העליון: העונש הראוי לאדם המעורב בתגרה - מאסר בפועל

השופט נעם סולברג: "השתתפות בתגרה המסתיימת במותו של אדם הריהי נסיבה מחמירה, ויש לתת לה משקל רב בגזר הדין"

העונש הראוי לאדם שהיה מעורב בתגרה הוא מאסר בפועל, ולא עונש קל יותר - כך קובע בית המשפט העליון, בפסק דין שדן בעניינם של 4 נאשמים שהורשעו בהשתתפות בתגרה ובשיבוש מהלכי משפט.

שופטי העליון סלים ג'ובראן, יורם דנציגר ונעם סולברג דחו את ערעורם של הארבעה על הרשעתם בתגרה, ואולם קיצרו את עונשי המאסר שנגזרו עליהם מ-10-12 חודשי מאסר בפועל ל-7-9 חודשי מאסר, נוכח ההחלטה לזכותם מעבירת שיבוש מהלכי משפט.

מדובר בקטטה שהתרחשה בשעת לילה בספטמבר 2009 בשדרות ארלוזורוב בעפולה, והסתיימה במותו של מוחמד שלבי לאחר שנדקר בדוקרן בגבו. 4 הנאשמים, שאחד מהם היה הדוקר, נמלטו ובהמשך נפטרו מהדוקרן. הם נעצרו לאחר 10 ימים.

קו ההגנה שבחרו הנאשמים היה שהם כלל לא היו מעורבים בתגרה, ובסופו של דבר הם לא הורשעו בהריגה אלא רק בהשתתפות בתגרה.

עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש את חומרתן של העבירות שבהן הורשעו הנאשמים, הכוללות אלימות.

"כפועל יוצא מן התגרה מצא המנוח את מותו, בחור צעיר בתחילת דרכו, כשמשפחתו שכולה וכואבת", כתב השופט נעם סולברג. "למרבה הצער, התופעה של קרבות רחוב המסתיימים בפציעה או במותם של אנשים היתה לחזון נפרץ במקומותינו. השתתפות בתגרה המסתיימת במותו של אדם הריהי נסיבה מחמירה, ויש לתת לה משקל רב בגזר הדין".

לדברי השופט סולברג, "המציאות מלמדת למרבה הצער כי תגרה יכולה להסתיים באסון. אם האסון התממש ונהרג אדם, יש להעניש בחומרה רבה, באופן שיביא לידי ביטוי שיקולי גמול, הרתעה, הכוונת התנהגות, קדושת החיים".

לדבריו, "תגרה במקום ציבורי יכולה להפוך ללחימה במקום ציבורי, וזאת במיוחד כאשר התגרה מסתיימת במותו של אדם. מצב דברים שכזה, אשר פשה במקומותינו, מחייב תגובה עונשית מחמירה של בתי המשפט. אמנם לא נמצא כמעט אח ורע לעונש של מאסר על עבירה של תגרה - כשהיא לעצמה - אך זהו צורך השעה". (ע"פ 7144/11).