סופית: בני זוג המחזיקים במשותף בכלל מניותיה של חברה משפחתית המשלמת את שכרם, חייבים להגיש שומת מס משותפת ולא נפרדת, כך שגובה המס האפקטיבי הנגבה מהם יהיה גבוה משל בני זוג העובדים במקומות נפרדים.
כך קבע אתמול (א') נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, שדחה עתירה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב בהלכה החדשה שקבע בית המשפט העליון בחודש פברואר השנה.
במשרדי רואי חשבון מגיבים לפסק הדין באכזבה וטוענים כי מדובר בנסיגה בדיני המיסוי בישראל.
פסק הדין עסק בפרשנות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, המעניק לבני זוג נשואים אפשרות לתבוע כי קביעת חבותם במס תתבצע על-פי חישוב נפרד, כאילו לא היו נשואים, וזאת אם לא קיימת תלות בין מקורות הכנסותיהם.
פסק הדין התמקד בשאלה אם דרישת אי-התלות היא חזקה חלוטה, או שקמה לבני זוג נשואים זכות לחישוב מס נפרד, גם אם יש תלות בין מקורות הכנסותיהם, אך גובה שכרם אינו נובע מתכנון מס.
3 שופטי העליון, אליעזר ריבלין, יורם דנציגר וניל הנדל, קבעו פה-אחד כי מדובר בחזקה חלוטה.
ההלכה החדשה של העליון הפכה על פיה פסק דין קודם משנת 2003 בפרשת קלס, והגדילה בפועל את חבות המס המוטלת על בני זוג.
עם זאת, השופטים הכירו בכך שפסיקתם מובילה לתוצאה לא רצויה, ולפיה בני זוג נשואים העובדים יחד בחברה שבבעלותם מופלים לרעה מבחינת שיקולי המס, לעומת בני זוג שאינם נשואים או כאלה העובדים במקומות עבודה נפרדים. בית המשפט קרא למחוקק לתקן את לשון החוק ואת הסעיף הרלוונטי שנחקק לפני 55 שנה.
בבקשה לדיון נוסף טען עו"ד רמי אריה כי מדובר בהלכה קשה, היוצרת הפרדה מאולצת בין התנאים השונים הכלולים בסעיף הפקודה.
לבקשה לדיון נוסף הוגשו 4 בקשות להצטרף לדיון במעמד של "ידיד בית המשפט", מטעם לשכת יועצי המס, עמותת להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, נעמת ולשכת המסחר של תל-אביב.
ואולם כאמור, הנשיא גרוניס החליט שלא לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין. "לא השתכנעתי כי הלכה זו עומדת בסתירה חזיתית להלכה שנקבעה בפרשת קלס", כתב גרוניס. "פסק הדין בפרשת קלס לא דן במפורש במעמדה של דרישת אי-התלות. יובהר כי פסק הדין לא קבע הלכה כללית שלפיה כל הוראה אנטי-תכנונית מיוחדת בפקודת מס הכנסה בהכרח יוצרת חזקה חלוטה. עניינו של פסק הדין בסוגיה הקונקרטית של פרשנות אותו סעיף".
גרוניס מסכים כי "תוצאותיה של ההלכה שנקבעה בפסק הדין אינן פשוטות מבחינת העותרים, ומבחינתו של ציבור רחב של בני זוג העובדים יחד בתאגיד שבבעלות אחד מהם או שניהם. אין ספק כי העותרים הצביעו על קשיים משמעותיים הנובעים מהוראת הסעיף. ואולם, נוכח לשונו המפורשת של ההסדר החוקי, פתרונם של קשיים אלה מונח לפתחו של המחוקק. יש להניח כי המחוקק ייתן דעתו להערות בית המשפט ויערוך בחינה מחודשת בעניין הנוסח הראוי לסעיף". (דנ"א 2103/12).
עו"ד ורו"ח רמי אריה, שייצג את העותרים לדיון נוסף, מסר בתגובה כי "מדובר בהטלת מס לא צודקת ולא מוסרית על עשרות אלפי בני זוג העובדים יחד בעסק משותף שבבעלותם. צר לנו כי זו ההחלטה, ואנו רואים בה נסיגה עצומה בתורת המשפט בישראל לימים של לפני שנות דור. כעת ניתן לומר כי דיני המס כבר אינם כפופים לעקרונות יסוד של צדק ומשפט, אלא רק לרצון המחוקק".