גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אז מה יוצא לנו מזה? כך תנצלו טוב יותר את שעות הפנאי

קונפליקטים מובנים בין הצרכים שלנו מהשעות הפנויות, מובילים לכך שאנחנו מתקשים להפיק את מרב התועלת מהן ■ מה יכול לתרום לנו הפנאי, מדוע הוא כל-כך חשוב, ומה הקשר שלו להגשמה עצמית?

ב-2003 היו בישראל שמונה מוסדות שלימדו את מקצוע "ייעוץ הפנאי". יועץ כזה הוא אדם שתפקידו לעזור לכם למצות טוב יותר את השעות החופשיות שלכם, ולמצוא בהן את ההגשמה העצמית שאתם מחפשים. למרבה הצער, התחום לא תפס בישראל, ורוב המחלקות הללו נסגרו או שינו את הגדרתן. בארה"ב, אגב, יועצים כאלה הם אנשי מקצוע מבוקשים.

"מי צריך יועץ פנאי"?, יאמר ודאי הישראלי הממוצע. "לו היה לי פנאי, הייתי יודע בדיוק איך להשתמש בו, אבל ממילא אין לי". מחקר שערך לאחרונה פרופ' יאיר שרן מאוניברסיטת תל-אביב, מראה כי 80% מהישראלים טוענים שאין להם פנאי בכלל, אפילו לא דקה. לא ביום רגיל ואפילו לא בסוף השבוע. ובכל זאת, 40% מהישראלים צופים ב"האח הגדול", השקעה של שלוש שעות שבועיות לפחות. משהו לא מסתדר במשוואה הזו.

נראה כי הישראלים סובלים בדיוק מהבעיה אותה נועדו לפתור היועצים - אנחנו לא תמיד יודעים לנצל את הפנאי בצורה הטובה ביותר, ובסופו של דבר מרגישים כי "לא בילינו". לפנאי במיטבו, יש אינספור תועלות פסיכולוגיות, גופניות וחברתיות, אולם לא תמיד אנחנו יודעים כיצד להפיק אותן. לפניכם כמה מהן.

מהו פנאי?

כדי להבין איך לנצל טוב יותר את הפנאי שלנו, עלינו להבין תחילה מהו אותו מושג אמורפי. מתברר, שההגדרה כלל אינה טריוויאלית. פנאי יכול לציין פעילויות או אי-פעילויות ממגוון סוגים שונים.

פרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, אחת החוקרות היחידות בארץ שהוכשרו בלימודי פנאי מסבירה כי: "ההגדרה הפורמלית המובילה עוסקת בזמן. היא אומרת שפנאי הוא מה שנשאר לנו אחרי שגמרנו לעשות את כל מה שצריך: לעבוד, למלא מטלות שקשורות לטיפול בעצמי - אכילה, מקלחת, שינה ומטלות הקשורות בבית ובילדים. "הדגש בפנאי בגישה זו הוא על חופש בחירה, מתוך הנחה שבשאר הזמן אין לנו אפשרות לבחור".

גם הסוציולוגית פרופ' אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית, שבוחנת את השפעות הגומלין בין תרבות, תקשורת ורגשות, מוסיפה: "בפנאי אנחנו חווים חופש במשמעות כפולה וגם חופש במשמעות בחירה. החברה המודרנית מגדירה את הפנאי כמקום שבו אנחנו מבטאים את הבחירה החופשית שלנו - האופן בו אנחנו צורכים פנאי הוא ביטוי של מי שאנחנו".

נמרוד מדגישה כי לפעמים יש חוויה של פנאי גם בדברים שהם חובה. אנחנו עשויים להתחייב להשתתף בקבוצת ספורט או תיאטרון חובבים ולהגיע למצב שבו סומכים עלינו לחלוטין שנגיע, אסור לנו להבריז, ועדיין אנחנו עשויים לחוות זאת כפנאי. "קיים בספרות מושג של semi leisure", אומרת נמרוד. "זהו תחום שעבור אנשים מסוימים הוא חובה ואילו אחרים רואים בו תחביב. למשל בישול וגינון".

ולעומת זאת, לעיתים אנחנו בוחרים לבצע פעילויות מסוימות, אבל עדיין לא מרגישים פנויים במהלך ביצוען: אתה רוצה מאוד להיפגש עם חבר, אבל ממש כרגע יותר מתחשק לך לקרוא ספר. אתה רוצה להיות עם הילדים, אבל הצורך לתמרן ביניהם מתיש אותך. עד כמה אתה באמת חש "פנוי" בכל אחת מהנסיבות הללו?

נמרוד מוסיפה נדבכים להגדרה: "בהגדרה רב-ממדית, פנאי הוא פעילות שנעשית מבחירה חופשית, בדרך-כלל תוך תחושת מחויבות נמוכה יחסית ונעשית לשם עצמה. לא בשביל להשיג מטרה. והיא גם מהנה. ישנה הגדרה אחרת שלפיה, פנאי הוא פעילות שעשית מתוך אהבה".

שרן מציע מבחן שימושי לבדוק זאת: "אתה פנוי כשאתה עושה משהו שלא היית רוצה כרגע לשלם למישהו כדי שיעשה את זה במקומך". ההגדרה הזו מתחברת לבחירה, וגם ל"פעילות לשם עצמה" של נמרוד. נסו זאת על עצמכם: האם הייתם מוכנים שאווטאר זהה לכם ילך לליל הסדר במקומכם? יעשה עבורכם ספורט? יחלוק אתכם חצי מזמן הטיפול בילדים?

מה אנחנו אמורים להפיק ממנו?

מנוחה

המוח או הגוף כבר בוערים משימוש יתר, וכמו כל מכונה, צריך לתת להם להירגע מעת לעת כדי שלא יישחקו. מחקר שהוביל פרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן, מצא כי גם בעת מנוחה המוח ממשיך לפעול וכל תאי העצב, גם אלה שתפקידם להביא קלט מבחוץ, ממשיכים לעבוד. אלא שגלי המוח בשלב זה הם איטיים יותר, רגועים יותר, אחידים יותר והפעילות מתוארת כמעין "שומר מסך": תפקידה לדאוג שהמוח יוכל להתעורר במהירות. זה לא התפקיד היחיד כנראה. מחקר שנערך על ידי פרופ' ליה דבאצ'י באוניברסיטת ניו יורק הראה כי חשיבה במנוחה מחזקת את הזיכרון, בדומה לשינה.

התעמלות לרגשות

בני האדם בחברה המודרנית מתקשים לחוות מנוחה מוחלטת, אולם בטווח שבין אי-מעשה לפעילות, קיים הבידור. זהו המקום בו אתה עסוק-פאסיבי, צופה או מאזין ליצירתו של מישהו אחר. פנאי זה הוא ברירת המחדל של האדם המערבי, ויש בו סיפוקים משלו. "זו טעות לחשוב שאיננו אקטיביים כשאנחנו מבודרים", אומר נמרוד. "בעת צפייה בטלוויזיה אנחנו עשויים להתרגש או אפילו להתעצבן, ממש כמו בפעילות חברתית".

ד"ר דן הרמן, מנכ"ל חברת יתרונות תחרותיים, המספקת יעוץ אסטרטגי לחברות, אומר כי: "לאמנות שבה אנחנו משתתפים פאסיביים, יש חשיבות רבה. בין היתר היא עוזרת לנו לעשות 'התעמלות' לרגשות שלנו. בחברה המודרנית אנחנו לא תמיד משתמשים ברגשות כמו פחד קיצוני, מתח, צער רב, שמחה אקסטטית, הפתעה. לפעמים אנחנו צריכים לחוות אותם מיד שניה, כדי לחוש שאנחנו חיים, בדיוק כפי שאנחנו עושים ספורט לשם חילוץ העצמות, גם אם איננו בורחים מאריות ונמרים".

להפסיק עם המשמעת

פנאי, ולאו דווקא מנוחה, אלא כל פעילות שהיא במחויבות נמוכה ועם חופש בחירה גבוה, פירושה גם מנוחה למנגנון המשמעת העצמית. כוח רצון מתפקד קצת כמו שריר. אם נאמן אותו הוא עשוי להשתפר, אך באימון יתר, הוא נחלש ואף קורס. הפסיכולוג החברתי הידוע ד"ר רוי באומיסטר, מסביר בספרו Willpower: Rediscovering the Greatest Human Strength, מה קורה כשהמשמעת העצמית קורסת: "זו לא תחושה גופנית ספציפית, אולם הכול מורגש בעוצמה גבוהה יותר - גירוי מכאיב יעורר יותר כאב, סרט עצוב יעציב יותר", וכמובן בשלב כלשהו לא תוכל עוד להתמיד במשימות. המצב חוזר לקדמותו רק לאחר שאתה נותן לעצמך קצת חופש ומעניק זכות קדימה לתאוות המיידיות. זה ממש לא אומר דווקא מנוחה. אם אנחנו ממש רוצים לרוץ ובעבודה מכריחים אותנו לשבת, הרי שהריצה היא שתיתן לנו את תחושת החירות ממשמעת.

העשרה

אם פנאי היה בעיקרו מנוחה, כנראה לא היו לנו כל כך הרבה "פעילויות פנאי", והשוק הזה לא היה כה משגשג ומכניס. "אנשים מחפשים אחר חוויות עתירות גירויים, שינחילו להם מחדש תחושה של יופי, הוד והערכה", אומר פרופ' ג'ון פאלק מהחוג להוראת המדעים באוניברסיטת אורגון, כך הוא מסביר מדוע פנאי המבוסס על לימוד של משהו חדש, הולך ותופס תאוצה במאה ה-21.

מחקרים מראים כי הגיוון מאפשר לנו לקבל פרספקטיבה שונה על חיינו. לעיתים, דווקא ריחוק ממשימה, מהעבודה היומיומית שלנו, מאפשר לנו לראות את אותה המשימה בצורה אחרת, כזו שמעודדת פתרונות יצירתיים. מחקר של פרופ' ליל ג'יה מאוניברסיטת אינדיאנה הראה כי הריחוק יכול להיות גם במחשבה בלבד: הוא הציג לסטודנטים בעיה שלכאורה מתרחשת ביוון ולקבוצה אחרת אמר שהבעיה מתרחשת לידם, באינדיאנה. הם העלו יותר פתרונות ומגוון רחב יותר של פתרונות, כשחשבו שהיא מתרחשת רחוק מהם.

ד"ר אלון חן ממכון ויצמן, שחוקר את תחום הלחץ, חוקר בין היתר את החשיבות של סביבה מועשרת לרווחה הנפשית. סביבה מועשרת, פירושה מגוון של גירויים קוגניטיביים, פיזיים וחברתיים. "חיות ובני אדם שחווים סביבה מעושרת בינקות, וגם מאוחר יותר - הם יותר קרי רוח. הממצא הביולוגי הוא שהחיות הללו מצמיחות תאי מוח רבים יותר, ובמיוחד באזור ההיפוקמפוס, שקשור בזיכרון".

ציפייה לשבירת שגרה

מחקר שנערך בגרמניה על ידי פרופ' ג'רואן נווג'ין הראה, כי היציאה לחופש משפיעה בצורה מרשימה ביותר על רמות האושר. עובדים בגרמניה השוו על גבי שני הפרמטרים הללו, והתגלה מתאם של 2% בין כמות ואורך החופש לבין רמת האושר, דומה להשפעת זכייה בסכום כסף גדול. דווקא פעילויות פנאי אחרות מלבד חופש, לא השפיעו כך.

הבעיה היא, שהאנשים אינם מאושרים ביותר כשהם חוזרים מחופש, רעננים, אלא כשהם מתכננים את החופש. הם כאן, אבל הם רחוקים בראש, בדיוק כמו הסטודנטים מאינדיאנה בניסוי היווני של ג'יה.

"אני מוצא שאנשים עסוקים מאוד ומצליחים מאוד, נוטים לצאת לחופשות רבות וקצרות", מציין הרמן. "כך הם שומרים, כנראה, על היכולת להתמודד עם הלחץ וגם על היצירתיות. הם יוצאים לעיתים קרובות מתוך המצב הרגיל שלהם, וזה חשוב. גם המילה אקסטזה בלטינית פירושה 'יציאה מתוך מצב'".

יישום זכות הבחירה

"התרבות המערבית דוחקת בנו להגדיר את הווייתנו דרך בחירות הפנאי שלנו - המוזיקה שאנחנו שומעים, הבגדים שאנחנו רוכשים, הסרטים שאנו רואים", מדגישה אילוז. "הפנאי נשלט ומוגדר כפעילות קפיטליסטית צרכנית".

הגשמה עצמית אישית, שימוש בכישורים מנוונים

"אנחנו מצפים לכל-כך הרבה מעולם העבודה שלנו", אומרת נמרוד. "הצלחה, סטטוס, הנאה, הגשמה עצמית. לפעמים עולם העבודה אינו מספק את כל הציפיות, ואנחנו צריכים לחפש את ההשלמה בחוץ". נמרוד מציינת את המונח "פנאי רציני" שהוטבע כדי לציין פעילות פנאי שהיא מעין "קריירה שנייה", נניח השתתפות בלהקה מוזיקלית או בקבוצת ריצה תחרותית של חובבים. פעילות הפנאי הרציני דורשת השקעה רבה, משמעת ויישום של כישרון שהולך ומתפתח. חלקנו מרגישים שה"אני האמיתי" שלנו מתבטא דווקא בפנאי הרציני, ואילו בעבודה העיקרית, אנחנו רק מעבירים את הזמן.

הון תרבותי

אילוז: "אנחנו רוצים בזמן הפנאי להשיג 'הון תרבותי', כלומר ללמוד ידע כללי או מיומנות שישרתו אותנו אחר כך בין היתר במקום העבודה. לכן לפעמים ישנה תחושה שהפנאי אינו פנוי - חלקנו משתמשים בו ללמוד או להתעדכן או לרכוש כישורים, לאו דווקא כי אנחנו נהנים מזה, אלא כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים את הידע הזה לצרכי המעמד החברתי או הערך התעסוקתי שלנו".

קשר אישי

אנשים מחפשים קשר אישי, ולא את כל האספקטים של הקשר הזה ניתן להשיג מהקולגות בעבודה. הרמן מציין כי מחקרים מן העשורים האחרונים מראים כי אנחנו מחפשים בחיינו המודרניים לגוון בזהויות אישיות, להראות לאנשים שונים סביבנו פנים שונות שלנו, כך אנחנו חשים שחיינו עשירים יותר ושאנחנו מיוחדים. חשיפה לאנשים נוספים מלבד הקולגות לעבודה, בהקשרים ונסיבות שונים, מאפשרת את משחק הזהויות הזה. כמו כן, היא מאפשרת את הסרת המסכות המאפיינות לעיתים את התנהלותנו בשוק העבודה.

מה השתבש?

נראה, כי מרוב הניסיון לרדוף אחר התועלות השונות של הפנאי, אנחנו נמצאים בקונפליקט. כך למשל, אם בילינו סוף שבוע בקריאה עצלה של עיתונים וברביצה במיטה, אנחנו עלולים לחוש שבעצם לא עשינו כלום. בסופ"ש הבא נתכנן את הלו"ז שלנו לדעת, ובסוף השבוע נשאל את עצמנו "איך לא נחתי"?

כיוון שאנחנו מגודדים אפילו באופן לא מודע את כל האלמנטים של הפנאי ליחידה אחת, אנחנו מצפים מכמה שעות פנאי לספק את כל צורכי הפנאי שלנו.

עוד בעיה היא רגשות האשמה לגבי פנאי. נמרוד מציינת כי "אנשים אומרים לי 'גנבתי שעה לעצמי', במקום עבודות הבית. 'גנבתי עשר דקות' לקרוא עיתון בעת המשחק עם הילדים. מדוע ישנה תחושה שצריך לגנוב פנאי?"

ובמקביל, אנחנו מוצפים בטלוויזיה בתמונות של אנשים נהנים, מבלים, חופשים ומשקיעים בתחביבים. הרמן הגדיר לפני מספר שנים את תופעת ה-FOMO, Fear of missing out. הוא מסביר כי העידן המודרני נותן לנו כל-כך הרבה בחירה, שאנחנו חיים בחשש מתמיד לפספס משהו. כך, לעולם איננו רגועים, ואיננו חווים את ההנאה מהמנוחה ואף לא מתחושת הבחירה. אנחנו חרדים תמיד שהבחירה שלנו הייתה מוטעית.

אילוז מציינת: "יש לנו יותר מידי מבחר, אנחנו הולכים בו לאיבוד. מזפזפים כל הזמן ולא רואים שום תוכנית עד הסוף, וכך גם ביתר תחומי חיינו. עודף בחירה הוא לא בהכרח טוב לרווחה הנפשית. עודף ברירות יוצר בלבול, אפתיה ואפילו שעמום.

"במאה ה-18 בכלל לא חשבו שעודף בחירות הוא מרכיב חשוב של חופש. יש כאן עיוות של רעיון החופש. בעיני החופש הוא היכולת לרדוף אחרי החיים הטובים לפי הערכים, תפיסת העולם שלך, אבל בחירה מוגזמת היא סוג של צייתנות לתאגידים גדולים שמעוניינים להציף את הזמן והתודעה שלנו".

נמרוד מוסיפה כי לעיתים אנחנו שבויים בתפיסות מוטעות לגבי האופן שבו הכי כדאי למלא את הפנאי שלנו. "אולי בבית אמרו לנו שפנאי הוא זמן להגות, ללמוד ולנגן, ואנחנו דווקא היינו נהנים יותר לשחק בכדור, אבל אפילו לא יודעים את זה".

אז מה הפתרון?

השקעת מחשבה בפנאי, בשאלה של מה אנחנו רוצים להפיק ממנו, אולי אפילו ביקור אצל יועץ פנאי, אבל לא בצורה מובנית מידי, כי מדובר בפעילות במחויבות נמוכה.

בכל מקרה, אם נחכה מספיק זמן, הבעיה פשוט תפתור את עצמה. נמרוד: "תקלת הפנאי היא לא שאין זמן פנוי אלא שהוא לא מפוזר טוב. לבני גילאי הביניים אין מספיק, אבל לזקנים יש יותר מידי".

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים