הפרקליטות דורשת עונש של מאסר בפועל לשולה זקן

זאת בעקבות הרשעתה במירמה והפרת אמונים בפרשת רשות המסים ■ מנגד אמר סנגורה של זקן כי אין תקדים להטלת עונש של מאסר בפועל על עבירות אלה

פרקליטות המדינה דורשת לגזור מאסר בפועל על שולה זקן, ראש לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בעקבות הרשעתה במירמה והפרת אמונים בפרשת רשות המסים. כך התברר הבוקר (ד') בפתח שלב הטיעונים לעונש של זקן, שהתקיים בפני השופט חיים לי-רן בבית משפט השלום בירושלים.

"יש לגזור על הנאשמת מאסר ממשי מאחורי סורג ובריח", אמר התובע, עו"ד יוחאי בן-שמואל.

מנגד אמר סנגורה של זקן, עו"ד מיכה פטמן, כי אין תקדים להטלת עונש של מאסר בפועל על עבירה של מרמה והפרת אמונים.

לפני כחודשיים הרשיע השופט לי-רן את זקן על חלקה בפרשת המינויים ברשות המסים. בהכרעת הדין שלה כתב: "מצפה הייתי מהנאשמת כי תכחיש בקול גדול ובנחרצות את הנטען כלפיה, אך גירסתה של הנאשמת אינה מחזיקה מים".

ביחס למהימנותה קבע השופט כי "עדותה של הנאשמת עמוסה באי-דיוקים, המלמדים על כך שהנאשמת לא הקפידה במסירת הדברים. בגירסתה רב הפרוץ על העומד, וקשה להשתית עליה ממצאים".

את התנהגותה של זקן במהלך העימות המשטרתי שנערך לה עם ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא - שהורשע גם הוא בפרשה ומרצה שנת מאסר - הגדיר השופט כ"מתאפיינת במידה רבה של התחמקות".

נציג הפרקליטות נימק את עמדתו, המבקשת מבית המשפט לגזור על זקן מאסר בפועל, בכך ד"מדובר בהגנה על טוהר השירות הציבורי ותקינות עבודת המינהל. ניתן לראות במי שעבר עבירה של הפרת אמונים כמי שבוגד בציבור שנתן לו את האמון. בית המשפט צריך להתאים את רמת העונש למציאות החיים".

לדבריו, "הציבור בישראל התרגל ואדיש לגילויי השחיתות הציבורית. חומרת העונש צריכה להיות בהתאם לפסיקה של בית המשפט המחוזי והעליון באותה פרשה, שבה נגזרו עונשי מאסר על הנאשמים האחרים בפרשה. המאבק בשחיתות לא יכול להיות רק בהכרעת הדין. יש לקבוע תג מחיר על עבירה זו כנגד עובדי ציבור שבגדו באמון הציבור".

התובע בן-שמואל ציין כי "מדובר בהתנהלות חמורה ביותר. הנאשמת מנעה ממנהל רשות המסים למנות מינויים בכירים ולהיפגש עם שר האוצר ושלחה אותו לאחיה. הנסיבות המחמירות אף מתבטאות בכך שלא מדובר באירוע בודד אלא בפניות חוזרות ונשנות, במסע לחצים. היא בחרה להמשיך בביצוע העבירה עבור האינטרסים הפרטיים של אחיה. הנאשמת פגעה ברשות והעבירה מסר לעובדים שאי-אפשר להתקדם ברשות ללא שחיתות".

עוד התייחס נציג הפרקליטות גם להתבטאויותיה התקשורתיות של זקן, לאחר הכרעת הדין שבה הורשעה. "לנאשמת ניתן פתחון פה בעיתונות", הוא אמר, "במסגרת הראיונות היא השתלחה השתלחויות חסרת רסן בתביעה. בנסיבות המקרה ובהינתן חומרתו הרבה של המעשה והפגיעה החמורה בטוהר המידות, יש לגזור מאסר בפועל. אם במקרה כזה לא ייגזר מאסר בפועל, קשה לראות מקרה שיינתן מאסר בפועל על עבירה של הפרת אמונים. הנאשמת לא נטלה אחריות ולא הביעה חרטה על מעשיה. אדם שלא מפנים את מעשיו אינו יכול לבקש הקלה בעונש".

"נאשמת במשרה מלאה"

מנגד, ניסה הסנגור, עו"ד פטמן, להמעיט בחומרת העבירה שבה הורשעה זקן. "יש לי תחושה של אובדן פרופורציה", אמר פטמן, "לגבי חומרתה של השחיתות השלטונית, הציטוטים שהתובע ציטט מבית המשפט העליון, לקוחים מפרשות חמורות בהרבה, של שחיתות מתמשכת וגניבות כספים. לא המקבילה שממנה אנחנו אמורים לשאוב את ההשראה לגזר הדין של הנאשמת. ביקשתי מהתובע לראות תקדים אחד של מאסר בפועל על עבירת הפרת אמונים - אבל אין כזה. מבקשים מבית המשפט להטיל עונש תקדימי שמעולם לא הוטל על אדם שהורשע בהפרת אמונים".

פטמן ציין כי כשזקן נחקרה במשטרה בפרשה זו, היא "ענתה על כל שאלה כמיטב יכולתה, שיתפה פעולה ומסרה את כל המידע שהיה ברשותה. חקרו אותה, והיא מנסה להתיר את הסבך כיכולתה לפי המידע שיש לה. נאשם שמשתף פעולה ומדבר, מוסר גרסה, מצפה לכתב אישום או לסגירת תיק בהקדם. 3 שנים היא חיכתה לדעת מה קורה, היא הושעתה לשנה ביום שהפרשה התחילה, היו פגיעות בשכר, במעמד וברכב, את קרן השתלמות לקחו ממנה".

ביחס לשרשרת כתבי האישום שזקן ניצבת בפניהם, אמר פטמן כי "הגברת זקן היא נאשמת במשרה מלאה. היא אדם היחידי בישראל שמקבל כתב אישום אחרי כתב אישום אחרי כתב אישום. אני מכיר שחיתות מאינטרסים כלכליים, שחיתות מנקמה. אני חושב שמה שקרה פה זה בעיקר טיפשות. לא היתה לה טובת הנאה אישית. היא לא עמדה לבחירות, היא לא איש ציבור, היא הנלווית לאיש הציבור שבו תמכה כל חייה".

נמנעה מקביעת פגישה

לפי כתב האישום נגדה, בין אוקטובר 2005 למארס 2006, בהיותה יועצת בכירה לאולמרט, ששימש אז שר האוצר, עשתה שורה של מעשים המהווים מירמה והפרת אמונים. זאת, בנוגע לאופן שבו טיפלה בבקשתו של ראש רשות המסים דאז, ג'קי מצא, להיפגש עם שר האוצר, ולהציג לו את מינויי הבכירים שביקש לעשות ברשות. אחד מהמינויים לא תאם את כוונתם של אחיה, יורם קארשי, ושל חברו קובי בן-גור, שחפצו במינויו של יגאל סער - שלושתם הורשעו גם בפרשה.

לפי הנטען נמנעה זקן, בתיאום עם אחיה, מקביעת פגישה בין מצא ובין אולמרט כל עוד לא מילא מצא אחר רצונו של קארשי למנות את סער לסגנו לענייני מינהל, הפנתה את מצא לאחיה, והבהירה לו שתחילה עליו "לסגור" את עניין מינויו של סער, וכי כל עוד לא יעשה כך, לא תקבע הפגישה עם השר לאישור המינויים. היא ניאותה לקבוע פגישה בין מצא ואולמרט רק לאחר ששמעה מאחיה שהושגה פשרה בעניינו של סער.

לצד הרשעתה בפרשת רשות המסים, עומדת זקן לדין בשני משפטים נוספים, שניהם לצד אולמרט: הן בתיק ראשונטורס-טלנסקי המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, והן בפרשת הולילנד, שבה היא נאשמת בלקיחת שוחד, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

באחרונה החמיר בית המשפט העליון בעונשו של יורם קארשי בפרשת רשות המסים וגזר עליו שנת מאסר בפועל. (ת"פ 2949/09).