חלף קצת יותר מחודש מאז שהנגיד פישר הגיש את דוח בנק ישראל לציבור, וכבר יש מסקנה ברורה: פישר שינה את הטון. הוא נשמע מוטרד יותר, פסימי יותר והרבה פחות סבלני לאמירות ה"חברתיות".
פישר, כלכלן שמרן מאוד, בעל אוריינטציה ימנית ברורה, נשמע השבוע חד וחריף: הוא הגן נחרצות על הבנקים, על הממשלה ועל האוצר. הוא גם יצא נגד כמה מהמסרים המרכזיים של המחאה החברתית - להגדיל את התקציב, להפחית את רווחי הבנקים ולהגדיל את האשראי.
אז מה קרה בדיוק? בעיקר שני דברים: הבחירות התקרבו והמצב באירופה הידרדר, ואפילו מאוד. נראה כי פישר מבין כי המשק עומד להיכנס שוב לתקופה סוערת ומטלטלת, ויש לו כמה יעדים ברורים. הדבר הכי חשוב מבחינתו כעת הוא להכין את המערכת הבנקאית למצב של כוננות ספיגה ולשים קץ לדרישות לרגולציה צרכנית. הוא גם רוצה למנוע הרפתקאות תקציביות שעלולות להוציא את המשק משיווי משקל.
ברור מדוע פישר שינה טון ולא רוצה זעזועים: הוא יהיה זה שינווט את המשק בחצי השנה הקרובה לפחות. שוב, כפי שהיה גם בשלהי 2008 ובתחילת 2009, כל האחריות תיפול עליו.
עוד כמה שבועות, השיתוק המאפיין את הממשלה הנוכחית זה תקופה ארוכה יהפוך לחוקי ורשמי. המדיניות הפיסקאלית תיכנס לתרדמת ארוכה, עד מחצית 2013 (אז יחל היישום של תקציב המדינה 2013) ושוב הכול יהיה על כתפיו. יש לו סיבות טובות להיות מוטרד.