לא רק כסף: באילו דרכים נוספות ניתן לתרום לעמותות?

לאיזה סיוע זקוקים ארגונים ועמותות יותר מכל? די ברור שכסף הוא הבסיס לכל פעילות.

אבל קיימות לא מעט דרכים אחרות שבהן יכולים עסקים שונים להושיט יד ואף ולהשיא תרומה של ממש לגופים חברתיים שונים.

הצורך בתרומה של ידע מקצועי - ייעוץ ארגוני, כלכלי, טכנולוגי או שיווקי - שב ועולה בשיחות עם מנהלי עמותות בתחומים שונים.

שרון דיין, מנהלת תקשורת שיווקית וקשרים עסקיים בעמותת "עלה", מכירה מקרוב את העבודה מול גופים המבקשים לתרום בצורה מעט אחרת.

"גם כסף חשוב", היא אומרת, "אבל צריך לדעת להתחבר לחברות ממקום שיהיה להן קל יותר לומר 'כן'. לחשוב מה עסקי הליבה של הגוף, ומשם להוציא את התרומה".

העמותה, המטפלת בבעלי פגיעות פסיכומוטוריות קשות, נתמכת כיום בלא מעט גופים עסקיים: "הפעילות מול עסקים מתבצעת בכמה רבדים שלפעמים משתלבים זה בזה", אומרת שיין.

"הראשון הוא כסף או שיתופי פעולה להתרמות. השני הוא תרומה בשווה-כסף - מוצרים חינם, אוכל, הסעות, מצעים וכיו"ב. הרובד השלישי הוא חברות ששולחות מתנדבים לשטח, ורובד רביעי הוא פרויקטים מתמשכים עם שותפים, התורמים ידע מקצועי כמו פרסום, שיווק ובולטות".

לדבריה, יש היום עמותות רבות וכן אירועים וערבי התרמה. "אנחנו, למשל, עובדים עם משרדי פרסום, יח"צ וקד"מ מובילים כמו שלמור-אבנון-עמיחי, שרף תקשורת ופרומרקט, ומדהים לראות איך לקוח פרו-בונו זוכה ליחס רציני כמו מנהל מותג בכל חברה גדולה", היא אומרת.

צריכים מתנדבים, אבל גם מנטורים

יחיאל מונטג, מייסד ומנכ"ל עמותת "עיניים בדרכים", מציין כדוגמה תרומה של יונדאי ישראל, המספקת סיוע בשיווק ופרסום המיזם לבטיחות בדרכים. "לנו אין את המשאבים לכך", הוא מציין. "יונדאי גם מערבים את העובדים עצמם בפעילות קהילתית במקום מגוריהם, כך שיש לנו גב כלכלי, גב שיווקי וגב קהילתי".

רו"ח אהוד רצאבי, המשמש כיו"ר עמותת איל"ן בהתנדבות מזה כ-5 שנים, מחזק את הנקודה: "כולם צריכים מתנדבים, אבל יותר מזה - צריך מנטורים: אנשי מקצוע שיבואו, ייעצו, יתנו מהידע שלהם ויעזרו להתנהל נכון.

"אנחנו צריכים לא רק את המתנדב בשטח שנותן את היד לילד, אלא גם את מי שעוזר לתפעל את כל העסק כמו שצריך וחייבים להתייחס לזה כעסק. עם מחזור עסקי של 85 מיליון שקל, 2,600 מתנדבים, 600 עובדים, 43 סניפים - זה עסק לכל דבר, זו לא מכולת", אומר רצאבי, שמוסיף אף כי יש היום לא מעט אנשי עסקים היושבים בדירקטוריונים של עמותות שונות ומנסים לתרום מניסיונם.

לומדים לנצל משאבים

מי שמיישמת בפועל את נושא המנטורים היא חברת אמדוקס ישראל, שהקימה מרכז מנטורינג ובו מלווים מנהלים בחברה, במסגרת התנדבותית, את השותפים הקהילתיים השונים של אמדוקס.

המטרה של המרכז היא להנחות ולהדריך את המנהלים של הארגונים הקהילתיים, ולהעביר להם מהידע ומהניסיון שצברו עובדי החברה בניהול צוותים גדולים, בפרויקטים מורכבים ובניצול נכון של משאבים.

קרן ההשקעות החברתית "דואליס" לוקחת את הנושא צעד קדימה: היא חוברת לעמותות בהקמת עסקים חברתיים, פועלת להכשרה ותעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות ומפעילה כיום תשעה עסקים שמהותם פעילות חברתית. "זה הדור הבא בממשק שבין העולם עסקי והחברתי", אומר חנוך ברקת, מייסד הקרן, "לראות אותם כעולם אחד עם נקודת מפגש. להגיע לקיימות חברתית, בעיקר סביב תעסוקה".

דואליס תומכת בלא מעט מיזמים כאלה, בהם "call יכול" המספק שירותי מוקד טלפוני על-ידי בעלי מוגבלויות; "אביליטיז" לעידוד העסקת מוגבלים בהיי-טק; מסעדת "ליליות" שפועלת בשיתוף עמותת על"ם (עמותה לנוער במצבי סיכון) ו"קפה רינגנבלום" בבאר שבע, המופעל גם הוא על-ידי נוער בסיכון.

עם זאת, אי אפשר בלי כסף. ברקת מציין כי "אחת הבעיות המרכזיות אצל עמותות היא הרגע שבו נגמר מימון של פרויקט. לטווח ארוך נראה יותר ויותר מקומות שבהם מסתכלים על עמותות כעל עסק".

רצאבי מציין כי "גם אם המצב הכלכלי לא מאפשר לעסק תרומה ביד רחבה - אפשר לייצר מעורבות בקהילה, כמו עידוד של עובדים לצאת לשטח. דבר נוסף הוא עזרה בהתרמת כסף - דבר קשה כשלעצמו, בהתחשב בכמות הפניות הקיימת היום מצד גופים חברתיים".

"להקים בעמותות סטארט-אפים"

אפשרות נוספת, ההופכת לנפוצה יותר ויותר, היא הפניית עבודות לספקים חברתיים - כמו ייצור על-ידי בעלי מוגבלויות. יותר ויותר חברות מייצרות היום חלק ממוצריהן באופן זה, ומספקות תעסוקה לאוכלוסיות נצרכות במחירים שאינם פוגעים בתחרותיות וברווחיות.

"צריך להקים סטארט-אפים בעמותות", אומר רצאבי, "להפוך השקעה למניבה, והקמת קרן הון סיכון בעמותה היא דוגמה מצוינת לכך". אפשרות נוספת לתרום הכנסה מניבה היא להשיא תרומה חד-פעמית להקמת קולטים פוטו-וולטאיים, המניבים לעמותה תזרים הכנסות קבוע ל-20 שנה.

 לא רק