"זה מצער, אבל היה ברור שהמחאה הבאה תצטרך להיות חריפה יותר. לפני שנה המחאה הייתה יפה וספונטנית; היום, אנחנו רואים תופעות של אלימות וונדליזם". כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' רפי מלניק, שהיה חבר בצוות הדיור של וועדת טרכטנברג וחזה בעצמו, לפני כמה חודשים, את הקצנת המחאה.
לדברי הכלכלן מלניק, המכהן בין היתר כמשנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה וכחבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, "לפני שנה הייתי בכיכר המדינה בהפגנה שבה היו מאות אלפי אנשים; כשהתפזרנו, אפילו בדל סיגריה לא נשאר שם - זה היה מאוד מתורבת. עכשיו אפשר לשכוח מזה, אין את הלכידות שהייתה קודם. גופים פוליטיים מנצלים את המומנטום לקידום המטרות שלהם. עכשיו זה כבר לא יהיה כמו הפגנה של הצופים".
- אנשים כועסים. בהשוואה לאשתקד, שכר הדירה עלה ומחירי הדירות כמעט לא זזו.
מלניק: "התהליכים בענף הנדל"ן לוקחים זמן - הם לא 'זבנג וגמרנו', ומשום שאין פתרונות מיידים, בשלב זה רוכשי הדירות ואנשי המחאה עוד לא מרגישים את התפנית שקרתה. מחירי הדירות היו בין הגורמים הראשיים להתפרצות המחאה, והתגובה בשוק הנדל"ן עוד לא מורגשת, כך שהתחושה היא שהציבור עוד לא קיבל מענה לדרישות הצודקות שלו. בינתיים, ענף הבנייה למגורים הגיב יפה לצעדים שננקטו, וכיום יש התחלות בנייה בהיקף של כ-44 אלף יח"ד בשנה, במונחים שנתיים. אם המגמה תתמיד לאורך כמה שנים, זו בהחלט כמות שנותנת מענה לצרכים הרגילים וגם למחסור המתמשך, שהביא לקפיצה במחירי הדירות".
- אפשר לתת כבר מחר דיור בר-השגה במכרזי קרקע. למה המושג נותר בגדר סיסמה?
"אנחנו המלצנו להתנות דיור בר-השגה במיצוי כושר השתכרות. זהו סעיף מאוד מאוד חשוב בעיני, ואני אישית לחמתי כדי שהנושא ייכנס להמלצות ועדת טרכטנברג. גודל המשפחה וותק בנישואין הם קריטריונים שלא נותנים מענה לאוכלוסייה שיצאה לרחובות לפני שנה, אלא לחרדים ולקבוצות אחרות, ובגלל הכוח הפוליטי הם הצליחו. האפקט הוא סמלי, והוא אכזב את אנשי המחאה.
"נוסף לכך, למרות שהנתונים מראים שגל עליית מחירי הדירות נבלם וחוזים מתחדשים בעלייה מתונה, מחירי הדיור עדיין מאד גבוהים. לציבור אולי אין סבלנות או ראייה אסטרטגית שיקרה משהו בנדל"ן עוד שנה-שנתיים".
- אנשים צריכים לגור איפשהו.
"אכן ראינו בשבוע שעבר שהבעיה של הדיור נשארה לטנטית והתפרצה שוב בחריפות. לפחות חלקית, ייתכן שהכעס הוא על כך שנושא מכרזי 'מחיר למשתכן' פוספס לגמרי. כן, יש אוכלוסיות שנהנות מזה, אבל הרעיון היה לתת פתרון לאנשים עובדים שלא מצליחים להגיע לדירה. זו גם מטרה מקרו-כלכלית - לעודד אנשים להצטרף לשוק העבודה. זו הבעיה מספר אחת בכלכלת ישראל - אוכלוסיות לא משתתפות בכוח העבודה וזה מעמיס על הקבוצה העובדת נטל עודף. הקבוצות העובדות צריכות לסחוב את הלא-עובדות על גבן, וזה קשה".