיל את הסיכוי כי החברות יצליחו לחזור לפסי רווחיות מתחום פעילות זה", הוא אומר. "יחד עם זאת, תחום האנרגיה בכלל ומרווחי הזיקוק ומחירי התזקיקים בפרט מאופיין מתחילת השנה בתנודתיות גבוהה מה שמחייב משנה זהירות".
28% זו הירידה בהיקף הדיבידנד שחילקו חברות המעו"ף בשנת 2011. בשנה שעברה 16 מתוך 25 החברות חילקו דיבידנד, והוא עמד על 14.1 מיליארד שקל, כאשר בזק לבדה הייתה אחראית לכרבע מהדיבידנד המצרפי. ב-2010 הסתכם הדיבידנד המצרפי שחילקו 16 חברות ב-19.4 מיליארד שקל. אולם הדיבידנד ב-2011 עדיין משקף תשואת דיבידנד נאה של 3.3%.
6.6 מיליארד שקל - זהו הרווח המצרפי של ארבעת הבנקים הכלולים במדד המעו"ף (פועלים, לאומי, מזרחי-טפחות ודיסקונט), והוא דומה מאוד לרווח המצרפי של הארבעה בשנה הקודמת. רווחי הבנקים מהווים כ-17% מהרווח המצרפי של חברות המעו"ף.
רווחי ארבע חברות התקשורת שבמעו"ף - בזק, הוט, סלקום ופרטנר - עמדו על 3.7 מיליארד שקל בסך הכל, והיוו רק 9% מהרווח הכולל. לגבי הסקטור החבוט הזה מציינים האנליסטים של אי.בי.אי. כי "תחום הסלולר חטף את הפגיעה הגדולה ביותר: החברות הציגו ירידה שנתית של כ-20% ב-EBITDA, ושל 36% עד 61% ברווח הנקי".
האנליסטים חוזים כי "שנת 2012 צפויה להיות שנה קשה נוספת לענף, כששורה של מתחרים חדשים צפויים להיכנס אליו ולשנות לגמרי את המבנה התחרותי שלו". הוט, יש לציין, הייתה החברה שהציגה ב-2011 את הצמיחה הגבוהה ביותר ברווחיה מבין כלל חברות המעו"ף, ואלה כמעט שילשו את עצמם, אך נבעו לא מעט מהכנסות חד פעמיות.
7 זהו מספר החברות שרשמו בשנת 2011 ירידה ברווח הנקי. שתיים מבין החברות הללו הן חברות הנדל"ן גזית גלוב ועזריאלי. בהתייחס לסקטור הזה מציינים באי.בי.אי. כי "למרות שנראה ששוק הקניונים בישראל רווי, ובנוסף מתבצע ייזום שצפוי להגדיל את היצע השטחים בתחום, להערכתנו, תחום זה הוא התחום היציב והבטוח בעסקי הנדל"ן המניב בארץ (יותר ממשרדים)".
לפי הנתונים, עזריאלי הציגה את הקיטון החד ביותר ברווחיה (מבין החברות שלא עברו להפסד), אולם זה נבע ברובו מההשקעה במניות לאומי, ומהעלאת מס החברות, בעוד שבפעילות הליבה שלה, בתחום הנדל"ן, נרשמה דווקא צמיחה.
שתי חברות המזון, אסם ושטראוס עלית, הציגו תוצאות מעורבות בשורה התחתונה: הכנסותיה ורווחיה של אסם קטנו ברבעון הרביעי אך לא בשנה כולה, ושטראוס רשמה צמיחה בשני הפרמטרים ברבעון הרביעי, אך שחיקה ברווח השנתי. אולם שתיהן גם יחד הציגו שחיקה חדה ברווחיות התפעולית ברבעון הרביעי.
8% זה השיעור שמהווים רווחי חברות סקטור הנפט והגז במדד מתוך הרווח הכולל של חברות המעו"ף. כך, למרות הבאזז הגדול סביב הסקטור הזה - מה שהביא לתשואות של מאות אחוזים ואף יותר במניות רבות בו, ולכניסה של שלוש חברות למדד המעו"ף היוקרתי - נראה שבינתיים החברות, שעוד לא החלו במכירת הגז, לא מציגות תוצאות מזהירות.
ארבע חברות הסקטור - קבוצת דלק, אבנר, דלק קידוחים וישראמקו - רשמו רווח מצרפי של כ-3 מיליארד שקל, רובם בזכות קבוצת דלק שהרוויחה 2.6 מיליארד שקל (ישראמקו הפסידה, כאמור, 72 מיליון שקל). "הרבעון הרביעי לא סיפק אירועים מיוחדים בסקטור, אך שנת 2012 צפויה לספק מידע מהותי לגבי הפוטנציאל באזורינו במספר קידוחים משמעותיים", מציינים בהקשר זה באי.בי.אי.
