אילן בן דב סוגר התביעות הנגזרות נגד החברות בשליטתו

התובע בתביעה הנגזרת ב-50 מיליון שקל שהוגשה נגד הדירקטורים של טאו ביקש לסגת מהתביעה שהגיש, ותביעה נגזרת נוספת בהיקף מאות מיליוני שקלים במשא ומתן לסגירה

אילן בן דב סוגר את התביעות הנגזרות נגד החברות בשליטתו. התובע בתביעה הנגזרת בהיקף 50 מיליון שקל שהוגשה נגד הדירקטורים של טאו שבשליטתו פנה הבוקר (ג') לביהמ"ש בבקשה לסגת מהתביעה שהגיש; ובמקביל, במהלך דיון הבוקר בתביעה נגזרת נוספת, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שהוגשה נגד בן דב כבעל השליטה בפרטנר ונגד הדירקטורים של פרטנר, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הם מנהלים משא ומתן לסגירת התיק.

התביעה, במסגרתה מתנהל המשא ומתן הוגשה לבית המשפט הכלכלי בת"א, הוגשה נגד בן-דב ונגד הדירקטורים של פרטנר, בטענה כי הסבו לחברה נזק כספי ניכר, הנובע מהנפקת איגרות-חוב וחלוקת דיבידנדים שביצעה פרטנר, ושנועדו, לדברי התביעה, לשרת את החברה-האם סקיילקס ואת בן-דב, ולא את פרטנר עצמה.

לטענת התובע, ראובן רוזנפלד, בעל מניות בפרטנר, מיום רכישת פרטנר על-ידי סקיילקס היא גייסה כ-2.2 מיליארד שקל וחילקה דיבידנדים בסך כ-3.5 מיליארד שקל. לטענתו, גיוס החוב העצום מצד אחד, וחלוקת הדיבידנדים האסטרונומיים מצד שני, נועדו לצורך מטרה אחת ויחידה - מימונו של בן-דב וסיוע לו לפירעון ההלוואות שנטלה סקיילקס מגורמים שונים, שהסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל, ושנועדו לצורך מימון רכישת השליטה בפרטנר.

בתגובה, ביקשו חברת פרטנר ובן דב לדחות את התביעה הנגזרת על הסף, בין היתר בטענה כי חברה רשאית ליטול חוב ויחד עם זאת לחלק דיבידנדים, ולא חלה עליה חובה כלשהי להשתמש ברווחיה דווקא על מנת לפרוע חוב.

בדיון שהתקיים הבוקר בתיק זה בפני השופט חאלד כבוב, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הם "מקיימים שיחות" ביניהם, שלהערכתם יובילו בסופו של דבר למתווה של הסכמה. הצדדים ביקשו ארכה של כחודש ימים על מנת לקדם את המשא ומתן, וביהמ"ש נעתר לבקשה.

עם זאת, יצוין כי במהלך הדיון הביע עו"ד גיורא ארדינסט, המייצג את בן דב, ספקות באשר ליכולת להגיע להסדר, וציין: "אני לא אופטימי לגמרי לגבי סיכויי הפשרה. בעיני התביעה יש לה ערך מטרדי... משוללת כל בסיס".

בעיתוי מעניין, לכל הפחות, הודיע הבוקר התובע בתביעה נגזרת שהוגשה נגד חברת טאו, כי הוא נסוג בו מהתביעה.

התביעה, בהיקף 50 מיליון שקל, הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כנגד הדירקטורים עו"ד שלמה נס, יוסי ארד, דרור ליפשיץ, ברוריה לקנר ואילנה פרנקל-רונן, בטענה כי הדירקטוריון וועדת הבקרות הפרו את חובת האמונים והזהירות לחברה, כאשר העדיפו את האינטרסים של בן-דב על פני טובת החברה. זאת, כאשר החליטו להסב את אופציית המכר שנתן בן-דב לחברה בעת רכישת חברת סאני על-ידה - ואשר מאפשרת לחברה לחייב את בן-דב לרכוש מהחברה בחזרה את מניות סאני - לטובת בנק לאומי.

בהודעתו מהבוקר חזר בו התובע, רפאל בן שמחון, מהתביעה הנגזרת באופן מלא, תוך שהוא מציין בבקשה שהוגשה לביהמ"ש: "לאחר שעיין בתגובות המשיבים לבקשה לאישור תובענה נגזרת וכן במסמכים שנמסרו לו על פי בקשתו במסגרת הליך גילוי המסמכים, התברר לו כי בטענות אשר נכללו בבקשתו אין כדי להקים עילת תביעה כנגד המשיבים ומשכך לא יעלה בידו להראות כנדרש בדין סיכויי הצלחה; על כן הוא חוזר בו מהטענות כלפי המשיבים".

יצוין, כי מדובר בתובע השני החוזר בו מטענותיו נגד הדירקטורים בחברת טאו. זאת לאחר שפחות מחודש לאחר שאהרן בלבול, בעל מניות בחברת טאו תשואות, שהגיש את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת נגד הדירקטוריון, ביקש להסתלק מהתביעה עקב מתח נפשי וחרדה גדולה, אותם לא צפה מראש.

עו"ד ברוריה לקנר, יושבת ראש ועדת הביקורת של טאו: "אנחנו כמובן שבעי רצון מסילוק התביעה ויחד עם זאת מצטערים על הקלות הבלתי נסבלת שבה נוהגים עורכי דין ותובעים להגיש תביעות סרק נגד דירקטורים - מבלי להכיר, אף לא באופן מינימלי, את העובדות העומדות ביסוד תביעתם".