המחלוקת המחודשת על מיסוי הרווחים הכלואים של חברות רב-לאומיות מיותרת, טוען עו"ד משה שקל, ממומחי המס המובילים בארץ.
"יש לפרש את החוק נכון, ואז הוויכוח אם להקל על החברות בהוראת שעה מיוחדת מתייתר", הוא מסביר. "אם חברה משתמשת בכסף להמשך פעילות, כולל הקמת חברות-בנות בחו"ל, זו לא חלוקת דיבידנד, וזה לא צריך להיות חייב במס".
דבריו של שקל נאמרים על רקע חשיפת "גלובס" אתמול (ב'), שלפיה במשרד האוצר וברשות המסים שוקלים לצאת ב"מבצע" שבמסגרתו יינתנו הקלות מס לחברות המעוניינות להוציא לחו"ל כספים שהרוויחו.
הוויכוח המחודש על מיסוי הרווחים הללו ניצת באחרונה על רקע מחלוקות שנתגלעו בין רשות המסים לחברות הגדולות במשק. האחרונה שבהן נוגעת לאינטל, המעוניינת להוציא כסף מהארץ כדי להשקיעו בהקמת מפעל חדש באירלנד, כפי שנחשף ב"גלובס".
כיום, חברות המעוניינות להוציא מהארץ את רווחיהן צריכות לשלם מס בשיעור שנע בין 15% ל-30%. כעת שוקלים שר האוצר יובל שטייניץ ומנהל רשות המסים דורון ארבלי להוציא הוראת שעה שבמסגרתה יוותרו על חלק מהמס.
אלא שלטענת מומחי מיסוי מובילים, המחלוקת אינה צריכה להיות בשאלה אם לתת לחברות הללו הטבה נוספת, אלא בשאלה אם מלכתחילה היה צריך לדרוש מהן את שיעורי המס שנדרשו.
לדברי שקל, "התפיסה שהכסף כלוא אינה נכונה. החברות האלה יכולות לעשות בו שימוש בהשקעה בחברות-בנות. מי שהפך את הכסף לכלוא היא רשות המסים, שמבקשת מס גם על פעולות כאלה".
עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', מסכים עם שקל. "מס הכנסה טוען שאם חברה ישראלית רוכשת חברה זרה, כשיש לה כספים כלואים, זה כאילו היא חילקה אותם כדיבידנד, ובעלי המניות שלה הם אלה שרכשו את החברה הזרה. אבל זה משחק של כאילו. זאת לא האמת המשפטית. האמת המשפטית היא שחברה הרוכשת נכס או חברה זרה הולכת בדרך המלך. אין בכך תכנון פתלתול, ואין חבות מס בישראל".
גם לדברי עו"ד זיו שרון, מומחה מס בולט בשוק, חלק גדול מהוויכוחים שמתקיימים היום עם רשויות המס הוא על השקעות של אותן חברות בחברות-בנות שלהן. "את זה החוק מעולם לא אסר, ויש פה ניסיון של רשות המסים להתעשר שלא כדין".
גם בהנחה שהפרשנות הזאת תתקבל, מוסיף שרון, הוראת השעה המתוכננת תהיה ראויה. "אם החברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון לא מושכות את כספן וממשיכות להשקיע אותו בחברות שלהן, ישראל לא רואה שום מס, והחברות עצמן נשארות עם הכסף. שר האוצר אומר, אם אני אפחית את אותו נטל המס - אותן חברות יצליחו לשחרר את הכסף, ומצד אחר אוצר המדינה יראה מזה כסף. מה עדיף, להיות צודק אבל לא לראות מזה שקל? לא, עדיף להיות חכם. זה סוג הוראת השעה שאליה חותר שר האוצר, שבעיניי יש בה היגיון פרקטי".
"הגזמה פרועה"
עורכי הדין המובילים בתחום המס, כמי שמייצגים את אנשי העסקים הגדולים, אינם ממהרים לנקוט עמדה המנוגדת לעמדת לקוחותיהם, שלפיה "מגיע להם לשלם פחות מס". עם זאת, עורך דין מוביל אחד מוכן להודות, בלי להזדהות בשמו, כי בקשת החברות להקלה נוספת היא "חצופה".
לדבריו, "זה ממש להשתין מהמקפצה. אני הייתי מאוד מהסס לתת לחברות הללו את ההקלה שמתכנן שר האוצר, אחרי ששנים רבות כולנו ידענו שהמצב המשפטי הפוך, ושבשלב מסוים הן יצטרכו לשלם מס. זה בעצם מעודד את כולם להמתין בתור עד שהמדינה תקל עוד יותר. זה נראה לי לא יפה ולא ראוי. זה הופך אותנו לרפובליקת בננות.
"כבר היו מבצעים שנתנו 'חנינת מס', ונתנו אפשרות לאנשים להביא כספים מחו"ל ולחלק דיבידנדים מחו"ל עם כל מיני הנחות. אפשר לעשות את זה גם היום, אבל יש לי חמצמצות בפה מהעניין הזה, כי כולם ידעו את כללי המשחק, והיום הם למעשה אומרים 'אנחנו רוצים ליצור כללים חדשים'".
עורך דין מוביל אחר אומר כי הטענה של חלק מהחברות כי הן לא ידעו שיחויבו במס היא בגדר בדיחה. "הבוקר קראתי שאלישע ינאי, לשעבר נשיא מוטורולה ישראל, אמר שאם מוטורולה הייתה יודעת שהיא תחויב במס על-פי חוק העידוד, היא לא הייתה משקיעה בישראל ומקימה מפעלים בפריפריה. זה לא רציני. רואי החשבון ועורכי הדין ידעו. איזו מן טענה זו? זו פשוט הגזמה פרועה. בפועל, הם רוצים לשלם אפס מס, וזה מקומם".
נשיא איגוד לשכות המסחר: להגיע להסדר רדיקלי עם החברות, ולהכניס למדינה 25 מיליארד שקל
"אין מנוס מלהגיע להסדר רדיקלי עם חברות הענק ולאפשר להן להוציא מהמדינה כספים, אך יש להבטיח זאת באמצעות הגדלה מסיבית של הכנסות המדינה ב-25 מיליארד שקל. הסדר כזה ישרת את האינטרסים של הכלכלה וישים סוף לפרשה הזו" - כך אומר היום (ג') נשיא איגוד לשכות המסחר ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה, אוריאל לין, בהתייחס לתוכנית משרד האוצר לתת הקלות מס מפליגות לחברות רב-לאומיות המבקשות להוציא את ההון שלהן מישראל.
הפרשה נחשפה כאמור ביום חמישי האחרון ב"גלובס", עם פרסום הידיעה על המשא-ומתן שמקיים האוצר עם ענקית השבבים האמריקנית אינטל, על הקלות מס נרחבות בהיקף של מיליארדי שקלים.
לדברי לין, הוראת החוק הייתה מלכתחילה שגויה, שכן לא נקבעה מסגרת זמן של העלאה אוטומטית של מס החברות אם הרווחים לא יושקעו מחדש בכלכלת המדינה.
"מדובר במקרה קלאסי של כשל בין הוראות החוק לבין המציאות. התפיסה המרכזית הייתה כי ההנחות המפליגות במס החברות שניתנו על-פי החוק נועדו לכך שרווחי החברות יושקעו מחדש בכלכלת המדינה ולא יוצאו מישראל לכיסיהם הפרטיים של הבעלים. המשקיעים הזרים היו מודעים להשלכות החוק והיטיבו לדעת שאין מניעה למשוך דיבידנד בכפוף לתשלום מס של 25%, ולכן אין להם בסיס בסיס מוסרי וענייני לבוא תביעות כלפי המדינה", אמר.
