בנק לאומי עיקל מכר ושילם

מי הגורם החייב בתשלום חוב מס רכישה בגין נכס שנרכש בהליכי הוצאה לפועל שהתנהלו בשל חוב משכנתה? שאלה זו עמדה במוקד פסה"ד בעניין בנק לאומי (ת"א 12986-02-11) אשר התקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי.

בנסיבות אותו עניין, נרכש נכס על ידי שלושה אנשים (להלן: "החייבים") מחברה משכנת. לצורך מימון הרכישה לקחו החייבים הלוואה מהבנק כנגד רישום משכנתא על זכויותיהם בנכס. לאחר שהחייבים חדלו מלשלם את המשכנתא, פתח כנגדם הבנק תיק הוצאה לפועל. בנוסף, נותר לחייבים חוב כלפי החברה המשכנת.

בין הבנק לחברה המשכנת נחתם הסכם פשרה בנוגע לחלוקת התמורה ממכירת הנכס. הנכס נמכר לרוכשים, אך לימים התברר כי נותר חוב מס רכישה שהחייבים לא שילמו במועד רכישת הנכס, המונע את רישום הנכס על שם הרוכשים.

לפי חוק מיסוי מקרקעין, רוכש הנכס הוא החייב במס רכישה ואולי לפי חוק ההוצאה לפועל, כונס הנכסים המתמנה על נכסי החייב, נכנס לנעלי החייב. מאחר שבמועד מינוי הכונס היה חוב מס הרכישה חובם של החייבים, הרי שחבות זו מוטלת לכאורה על הכונס. עם זאת, התעוררה השאלה אם הסכם הפשרה בין הבנק לחברה המשכנת, התנה על ההסדר הקבוע בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין ושינה את נטל החבות במס הרכישה.

בית המשפט בחן את לשונו של סעיף 5.1 להסכם הפשרה במסגרתו נקבע, כי כל המסים החלים "על הנכס" יחולו על החברה המשכנת עד למועד מסירת החזקה בנכס לכונס, וממועד זה יחולו על הכונס.

הוראה זו לא התייחסה באופן ספציפי למס רכישה, ולכן בחן בית המשפט, האם מס רכישה הוא מס המוטל "על הנכס". בית המשפט קבע, כי מס רכישה אינו חוב רגיל החל על הנכס אלא על רוכש הזכות בנכס. ההסדר הקבוע בסעיף 9 לחוק מטיל את המס על פעולת הרכישה, ולכן מס הרכישה מוטל על רוכש הזכות ולא על הנכס הנרכש.

לאור האמור קבע בית המשפט, כי סעיף 5.1 להסכם אינו מתייחס כלל למס רכישה ובהעדר התייחסות לא ניתן להסיק כי כוונת הצדדים הייתה לשנות את המצב המשפטי הנוהג.

מסקנתו של בית המשפט הייתה, אם כך, שכונס הנכסים הוא החייב במס רכישה.

הכותבים מומחים בדיני מקרקעין