פעילי המחאה החברתית נלחמים ב"גזירות" שהטילה עליהם עיריית תל-אביב: האגודה לזכויות האזרח וחמישה מפעילי המחאה החברתית עתרו הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד העירייה, בדרישה לבטל את מדיניותה הדורשת ממקימי אוהלים בעיר לפנות אליה מראש לקבלת היתר. לטענתם, מדובר ב"פגיעה קשה בחופש הביטוי".
העותרים - תמיר חג'ג', עו"ד ברק כהן, יותם הכטלינגר, אורי אלון, אלון-לי גרין והאגודה לזכויות האזרח - מבקשים בנוסף כי בית המשפט יורה על העירייה להימנע מלהפריע להם ולמפגינים אחרים להקים אוהלי מחאה בשטחים ציבוריים בעיר.
בנוסף, מבקשים העותרים מבית המשפט שייקבע דיון דחוף בעתירה, בין היתר משום "שהמחאה החברתית נמצאת בעיצומה, ויוזמות להקמת אוהלי מחאה בעיר תל-אביב נתקלות בתגובה חריפה של פקחי העירייה".
העותרים מציינים גם את הפוטנציאל להתפרצות שמייצרת התנגדות העירייה להקמת האוהלים: "תגובת העירייה להקמת אוהלי מחאה בעיר יוצרת עימותים חריפים, ולעיתים אף אלימים, בין פעילי המחאה לבין פקחי העירייה, ומרתיעה פעילים מלממש את חופש הביטוי והמחאה שלהם בדרך של הקמת אוהלי מחאה".
בעתירה דחופה שהוגשה הבוקר, באמצעות עו"ד שרונה אליהו-חי מהאגודה לזכויות האזרח, טוענים העותרים כי העירייה אמנם מוסמכת לפנות מאהל אם הוא גורם למטרד או מהווה מפגע, אך לא לפרק מאהל רק משום שהוקם ללא אישור. מדיניות העירייה, נטען, מהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי ומבטאת יומרה פסולה של העירייה "למשטר" את גילויי המחאה.
הרקע לעתירה הנו אירוע במהלכו פורק אוהל מחאה שהקימו מספר פעילים חברתיים, וביניהם תמיר חג'ג' ועו"ד ברק כהן בכיכר רבין, מול בניין העירייה. לטענת העותרים, כעבור דקות ספורות מרגע הקמת המאהל הגיעו פקחי העירייה למקום ודרשו לפנות את האוהל, וזאת כיוון שמקימיו לא קיבלו מהעירייה אישור מראש להקמתו. הפקחים התבקשו על-ידי הפעילים להציג צו או אישור אחר המסמיך אותם לפנות את האוהל, אך הופנו על-ידם לעירייה לשם כך. לטענת העותרים, הפקחים פירקו להם את האוהל תוך שהם שוברים באגרסיביות את היתדות המשמשות להקמתו.
בהמשך, נטען, ניסה חג'ג' להשיג אישור להקמה מחדש. לטענתו, הוא הועבר מאגף אחד למשנהו, ולבסוף התבקש להגיש בקשה ולפרט בה מהי מטרת המאהל, גודלו, מיקומו ופרק הזמן המבוקש לעמידתו במקום.
לאחר שהשיב על פרטים אלה, נדרש להוציא רישיון עסק, אישור משטרה ואישור מכבי האש. על מנת לקבל את אישור המשטרה, נדרש להמציא אישור מהנדס בטיחות, בודק חשמל ומד"א והתחייבות על הצבת שומר במתחם. אישור מכבי האש הצריך הוכחה כי האוהל עומד בדרישות מכון התקנים.
לצד כל הדרישות, טוענים העותרים, העירייה אישרה להציב את המאהל ל-9 ימים בלבד (ולא 45, כפי שביקש) ואסרה על הכנסת פינות ישיבה ועל לינה במאהל.
לדברי עו"ד שרונה אליהו-חי, "עיריית תל-אביב מעמיסה ביורוקרטיה מיותרת על מפגינים, ללא כל סמכות חוקית, והמשמעות המעשית היא פגיעה קשה בחופש הביטוי. יש מרחק רב בין טיפול במפגעים לבין טרטור אינסופי של מי שרוצים לבטא מחאה חוקית. לו המדיניות הזו הייתה מופעלת בקיץ שעבר, המחאה החברתית לא הייתה מתאפשרת".
עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח מוסיף כי באגודה מכירים מקרים שונים בהם פינו פקחים מאהלים, כאשר אלה כללו ביקורת נגד ראשי הרשויות. "כבר עכשיו יש ניסיונות להשתיק מחאות מקומיות כשהן לא נוחות לראשי העיריות. אם בית המשפט יכשיר את המדיניות הבלתי חוקית של הרס מאהלים רק משום שהוקמו ללא רישיון מהעירייה, זו תהיה מכת מוות למחאה מכל סוג. האזרח הקטן לא יכול לרכוש שטחי פרסום יקרים ולא תמיד מצליח להתמודד עם הביורוקרטיה העירונית. אוהל, שלט, מחאה - אלה זכויות בסיסיות במדינה דמוקרטית".