לפני כמה ימים כתבתי כאן על העיתונאי אורי בלאו העומד לדין לבדו, בשעה שהבעלים והעורך של "הארץ" לא יושבים לידו על ספסל הנאשמים. אין ספק כי בלאו, בכך שלא חזר ארצה לחקירה כאשר נדרש לעשות זאת, פעל בניגוד לחוק, לכאורה; וגם בכך שלא החזיר את המסמכים הסודיים שקיבל מענת קם, למרות שהתחייב לעשות זאת.
למרות זאת, הדמות המרכזית בפרשה היא עמוס שוקן ועיתונו, שלולא עידודו ותמיכתו הכספית, בלאו לא היה מסתבך בפרשה. מדובר בחשד לעבירות לכאורה לא פשוטות של "הארץ", כמו סיוע לחשוד נמלט, ואולי גם שיבוש מהלכי חקירה. למרות זאת, הם אפילו לא זומנו לחקירה, שלא לדבר על כתב אישום.
מבט מהארמון
דבר דומה קורה עם אהוד ברק. כשהוא מביט החוצה מחלון ארמונו שבמגדל, מה הוא רואה? היועץ המשפטי לממשלה מתקוטט עם מבקר המדינה, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מתרוצץ בין עורכי דין ועיתונאים, עוזרו לשעבר ארז וינר מזיע בבג"ץ, וכמובן בועז הרפז שמסתובב כאדם שלא יודע מה נפל עליו.
רק בארמון התל-אביבי שבקומה ה-927 שקט ורגוע. אהוד קורא לעבר הסלון העצום: "נילינקה בואי, בואי תראי איך העכברים שלי מתרוצצים... בוא גם אתה, דני (דן מרגלית), תגמור את הקינוח אחר-כך... אסור להפסיד את המחזה הזה שאתה כל-כך עזרת, ועוזר לי להמחיז".
הפסנתרן המחלל
אני מתפלא מאוד על האנשים שברק סיבך. כולם חכמים, כולם נבונים, כולם בעלי תפקידים חשובים במדינה - וכולם רוקדים לצלילי חלילו של הפסנתרן ברק כאילו הם נטולי רצון ומחשבה עצמאיים.
האם הם אינם רואים שברק בפרשה זו, כמו שוקן בפרשת בלאו, הוא דמות מרכזית? כל הזמן מתעסקים עם מסמך כזה ואחר, מי כתב, מי שלח וכו'. אף אחד לא דורש ברצינות ללכת אל השורשים, כדי להיווכח איך ולמה זה התחיל.
הסיפור התחיל מכך שברק הגיע למסקנה שאשכנזי אינו כוס התה שלו. קורה. גם כך אפשר להמשיך לעבוד ביחד (לטובת העם והמדינה, כמובן). אבל לא ברק. על כך יעידו שורת מקורביו ויועציו שנטשו אותו בשאט נפש והפכו לאויביו הגדולים ביותר: ליאור חורב, אלדד יניב, אורנה אנג'ל, יוסי קוצ'יק, שמעון בטט, חיים מנדל שקד ועוד רבים אחרים.
אני לא רוצה לפגוע באשכנזי, אבל שלא ישלה את עצמו - הוא רק אחד מני רבים, בהחלט לא משהו מיוחד אצל ברק.
איפה האחראים?
פרשת בלאו לא תבוא אל סיומה הצודק אם היועץ המשפטי לא יזמן לחקירה גם את הבוסים של בלאו, עמוס שוקן ועורכיו, האחראים למעשיו לפחות כמותו, אולי יותר. פרשת הרפז לא תמוצה אם יתאפשר לברק, האיש שבטינותיו בישל את הדייסה הזאת, להימנע מאכילתה.
צריך לקוות שהרשויות לא יסתפקו רק בדמויות המשנה. חבל שלקוות זה המקסימום שהציבור יכול לעשות.