עוד שמן למדורה של חברת טית בית תעשיות מזון, יצרנית שמן יצהר ושמן קנולה שבבעלות משפחת ברגר. שבוע אחרי שהוצא צו כינוס נכסים נגד טית בית, אישר היום (ב') בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה, בגין זיהום אוויר שנפלט מארובות מפעלה באשדוד.
לפי ההסכם, שנועד להבטיח את איכות חייהם של תושבי אזור המפעל, ונערך בין החברה לבין התובעת הייצוגית, מיה סודרי, התחייבה טית בית להשקיע כ-2 מיליון שקל בפעולות שיפחיתו את זיהום האוויר שגורם המפעל.
בד-בבד התחייבה טית בית לפתוח בתחום מפעלה חנות למכירת בקבוקי שמן סויה מתוצרתה, בהנחה של 30% ממחיר השמן לצרכן ברשת שופרסל לכל אחד מתושבי האזור, בשווי שלא יפחת מחצי מיליון שקל. לפי ההסכם, יוכל כל אחד מתושבי היישובים הסמוכים למפעל טית בית לקבל את ההנחה, בכפוף להצגת תעודת זהות המעידה על מקום מגוריו.
חובות של 170 מיליון שקל
כזכור, בשבוע שעבר הוציא בית המשפט המחוזי בתל-אביב צו כינוס נכסים זמני לטית בית, בגין חובות של כ-170 מיליון שקל לבנקים הגדולים. כמו כן מינה בית המשפט את עו"ד דורית לוי-טילר ככונסת הנכסים הזמנית של החברה, והורה לה לקדם מהר ככל האפשר את מכירתה, כדי להקל על המצוקה הקשה אליה נקלעו 100 עובדי המפעל, שפרנסתם מצויה בסכנה.
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע לאשר את הסכם הפשרה שבין טית בית לבין התובעת הייצוגית ניתנה למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שציין כי בית המשפט העליון מתח בעבר ביקורת על מנגנון פיצוי המחייב את חברי הקבוצה התובעת לרכוש ממוצרי החברה הנתבעת, כפי שהוסכם במקרה זה.
"שוכנעתי כי הסכם הפשרה הינו סביר והוגן, ויש בו כדי לשקלל את הסיכויים והסיכונים בהם נושאים הצדדים בניהולו של ההליך וכדי לתרום לאיכות הסביבה של חברי הקבוצה ולמנוע את חשיפתם לסכנות הכרוכות מהחריגות בפליטות החומרים המסוכנים", כתבה השופטת צילה צפת בהחלטתה לאשר את הסכם הפשרה.
באשר לטענת היועמ"ש בסוגיית ההטבה לחברי הקבוצה, כתבה השופטת: "לא מצאתי כל פסול בהקניית זכות לחברי הקבוצה ליהנות ממוצרי המפעל בהנחה".
במסגרת הסכם הפשרה פסק בית המשפט כי התובעת הייצוגית תקבל דמי ייצוג בסך 20 אלף שקל, וכי שכר-הטרחה של עורך דינה, יוחי גבע, יעמוד על 200 אלף שקל.
טית בית יוצגה בתביעה בידי עו"ד אריה נייגר, שמסר כי "המפעל הצליח להסדיר את הנושאים הסביבתיים שלו וזכה על כך לשבחים מבית המשפט".
עוד מסר נייגר כי הוא מקווה שהמצב הפיננסי אליו נקלעה החברה לא ימנע ממנה לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בהסכם הפשרה.