האם המחלוקת בין זליכה לאפריקה ישראל בדרך לפשרה?

ירון זליכה ודני מריאן ישקלו פנייה להליך גישור עם אפריקה ישראל ■ השניים תבעו את אפריקה ב-11.6 מיליון שקל בטענה לאי-תשלום דמי תיווך על עסקת דרך ארץ

האם המחלוקת בין זליכה לאפריקה ישראל בדרך לפשרה? פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, ושותפו דני מריאן, שכיהן בעבר כסמנכ"ל באפריקה ישראל, ישקלו פנייה להליך גישור עם נציגי אפריקה ישראל, במסגרת תביעה בסך כ-11.6 מיליון שקל שהגישו השניים נגד אפריקה ישראל בטענה לאי-תשלום דמי תיווך עבור העסקה למכירת זכיינית כביש 6, חברת דרך ארץ.

בדיון קדם המשפט שהתקיים הבוקר (ג') בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה בתביעתם של זליכה ומריאן, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לשקול אפשרות של הידברות ביניהם במסגרת הליך גישור. באם ייכשל ההליך, יחל שלב ההוכחות בתביעה בדצמבר השנה.

השופט יחזקאל קינר אף הציע לצדדים מגשרים אפשריים, בהם עו"ד ארי גולן, עו"ד עמוס גבריאלי ועו"ד שלמה כהן.

יצוין כי זהו אינו הניסיון הראשון של הצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. בינואר אשתקד הודיעו הצדדים לבית המשפט כי כשל ניסיונם לפנות להליך בוררות, וזאת לאחר שלא הגיעו להסכמה באשר לזהות הבורר שידון בתיק.

בדצמבר 2011 הגישו זליכה ומריאן תביעה נגד אפריקה ישראל בטענה כי החברה לא שילמה להם עמלת ייזום ותיווך בעסקה למכירת חלקה של אפריקה ישראל בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6, תמורת כחצי מיליארד שקל.

באמצעות עו"ד רונן מטרי ממשרד עו"ד מטרי, מאירי ושות', טוענים זליכה ומריאן כי תביעתם עוסקת "בניסיון ציני ופסול של אפריקה ישראל להשקעות להתנער מהתחייבותה לשלם לתובעים עמלת ייזום ותיווך בגין עסקת דרך ארץ, שאותה הם יזמו, ארגנו ופעלו רבות ובמשך תקופה ארוכה להוצאתה אל הפועל".

לדברי התובעים, ההתנערות של אפריקה נעשתה לאחר שהם כבר ביצעו את מלאכתם - על יסוד התחייבות מפורשת בכתב של הנתבעת - והביאו במאמצים רבים ותוך שימוש ברעיון יצירתי ייחודי שהגו, לקשירת עסקה שתכניס לקופת אפריקה ישראל להשקעות מאות מיליוני שקלים".

באצמעות משרד וקסלר, ברגמן ושות', מכחישה אפריקה ישראל להשקעות את טענותיהם של זליכה ומריאן. לדברי אפריקה, זליכה ומריאן אינם זכאים לקבל דמי תיווך וייזום בנוגע לעסקת דרך ארץ, הואיל והם "לא עשו עבור אפריקה דבר לשם ייעוץ וייזום הנוגע לעסקה שהתגבשה בסופו של יום, והם עצמם מודים כי כלל לא היו מעורבים במשא-ומתן שהתנהל בין הקרן לתשתיות לישראל ואפריקה".

אפריקה מוסיפה וטוענת כי התובעים לא איגדו ולא הקימו גוף כלשהו, לא הגו רעיון ייחודי אות מתווה ייחודי שהוצג לאפריקה, ו"המתווה הייחודי" שעליו משתיתים זליכה ומריאן את זכאותם לתשלום עמלה בסך של כ-11.6 מיליון שקל הינו למעשה הקמתה של קרן תשתיות וקרנות כגון זו קיימות מאז 2002.

יתרה מכך, טוענת אפריקה, "אותה קרן לתשתיות שעמה נחתמה העסקה, פעלה באופן זהה הרבה לפני האירועים נשוא התביעה דנן, כמו גם הרבה לפני שהתובעים טענו כי הם 'הגו' את הרעיון העומד בבסיס הקמתה".