הפסקות חשמל בקיץ? זה רק מסע הפחדה שלא יקרה

אתמול בשעת בוקר מוקדמת עזבו עובדי רשות החשמל את משרדיהם ויצאו להשתלמות המקצועית השנתית שלהם באילת. מאחוריהם הותירו העובדים שולחנות עמוסים במאות בקשות לרישיונות הפעלה למערכות סולאריות לייצור חשמל.

גורמים בשוק האנרגיה הרימו גבה לנוכח עיתוי הנסיעה לאילת - כשהמשק נערך להפסקות חשמל בקיץ, כששר האנרגיה קורא להכריז על מצב חירום וכשחברת החשמל מתריעה מפני קטסטרופה והפסקות חשמל ממושכות. אם עובדי הרשות היו "מנקים שולחן" לפני יציאתם להשתלמות, אמרו אותם גורמים, ניתן היה להתחיל מיידית בהקמה של מערכות סולאריות. עשרות מגה-ואטים של חשמל סולארי היו מתחברים לרשת עד הקיץ ומסייעים להתגבר על המחסור הצפוי בחשמל.

לא נורא כל כך

רגע לפני שחורצים דין ומצקצקים בלשון על התעקשותם של עובדי רשות החשמל לשמור על שגרת עבודתם, כדאי לעצור לרגע: אולי יציאתם להשתלמות מעידה שמצב משק החשמל אינו נורא כפי שמנסים לשכנע אותנו גורמים בעלי עניין? האם מאחורי מסע ההפחדות מסתתר הרצון להתכסת"ח לקראת ועדת החקירה שתוקם אם יתרחש אסון חלילה?

הדיבורים על המחסור הצפוי בקיץ החלו בעקבות המחסור בגז. רוב תחנות הכוח יכולות לייצר חשמל גם במזוט ובסולר במקום בגז, אך את תחנת הכוח רידינג, שמייצרת כ-4% מסך החשמל, אפשר להפעיל רק בגז. הזרמת הסולר והמזוט לאורך זמן מייצרת בעיות קשות והדלקים הנוזליים מפיקים פחות חשמל מהגז.

לפני שבועיים פרסמה חברת החשמל הודעה דרמטית לבורסה שלפיה בקיץ הקרוב "צפויה יכולת הייצור הזמינה של החברה לעלות על ביקושי השיא לחשמל בכ-1%" בלבד וכתוצאה מכך היא תיאלץ לבצע "הפסקות חשמל יזומות לצרכנים, ובמקרי קיצון אף למשך שעות", זאת אם תתרחש תקלה בהזרמת הגז או בתחנות הכוח או שישררו תנאי מזג אוויר קיצוניים.

 22

במשרד האנרגיה לא נזקקו להודעת החברה כדי לדעת את חומרת המצב. על פי תחזית משרד האנרגיה תעמוד רזרבת ייצור החשמל הזמינה בקיץ על 4.5% לכל הפחות, שהם כ-600 מגה-ואט, לעומת 120 מגה-ואט שעליהם דיווחה חברת החשמל. הפער בין התחזיות משמעותי ביותר כיוון שמתחת ל-400 מגה-ואט עשויה כל תקלה ביחידת ייצור להכניס את המערכת למצב של ניהול מחסור והפסקות חשמל יזומות.

הסיבה לפער פשוטה: בחברת החשמל לא הביאו בחשבון את יצרני החשמל הפרטיים ואת המערכות הסולאריות החדשות היכולים לספק יחדיו כ-500 מגה-ואט (ראו תרשים). במונופול הממשלתי פשוט "לא סופרים" את היצרנים הפרטיים ולא סומכים עליהם שיספקו את החשמל הנדרש בעת חירום.

במשרד האנרגיה נשמעים קולות ביקורת נדירה על התנהלות חברת החשמל. "אנחנו פשוט מתנהלים באחריות ולא מנסים לזרוע פאניקה", אמר ל"גלובס" גורם במשרד, תוך שהוא שולח רמיזה עבה לכיוונה של חברת החשמל.

לא צפויות הפסקות חשמל

מה ההסתברות האמיתית להפסקות חשמל בקיץ הקרוב? התשובה לכך תלויה בשני גורמים שלאיש אין שליטה עליהם. הראשון הוא מזג האוויר: ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, כך עולה, מצד אחד, הביקוש לחשמל, ויורד, מצד אחר, ההספק של תחנות הכוח. הגורם השני הוא תקלות בלתי צפויות בתחנות הכוח וטעויות אנוש. לפני כשנתיים, למשל, הצליח עובד חברת קבלן "להפיל" תחנת כוח שלמה של 1,000 מגה-ואט כשנשען על ארון ולחץ בגבו בטעות על "הכפתור האדום" של תחנת הפחתת לחץ (PRMS) המפקחת על הזרמת הגז לתחנה.

אירוע כזה, אם יתרחש באחד מימי אוגוסט החמים בשעות אחר הצהריים, יפיל כמעט בוודאות את רשת החשמל הארצית ויגרור הפסקות חשמל יזומות. אפשרות אחרת היא תקלה במדחסים שאחראיים לשאיבת הגז ממאגר מארי-B של ים תטיס - הסיכוי לכך אינו מבוטל לאור מצבו הרעוע של המאגר.

השורה התחתונה היא זו: הפסקות חשמל אינן צפויות בקיץ הקרוב, אלא אם יתרחשו אירועים בלתי צפויים. תרחיש האימים שעליו מדברים במשק החשמל מדבר על מחסור בחשמל במשך 30 שעות בחודש במהלך הקיץ, או כ-100 שעות בסך הכול. הנזק הכלכלי המצטבר של מחסור כזה עשוי להגיע ל-3 מיליארד שקל.

העלות של מניעת תרחיש האימים הזה נמוכה בעשרות מונים מהנזק שעשוי להיגרם. מבדיקה שערכנו עולה כי ישראל יכולה לייבא בהתראה קצרה טורבינות גז יבילות מחו"ל בעלות של כמיליון דולר לחודש לטורבינה של 20 מגה-ואט. תוספת רזרבה של 300 מגה-ואט למשך הקיץ תעלה 45 מיליון דולר, כ-6% מעלות הנזק שיימנע. יבוא הטורבינות הוצע לראשונה כבר לפני שלושה חודשים אך בינתיים הנושא מקודם בעצלתיים. אילו הייתה תחושת חירום אמיתית, ההתנהלות הייתה פחות רופסת, מן הסתם.

אתמול חשף "גלובס" כי הכוונה להפעיל את רידינג מחדש במזוט לא תוכל לצאת אל הפועל בגלל הקדמת הבחירות. ללא 430 המגה-ואט שרידינג יכולה לספק גובר לכאורה הסיכון להפסקות חשמל, אך האם ימצאו עצמם תושבי גוש דן שרויים בעלטה? נראה שלא.

לפני שתנתק את אספקת החשמל לבתיהם של תושבי המרכז צפויה חברת החשמל להוריד מהרשת לקוחות אחרים, פחות "בעייתיים". השם שהועלה לא פעם בדיונים האחרונים בחברה היה מתקני ההתפלה. כל מתקן כזה צורך חשמל בהיקף של עיר קטנה. יחדיו צורכים שלושת המתקנים באשקלון, פלמחים וחדרה כ-3% מצריכת החשמל הארצית. בחברת החשמל סבורים כי ניתן להגביל את פעילות המתקנים לשעות הלילה, כלומר בזמן השפל של הביקוש לחשמל.

אפשרות אחרת, שעליה לא מדברים כרגע בחברת החשמל, היא ניתוקים זמניים של צרכני הגדה המערבית ורצועת עזה. בפולקלור של חברת החשמל יש לא מעט הומור שחור על חשבונם של הפלסטינים, הנחשבים ל"רזרבה לשעת חירום" של החברה. חברת החשמל מספקת כיום את מלוא צריכת החשמל של תושבי יהודה ושומרון ואת רוב צריכת החשמל של רצועת עזה. מדובר ביותר מ-6% מהצריכה הכוללת. מבחינת חברת החשמל הפלסטינים הם המועמד המושלם לניתוקים: רמת ההכנסה הנמוכה שלהם תגרום פגיעה כלכלית נמוכה מזו שתיגרם לתושבי ישראל, הסיכון מפני תביעות משפטיות אפסי ועל השפעה פוליטית אין בכלל מה לדבר. גברת עשראווי מרמאללה לא תרים טלפון ליו"ר החברה יפתח רון טל כדי להתלונן על ניתוקה.

מחברת החשמל נמסר כי "חברת החשמל מתואמת לחלוטין עם בכירי המשרד. הצהירה פעמים רבות שרזרבת החשמל בקיץ הקרוב תעמוד על אחוזים בודדים במצבי הקיצון, וכל התרגילים וההיערכויות של החברה מעידים על כך. התחזית התקבלה לאחר בדיקה מקיפה של משתנים רבים וכן מכיוון שכמעט אין גז טבעי לייצור חשמל בישראל".

הנזק של הפסקת חשמל: כל קוט"ש חשמל שלא יסופק יעלה למשק 110 שקל

הנזק הכלכלי שגורמת הפסקת חשמל משתנה בין צרכן לצרכן. על פי מחקר שערך פרופ' אשר בלס מחברת ERCG עבור משרד האנרגיה והמים, כל קוט"ש חשמל שלא יסופק יעלה למשק 110 שקל בממוצע. הפגיעה הקשה ביותר תהיה בעסקים קטנים כמו משרדי עורכי דין וקליניקות פרטיות. בעסקים אלה אין מערכות גיבוי להפסקות חשמל והם מייצרים ערך מוסף גבוה לשעת עבודה.

להערכת בלס, הנזק של אי אספקת חשמל למגזר העסקים המסחריים הקטנים מגיע ל-260 שקל לקוט"ש לא מסופק. מי שייפגע באופן קל יחסית הם הצרכנים הביתיים - עלות הפסקת חשמל אצלם מגיעה ל-71 שקל לקוט"ש לא מסופק "בלבד". חשוב לציין כי הנזק השולי, או הנזק לשעה, הולך ופוחת ככל שמתארכת הפסקת החשמל. משום כך עדיף לנתק חלק קטן מהצרכנים לזמן ארוך על פני ניתוק חלק גדול מהצרכנים לזמן קצר.

 22