פקקים בכביש הם עניין יומיומי, אך כשמדובר בכביש 6 שהוא כביש אגרה, לא מפתיע שנהגים מתרעמים על כך שהם אינם מיודעים על כך בטרם כניסתם לכביש. זאת במיוחד לאור העובדה שבכבישים אחרים בארץ נמסר לנהגים דיווח על עומסי תנועה צפויים באמצעות שילוט אלקטרוני.
אולם גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד כביש 6 כנראה לא תביא את הבשורה לנהגים בכביש, שכן התביעה הסתיימה בפשרה שלפיה הנהלת הכביש לא תחויב להציב שילוט אלקטרוני לעדכון עומסים, אלא רק תיידע בכל פרסומיה שאפשר לקבל עדכוני תנועה בזמן אמת באמצעות המוקד הטלפוני שלה. יצוין כי המידע הזה היה זמין גם לפני התביעה, אולם לציבור לא הייתה דרך לדעת על קיומו.
בבסיס התביעה עמדה הטענה כי דרך ארץ, המפעילה את כביש 6, אינה מעבירה ללקוחותיה מידע מהותי על העסקה לפני שהם נכנסים אליה - כלומר, יידוע מוקדם על עומסי תנועה בכביש הוא המידע המהותי ביותר שנדרש לצרכן לפני שהוא נכנס לכביש האגרה ומשלם על נסיעתו.
בתביעה נדרשה הקמת מערכת שילוט אלקטרוני בכניסות לכביש בדומה לזו הקיימת בכניסה למחלף בן שמן ובכביש עצמו, אולם בהסכם הפשרה, כאמור, הוחלט על יידוע הצרכן על היכולת לקבל את המידע במוקד השירות הטלפוני של דרך ארץ.
וכך אמרה השופטת מיכל נד"ב במהלך המשפט: "אדם שזה נורא עקרוני לו, שיתעדכן ויסתכל באינטרנט איך מבררים ויידע. כל דבר צריך להאכיל בכפית? כל דבר הצרכן הוא הדיוט?".
השופטת אף הציעה כי "מי שנורא חשוב לו, שידליק רדיו לפני שהוא נכנס לעומס", ואף הדגישה כי "כביש מטבעו יש בו מעצורים, וזה המצב. לא נראה לי הגיוני לקבוע פה חובה מעבר לכל האמצעים שעומדים לרשות הנהג".
עו"ד אסף שילה, שייצג את התובע, ציין כי זו לא הפעם הראשונה שנעשה ניסיון לתקן את החוק החל על כביש 6 באמצעות הצבת שילוט. בעבר, לדבריו, הצעת חוק בעניין אף עברה את ועדת הכלכלה של הכנסת, אולם נתקעה לפני קריאה ראשונה. הנימוק המרכזי לאי-הצבת השלטים הוא שעלותם, הנאמדת בכ-20 מיליון שקל, תחול על המדינה.
בפשרה נקבע כי דרך ארץ תשלם לתובע סכום של 8,000 שקל ו-27,000 שקל לבא-כוחו. (ת"צ 11-08-25258).