"העלייה החדה במדד היא כשלון של בנק ישראל והממשלה"

"העלייה הדרסטית במדד היא כשלון של מדיניות בנק ישראל והממשלה", אמר היום (ג') דובר "ישראל יקרה לנו", איל עופר, בתגובה למדד המחירים לצרכן שעלה באפריל ב-0.9%.

עוד אמר עופר כי "אזרחי ישראל מצפים מהממשלה להציב יעד של הורדת מחירים - במקום לקבוע 'יעד אינפלציה'. אנו קוראים לפרופ' סטנלי פישר להפסיק את מדיניות האשראי הזול והמינוף המוגזם ממנה נהנים בעיקר הטייקונים הגורמים לעליית יוקר המחייה. ירידת מחירים היא צו השעה. המחירים הגבוהים הם שחונקים את אזרחי ישראל ופוגעים בכלכלה".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף: "מדד חודש אפריל אינו משקף לחצי אינפלציה מקומיים, אלא שילוב חד-פעמי של עלייה במחירי האנרגיה וגורמים עונתיים. יציבות שע"ח, ההאטה העולמית, גידול בהיצע הדירות החדשות, היעדר לחצי שכר והתכנסות הצפיות האינפלציוניות לתוך יעד האינפלציה, יאפשרו המשך קיומה של סביבת אינפלציה סבירה במשק בחודשים הקרובים. לפיכך יש להימנע מהעלאת הריבית במשק, אשר תאט את הפעילות במשק, ותייקר את עלות האשראי במשק."

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בחישוב של כלכלני לידר, סביבת האינפלציה נותרה ממותנת. אין סימנים ללחצי ביקוש במשק הישראלי, קצב עליית השכר נותר נמוך ובמגזרים מסוימים קיים לחץ להורדת מחירים, כגון שוק הסלולר. לגבי הריבית - מדד אפריל הסביר לא יפריע בהחלטה האם להוריד את הריבית בחודשים הקרובים (כעת אנו רואים 35% הסתברות לתרחיש של הורדת ריבית בשלושת החודשים הקרובים), זאת לאור העלייה המחודשת באי הוודאות הגלובלית, בעיקר באירופה אך גם בארה"ב ובמזרח. מרכיב חשוב אשר ישפיע על החלטת הריבית בסוף החודש הינו קצב צמיחת המשק הישראלי ברבעון א' אשר יתפרסם מחר וצפוי להיות נמוך (סביב 2%-2.4%), זאת לאחר צמיחה של 3.4% ברבעון ד'".

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות: "במדד אפריל ניתן להבחין בכוחות האינפלציוניים שימשיכו ללוות את המשק גם במהלך החודשים הקרובים. המשך העליות במחירי הדיור אשר נמדדים ע"י חוזי שכירות בלבד נובעים בראש ובראשונה מאי הוודאות העוטפת את שוק הדירות לרכישה והצפי לירידת מחירים עתידית. בתקופות כאלו משקי בית רבים שתכננו לרכוש דירה מאריכים את חוזי השכירות ולמעשה יוצרים עודף ביקוש בשוק השכירויות אשר לא נענה עדיין בהגדלת ההיצע. בנוסף לכל אלו אנו מצפים גם להעלאת המע"מ באחוז אשר תתרום לאינפלציה כחצי אחוז. מנגד לגורמים האינפלציוניים האלו עומדת כמובן ההאטה במשק והירידה בביקושים המקומיים. בנק ישראל לא צריך להערכתנו להעלות את הריבית בעקבות האינפלציה הצפויה וזאת כיוון שעיקר הגורמים האינפלציוניים הם גורמים חיצוניים וחד פעמיים (כמו העלאת המע"מ). העלייה הצפויה בשיעור האבטלה והפגיעה בביקושים המקומיים הנובעת מכך ימנעו מבנק ישראל להעלות את הריבית במהלך השנה הקרובה".

נשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים בישראל, עו"ד יהודה טלמון: "על הנגיד לשקול אפשרות להוריד את הריבית בשל המיתון, התגברות משמעותית של החששות באירופה וההאטה המסתמנת בשוק העבודה המקומי. חלק נכבד מהאינפלציה נובע מצד ההיצע ולא כתוצאה מביקושים מקומיים (למעט בענף הדיור). ההאטה במשק והרצון לא להעלות מחירים בעקבות החשש מהתחדשות תנועת המחאה צפויים למתן את קצב האינפלציה".

מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן: "ההשפעה של עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים. כרגע, ההאטה בפעילות הכלכלית ממתנת את מרחב התמרון של החברות להגיב לעלויות הייצור הגדלות, אך הן יעלו את המחירים ברגע שיחושו נוח מספיק לחזור ולגלגל את העלייה במחירי האנרגיה לצרכן הקצה. להערכת פריקו, למרות המדד הגבוה, בנק ישראל לא עתיד לשנות את שער הריבית".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "ההפתעה הגדולה מבחינתנו במדד הנוכחי הינה עליית רכיב שירותי הדיור בבעלות באחוז שלם אל מול צפי לעלייה של כמחצית האחוז בלבד. נראה כי הקיפאון בשוק הדיור למגורים מעביר כוח לבעלי הדירות להשכרה, ואלו מנצלים זאת על מנת להעלות את מחירי השכירות כלפי מעלה. חודשי הקיץ מאופייניים בדרך כלל בעליות מחירים חזקות ברכיב מחירי הדיור במדד ולפיכך הסנונית הנוכחית אינה מבשרת טובות לשוכרי הדירות. הבשורה החיובית של מדד המחירים הנוכחי הינה קיפאון חודשי במדד מחירי המזון. על אף העונתיות של חג הפסח, הרשתות וספקים לא ניצלו זאת על מנת לעלות מחירים".