היורו יוצא לדרך (חתחתים)

פולין ואוקראינה לא ממש נפתחו למערב, לא התמודדו כראוי עם פיתוח התשתיות לקראת הטורניר, ועדיין סובלות ממערכת פוליטית חשוכה

בסופו של דבר, גם ירום הודו מישל פלאטיני, נשיא ארגון הכדורגל אופ"א המארגן את אליפות אירופה שתצא מחר לדרך - נאלץ להודות. "ההחלטה להעניק את אירוח משחקי יורו 2012 לפולין ואוקראינה היתה אולי טיפה נמהרת", מלמל הצרפתי. ואז הוסיף במהירות את הקלישאה הנמרצת וההכרחית: "אבל אני בטוח שהטורניר יהיה חגיגה מפוארת של הכדורגל האירופי". נדיר מאוד שעסקן כדורגל בכיר של אופ"א נאלץ לשפה כל כך חריפה. כי בתרגום מעסקנית לעברית מדוברת, פלאטיני בעצם אמר ש"הבטלנים המטומטמים שחפרו אחד לשני בלי סוף לא הצליחו להרים אפילו מחזמר במתנ"ס ביחד, אם לא היינו עומדים להם על הראש ומאיימים עליהם באלימות לא היינו מצליחים לתפור את אוסף הקרעים הזה ביחד למה שנקרא לו מעכשיו ואילך טורניר אליפות אירופה 2012".

***

אפשר לנסות להבין את אופ"א. לפני חמש שנים, במליאת הארגון בקארדיף שם הוחלט להעניק את היורו למדינות המזרח-אירופיות, ישבו הרבה ישישים שלא ממש מפוקסים על המתרחש בעולם, עסקנים מקצועיים שעבדו בצמידות לקבלני קולות מהשוק האפור-כהה ומתקני עולם תימהוניים, לרוב מהצפון האירופי הקריר, שלא מבדילים בין סיפורי הבדיות מהקמפיינים של המועמדות לארח את היורו, ובין המציאות. למשל הרושם השטחי, שנים ספורות אחרי המהפכה הכתומה, שבאוקראינה נפתחו למערב, שהדמוקרטיה צועדת קדימה והמדינה מתעוררת להתפתחות מהירה.

וויצ'ייץ' פולייבסקי, אחד מראשי הוועדה המארגנת הפולנית של המשחקים, מאמין שבאופ"א חשבו שפולין ואוקראינה הן מדינות דומות, בגלל הקרבה הגיאוגרפית ביניהן, ו"שבאופ"א שינו את דעתם לאחר מכן במהירות". קשה להסביר עד כמה זה רחוק מהאמת. שמעתם פעם על בוגדן חמלניצקי המתועב, הקוזאק שהוביל במאה ה-17 התקוממות עממית של האורתודוכסים האוקראינים נגד הקתולים הפולנים ושותפיהם ועושי דברם היהודים? מי שאחראי למעשי הטבח הנתעבים ומעוררי החלחלה הוא עד היום אולי גיבור העם הנערץ ביותר על האוקראינים.

האמת היא שחוץ מגבול, אין לאוקראינים ולפולנים דבר במשותף. אולי חוץ מהמוצא הסלאבי. איש מהם לא מבין את שפת רעהו, כך שכל הדיונים המשותפים נערכו באמצעות מתורגמנים. מעבר לכך, להבדיל מאוקראינה, פולין חברה באיחוד האירופי (למרות שלא שייכת לגוש האירו), מה שהקשה במיוחד על תנועת מעבר בגבול המשותף. לדוגמא, מעבר של כוח עבודה, של אנשי משימות ארגוניות משותפות, וגם של אוהדים. מה שהוביל לבסוף ליצירה של כוח פיקוח גבולות משותף, שינפיק לאוהדים, בתשלום, אישור מעבר מיוחד: "יורו 2012 פאס". זה כמובן לא מבטיח את היעלמות הבלאגן במעברי הגבול. אחרי הכל, זה גבול הכניסה לאירופה, ורבים ינסו לנצל את ההזדמנות.

אחרי יורו 2008 בשווייץ ואוסטריה, ובלגיה-הולנד בשנת 2000, שיצרו טורניר אחיד בשני צדי הגבול, כולל מיתוג משותף שיצר תחושה אחידה בכל מקום, במזרח אירופה משנים כיוון. "הטורניר יעשה כל שביכולתו להציג שתי מדינות נפרדות, לא טורניר בודד ויחיד כמו אחרים בעבר. מה שאנשים לא מבינים זה שההבדלים בין שתי המדינות הם אלה שיעשו את הטורניר לאטרקטיבי כל כך. לאוהדים יש הזדמנות לבקר בשתי מדינות עם שתי תרבויות שונות", הסביר פולייבסקי למגזין "ספורטס ביזנס אינטרנשיונאל".

בצד השני של הגבול דווקא כן שואפים לאחדות כלשהי. "תאמינו לי, שהיורו הזה הוא עבורנו משהו באמת מאד מסובך", אומר מרקיאן לובקיבסקי, מנהל הטורניר בצד האוקראיני, "עבורי כדיפלומט זה צעד ראשון לאינטגרציה באירופה, לשיתוף בערכים אירופיים. אמנם צעד קטן מאוד, אבל זה יביא אותנו לאירופה מאוחדת".

***

היתרונות שמבטיח אירוח של טורניר כמו היורו הן מה שמוגדר במדעי המדינה כ"סופט פאוור" (כוח רך). יצירה של תדמית, של סימפטיה, של אחווה. זו אופציה מעולה עבור מדינה שרוצה להתקדם למרכז הבמה, לזכות בסיוע ובידידות מבחוץ. אבל אוקראינה הצליחה עד היום לא רק לבעוט בדלי, היא גם שרפה את תכולתו. אחרוני חבריה נעלמו. אם אוקראינה היתה ידועה רק לפריקים של גיאוגרפיה כמדינה האירופית הגדולה ביותר בשטחה, או למתעניינים בפוליטיקה כערש וארון הקבורה בו-זמנית של המהפכה הכתומה, היום היא שם דבר. כלומר, שם דבר לשחיתות, לרמיסת ערכים דמוקרטיים, למדינה מפגרת מאחור, לפוליטיקה של קיפאון ומשחקי כוח.

שרים לשעבר ממפלגות יריבות ומנהיגי האופוזיציה נמצאים בכלא וסובלים מעינויים. על מערכת המשפט אמר ארגון זכויות האדם HRW ש"הביטחון בעצמאותה התערער". פשעים על רקע גזעני, רדיפת פליטים ומחפשי מקלט פוליטי נמצאים על סדר היום. אחרי שבעבר מתמודדים לנשיאות האשימו זה את זה כ"נאצי" וכ"סוכן CIA", ואף הגיעו, ככל הנראה, לתחתיתה הבאר, עם הרעלת הנשיא יושצ'נקו לפני מערכת בחירות - ביטל לאחרונה הנשיא יאנוקוביץ' את ההגבלות שהוטלו על הכוח של הנשיא, וערער עוד יותר את יסודות הדמוקרטיה במדינה. ואף מילה על האסירה הכי מפורסמת באירופה, יוליה טימושנקו.

***

לא פחות נורא הוא המצב החברתי במדינה. מערכת הבריאות הרעועה מסרבת לעזור לחולי איידס מכורים לסמים, ומנסה להוציא עליהם פרטים; תושבים רבים לא מסוגלים לממן לעצמם טיפולים הכוללים ניתוח. ועדת האו"ם לזכויות הילד התריעה לאחורנה על חוסר במידע על התעללות בילדים מכל סוג במדינה. בסתיו האחרון הוגשה לפרלמנט האוקראיני הצעת חוק "נגד תעמולת ההומוסקסואליזם", שמטרתה לאסור על הפצת מידע בנוגע להומוסקסואליות לכל תושבי אוקראינה. ואם מתעללים בבני אדם, למה שלא יתעללו גם בבעלי חיים? מי שיחפש באוקראינה כלבים וחתולים לא ימצא כאלו, לאחר שמיליונים מהם הומתו לכבוד הטורניר.

לאור כל הדברים האלו, נראית פולין כמו מעצמת דמוקרטיה נאורה, מובילה ומתקדמת. אבל זה לא אומר שאין למדינה בעיות רציניות. המערכת עוד לא נרפאה מהשחיתות שפשתה בזמן הקומוניזם ואחריו. בעיר פוזנאן האשים הגוף האזרחי "המשרד המרכזי למלחמה בשחיתות" את ראש העיר ומקורביו במעורבות בסחרור כלפי מעלה של עלות שיפוץ אצטדיון הכדורגל המקומי שיארח את יורו 2012, תוך חליבת הפרויקט לטובות אישיות.

גם החוליגנים בפולין הם בעיה שלא באה על פתרונה. "אם לא באצטדיון, נמצא את הגרמנים בחוץ וניכנס בהם", הבטיח אחד מגופי האוהדים בראיון לטלוויזיה הגרמנית. זו הסיבה שבגללה נפתח האצטדיון בוורשה באיחור גדול, משום שהמשטרה ביקשה לשפר את מערכת התקשורת הביטחונית באצטדיון לקראת משחקים רגישים. התקשורת הפולנית חשפה שמשטרת פולין לא מספיקה עבור השמירה על הבטחון, וכ-5,000 חיילים יתווספו אליה ואל כוחות האבטחה הפרטיים כדי למלא את המכסות.

***

האם ממשלות אוקראינה ופולין הצליחו לשפר את התשתיות לקראת הטורניר? לא ממש. במיוחד באוקראינה המצב זוועתי, אבל גם הפולנים סיימו רק 80% מהפרויקטים שהיו אמורים להסתיים עד פתיחת המשחקים. כך למשל לא שופץ אף כביש המוביל לאוקראינה למרות התכנון, ובאוטוסטרדה מברלין לוורשה, שאמורה להוביל את עשרות אלפי האוהדים ממערב אירופה, חסרים 100 קילומטר מתוך 600. מה שצפוי לייצר פקקי ענק ב-100 בדרכי הגישה החלופיות של 100 הקילומטרים החסרים.

מחירי הטיסות לשתי המדינות המארחות מרקיעים שחקים (עד ל-2,500 אירו לכרטיס הלוך ושוב מגרמניה, במקום 450 כרגיל), ללא תשתית מספקת של תחבורה בין המדינות (חוסר בטיסות ישירות, רכבות שמחליפות גלגלים בגבול במשך שעות בגלל סטנדרטים שונים). אפילו חדרי מלון ברמה סבירה חסרים.

כל אלו מרחיקים את אוהדי הכדורגל מהטורניר ושולחים אותם אל המרקעים הפרטיים והפומביים. והעניין הזה, טוען מגזין ה"קיקר" בציניות מופגנת, הוא אולי חלק מהמלחמה של אופ"א בשוק השחור לכרטיסים. כי איש לא מעוניין בכרטיסים "שחורים" במחירים מופרכים, כשאפשר לקנות כרטיסים זולים בשפע. כך נמכרו למשל באינטרנט שני כרטיסים למשחק, אולי המסקרן ביותר בשלב הבתים, בין גרמניה והולנד, ב-12.5 אירו. פלוס שלושה אירו דמי משלוח. מחיר הכרטיס הנקוב? 30 אירו. באותו שלב תשחק הולנד גם מול דנמרק, ולמשחק נמכרו ארבעה כרטיסים תמורת 18.35 אירו, כולל משלוח. פחות מהצגה יומית.

באופ"א מקווים שהקטסטרופה לא תהיה כל כך גדולה, וטומנים ראש בחול, עד יעבור זעם. גרמניה סירבה להציג מועמדות לאירוח היורו של 2020. המועמדות שנותרו הן טורקיה, אירלנד-סקוטלנד-וויילס וגיאורגיה-אזרבייג'ן. טורניר בהזדמנות, מישהו רוצה?