נדחתה תביעת הענק של גאידמק נגד לבייב; "גאידמק עד לא מהימן"

בית המשפט העליון בלונדון קבע כי הסדר הפשרה שנחתם בין השניים, בנוגע ליצוא יהלומים מאנגולה, תקף ומבטל טענות של כל צד כלפי השני‏ ■ ‎‎גם לבייב לא חמק מביקורת השופט: "התנהגותו הייתה שחצנית, והוא ניסה לשכתב את ההיסטוריה"

‎‎לאחר משפט שנמשך כחודש, לאחר עדויות שנשמעו ימים ארוכים ולאחר שאלפי מסמכים נקראו - בית המשפט העליון בלונדון דחה ביום שישי האחרון על הסף את תביעתו של ארקדי גאידמק נגד לב לבייב, וכך קבע כי גאידמק אינו זכאי למיליארדי הדולרים אותם תבע מלבייב בגין חלקו, לכאורה, בחברת יצוא של יהלומים מאנגולה.

"גאידמק לא היה עד מהימן", קבע השופט ג'ופרי ווס בפסק דין שאורכו 70 עמודים. "הוא פיטפט הרבה, תשובותיו לא היו מסודרות, ונראה היה כי הוא מעדיף לשמש כסנגור של עצמו מאשר להתמקד בשאלות שהופנו אליו".

‏גאידמק, נזכיר, תבע מלבייב לפחות מיליארד דולר בגין רווחים שלטענתו מגיעים לו מפעילות ‏Ascorp‏, חברה שקיבלה רישיון מהממשל האנגולי ליצוא יהלומים.

לטענת גאידמק, וכפי ש"גלובס" תיאר כאן ביום חמישי האחרון, הוא זה שהקים את ‏Ascorp‏, והוא זה שהזמין את לבייב להיכנס כשותף בחברה.

לדברי גאידמק, בשלהי 2001 חתמו השניים על הסכם שמסדיר את חלוקת רווחי החברה ביניהם, ועותק חתום שלו הופקד בנאמנות אצל הרב הראשי של רוסיה, ברל לזר. לזר עצמו הצהיר כי מסמך כלשהו אכן הופקד אצלו, אך לא אישר את תוכנו ואף טען כי נגרס בטעות.

הרב, כזכור, סירב להגיע לבית המשפט ולתת עדות, והשופט לא ראה זאת בעין יפה. "ההסבר של הרב לאי-נוכחותו אינו מספק. הוא אפילו לא היה מוכן לתת עדות בווידיאו כמו עדים אחרים".

‏לבייב עצמו טען כי מסמך כזה מעולם לא נחתם על-ידי השניים, וכי גאידמק אפילו הסכים לוותר אשתקד על זכויותיו בחברה, וזאת במסגרת הסדר פשרה.

"הוליכו אותי שולל", טען ביום שישי האחרון גאידמק בהתייחסו לאותו הסדר פשרה, והוסיף כי ינסה לערער על החלטת בית המשפט.

‏השופט ווס, לפי פסק הדין, הגיע למסקנה כי "ההסכם בשנת 2001 אכן נחתם על-ידי שני הצדדים, וכן ניתן היה לאכוף אותו. עם זאת, שני הצדדים כן חתמו על הסדר פשרה בר-תוקף ומחייב במהלך אוגוסט אשתקד, במסגרתו כל צד ויתר על טענותיו כלפי הצד השני".

‏למרות שפסק לטובת לבייב, האחרון לא חמק מביקורת של השופט כלפיו, וזה ביקר אותו על התנהגותו "השחצנית", לדבריו. "לבייב ניסה לשכתב את ההיסטוריה והתעלם מכמה פרטים חשובים בסיפור כולו".

‏בכלל, מפסק הדין עולה כי השופט התקשה להאמין לשני הצדדים, גאידמק ולבייב כאחד. בנוגע ללבייב, התקשה השופט להאמין לטענתו כי הסכם חלוקת רווחים כלל לא נחתם בין השניים. "לא ראיתי בו עד לחלוטין מהימן", אמר, והוסיף כי "התכחשותו לכל סוג של שיתוף-פעולה שהיה לו עם גאידמק אינה מתקבלת על הדעת, ולמען האמת - לא אמינה". ‏‎‎‏