מדד ת"א 25 מסכם ירידה של כ-5% בערכו במהלך הרבעון השני של 2012; זאת על רקע חוסר הוודאות באירופה, אשר יוצר אווירה שלילית בשווקים ודשדוש בשוק המניות. אלו הביאו גם את מניות הבנקים, החולשות על כ-25% מהמדד, להיסחר במכפילי הון נמוכים היסטורית, ומדד הבנקים ירד מתחילת השנה בכ-6.5%.
עולה השאלה האם הירידה הזו טומנת בחובה הזדמנות השקעה? בניסיון לתמחר הזדמנות זו, פעילי שוק ההון משתמשים לרוב בשני סוגי מכפילים פופולריים כדי לבחון את ביצועי המניה - מכפיל רווח ומכפיל הון.
במניות הבנקים השימוש במכפיל הון נפוץ יותר, והוא מבטא יחס פיננסי המחלק את שווי השוק של החברה בהון העצמי שלה; לעומת מכפיל רווח, שהוא יחס פיננסי המחלק את שווי השוק של החברה ברווח הנקי.
מכפילי ההון של שלושת הבנקים הגדולים נסחרים מתחת להונם העצמי - בנק הפועלים ולאומי נסחרים במכפילי הון 0.68 ו-0.62 בהתאמה, ובנק דיסקונט ב-0.4.
אלו הסבורים כי אכן מדובר פה בהזדמנות השקעה, יכולים להיכנס לפוזיציה במניות הבנקים יחד עם גידור מתאים דרך שוק הנגזרים (אופציות בודדות על מניות הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט או דרך אופציות על מדד הבנקים). הגידור של החשיפה למניה ילווה בקניית PUT מחוץ לכסף, ובהתאמה מכירת CALL מחוץ לכסף כדי לממן חלקית את עלות ההגנה.
גידור זה יעיל וזול באופן יחסי בזכות החשיפה הנמוכה של העסקה לסטיית התקן של נכס הבסיס ולגמא (השינוי של הדלתא ביחס למחיר נכס הבסיס) של האסטרטגיה - קניית ה-PUT יוצרת וגא (השינוי של מחיר האופציה ביחס לשינוי בסטיית התקן) וגמא חיוביות, ואילו מכירת ה-CALL גוזרת וגא וגמא שליליות.
למרות חוסר הנזילות של האופציות על מניות בודדות והאופציות על מדד הבנקים בישראל, ניתן לקבל ציטוטים לעסקאות גדולות של עשרות מיליוני שקלים דרך עושי שוק.
אפשרות אחרת היא ביצוע עסקה, שבה אנו מאמינים שביצועי מניות הבנקים יכו את מדד היחס - מדד ת"א 25. במקרה זה נקנה את מניות הבנקים ונמכור חוזה סינטטי על מדד ת"א 25 - מה שייצור לנו תשואה עודפת כאשר מניות הבנקים יעלו יותר ממדד ת"א 25 או לחילופין מניות הבנקים ירדו פחות מהמדד.
*** הכותב הוא מנהל דסק ני"ע ישראליים בבנק מזרחי טפחות. האמור בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם