"משק הגז הוא תרופה להתמודדות עם המשבר העולמי"

חברת S&P מעלות, עורכת היום (ד') כנס העוסק בנושא מימון ופיתוח משק הגז, תוך התמקדות בנושאים המהותיים בהן מתרכזות כל שותפויות הגז בישראל ובעולם. בין היתר, הכנס יעסוק במגמות והתפתחויות בשווקים הגלובליים, מימון פיתוח שדות גז וההשלכות הפיננסיות של פיתוח שדות גז על המשק ועל השחקים המקומיים.

"עד כמה יוכלו שותפויות הגז לפתח את מאגרי הגז, כאשר מדובר בעלויות של מאות מיליארדי דולרים וכאשר הסביבה הכלכלית העולמית נמצאת במשבר", אמר איתי רפל, מנהל תחום תשתיות ופרוייקטים ב-S&P.

"נדמה כי הרגולציה הישראלית התאהבה במשק הגז", כך פתח ואמר רו"ח שלמה אלפיה, שותף ומנהל תחום נפט וגז בארנסט אנד יאנג, במסגרת פאנל בנושא מימון ארוך טווח והמשמעויות שלו עבור השחקנים השונים במשק הגז. בפאנל השתתפו בין היתר גם אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרת הישוב וצחי סולטן ממודיעין.

שותפויות הגז לא יוכלו להשיג עוד מיליארד וחצי דולר כדי לממן את פיתוח מאגרי הגז ולהערכתי הן הישראליות לא יוכלו לממן את פיתוח מאגרי הגז ויאלצו לפנות למקורות זרים, טען סולטן.

"הרגולציה בישראל מתנהגת כמו בעולם השלישי"

גם מנכ"ל דויטשה בנק ישראל ד"ר בועז שוורץ, שהשתתף בכנס, מתח ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על הקשיים שהערימה הרגולציה בישראל על פיתוח מאגר הגז "תמר". שוורץ טען כי הסכמי הגז של "תמר" נפתחו מחדש שלוש פעמים בגלל תהפוכות הרגולציה ובהן ביטול התכנית להקמת מתקן כניסה לגז בחוף דור, וועדת ששינסקי ולאחרונה השינויים שהוכנסו לדרישת הממונה על ההגבלים העסקיים ורשות החשמל.

לדבריו, "בכל יום אני משתאה מחדש כשאני רואה איך המדינה משמידה את נכסיה הלאומיים (מאגר תמר ע"ב). הרגולציה בישראל מתנהגת כמו בעולם השלישי, ישראל צריכה להבין שחברות במועדון ה-OECD מייצרת לא רק זכויות אלא גם חובות".

שוורץ הגדיר את השגת המימון לפיתוח "תמר" "נס עולמי" ואמר כי "בשום מקום אחר בעולם לא היה דבר כזה שמימנו פיתוח של מאגר מבלי שנחתמו הסכמים. כמו שאמר גדעון (גדעון תדמור מנכ"ל אבנר ע"ב) היזמים כאן הלכו מהסוף להתחלה. זה נעשה בגלל הנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל. היה לנו ברור שיהיה כאן ספק יחיד לפחות לתקופה מסויימת והיה לנו ברור שהמדינה תתמוך, אבל התבדינו".

תדמור אמר בכנס כי מאגר תמר יפותח בזמן "כנגד כל הסיכויים" אך ציין כי קיים חלון הזדמנויות צר לייצוא הגז הישראלי, לאור כניסתה של ארה"ב לשוק הייצוא והתחרות החריפה על ההשקעות מול אזורים אחרים בעולם כמו אוסטרליה ודרום אמריקה (ראה מסגרת).

מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ציין בעניין זה כי העדיפות העליונה כיום היא לחבר את מאגרי הגז ליבשה בהקדם האפשרי וכי כל חודש של עיכוב בהגעת הגז עולה למשק מיליארד שקלים. "היום אנחנו יודעים שגז באדמה לא שווה כלום. יש לנו המון גז ואנחנו משלמים המון על חשמל" אמר.

צמח אישר את הפרסום ב"גלובס" בדבר יוזמת המשרד להקמת מערכת הולכת גז ארצית גם בים, שתוביל את הגז מהמאגרים ותצדיק פיתוח של מאגרים קטנים. הוא ציין כי בשנתיים הקרובות יידרשו 1.9 מיליארד דולר למימון 12 הקידוחים המתוכננים.

שוורץ אמר כי "מבנה השותפויות אינו נכון ואינו מקובל לגיוס הכסף. כסף פרטי יכול להיכנס אבל בצורה אחרת באמצעות קרנות גידור או בדרכים אחרות".

"זה שוק קשה שצריך הרבה כסף, ואין ספק שכעת קיימת מצוקת נזילות, אך עדיין אני חושב שחברות טובות שמצליחות להתקדם מהר יצליחו להשיג את המימון, כאשר חברות קטנות וקיקיוניות יעלמו מהשוק", כך אמר אוהד מראני, מנכ"ל הכשרת היישוב ששיבח את מאגרי "מירה" ושרה". "המימון של פיתוח המאגרים יהיה מימון זר שיגיע גם ממשקיעים אסטרטגים זרים", הוא הוסיף.

"מדוע לא רואים יותר מוסדיים בהשתתפות מימון משק הגז"?

רועי יקיר, מנכ"ל כלל ניהול פיננסים, השיב לשאלה זו וטען כי המוסדיים מחפשים השקעות עם סיכונים מתונים יחסית, והיחס סיכוי סיכון בסקטור הגז והנפט הוא גבוה מאוד. אולם, יקיר טען כי עדיין קיימת חשיפה של המוסדיים לתשתיות שכוללות בין היתר גם את שותפויות הגז. בנוסף, יקיר הסביר כי המוסדיים בוחנים השקעות במשק החשמל בכללותו ולא מתרכזים רק במשק הגז.

יקיר אמר גם כי המוסדיים לא ישקיעו באקספלורציה משום שמדובר בהשקעות דומות להשקעה בהון סיכון. יקיר הוסיף כי המוסדיים בוחנים מחדש גם את ההשקעה במאגרים קיימים זאת מתוך ראיית הסיכונים של משק האנרגיה בכללותו ועל רקע יציבותם הפיננסית של גופים מרכזיים חברת החשמל.

"השותפויות הם כלי לגיטימי לניהול מאגרי הגז, אך המבנה היותר הנכון למשק שמייצר הכנסות ולא מייצר רק הוצאות, הוא חברה בע"מ", אמר מראני. לגבי המשקיעים הזרים מראני הסכים עם סולטן וטען "קיימת תזוזה", אך באותה נשימה הוא הוסיף כי כדי למשוף עוד יותר את המשקיעים הזרים הכיוון צריך להיות יותר לייצוא. "אם המדינה לא תתגייס לעניין הזה של הקמת מתקני ייצוא, זה לא יעבוד".

"אני רוצה להרגיע את הנוכחים, פרוייקט תמר יושלם ויזירם גז כבר בשנה הבאה", אמר תדמור. "כל מה שאנחנו מבקשים זה שהרגולטורים יהיו תומכים ויאפשרו למערכת הזו להגיע למיצוי, לא ביקשנו כל תרומות".

-"אז מה הדרישות שלכם מהרגולטורים"?

מראני השיב לשאלה זו וטען כי הממשלה צריכה לקדם את הקמת מתקני ההנזלה היבשתיים וכמה שיותר מהר, זאת משום ש"זמן זה כסף ואם הגז לא יזרום ומהר אז העלויות יהיו גבוהות", הוא ציין. "כולנו יכולים לכעוס על חברת החשמל, אך אם לא תהיה לה אנרגיה זולה, כגון הגז, אז היא לא תוכל להוזיל את המחירים הגבוהים שעליהם כולם מתלוננים, ולכן , הממשלה צריכה להתגייס ולתמוך במשק הגז", אמר מראני. "מעבר לקידום התשתיות שאנו דורשים מהממשלה, אני חושב שחשוב שהממשלה תדע לקבל החלטות", הוסיף הוסיף.

"משק הגז הוא תרופה להתמודדות עם המשבר העולמי"

"יש לא מעט ציפיות מענף הגז שייתן דחיפה למשק הישראלי, זה מנוף אדיר לצמיחה כלכלית, ואם נעשה את הדברים הנכונים בזמן, אז בהחלט חלק מהתרופה של התמודדות המשק עם משבר כלכלי עולמי יכולה להיות ענף הגז", הוסיף צמח. "זהו אינטרס לאומי לחבר את הגז לישראל ולהקים את התשתיות המתאימות, וזאת הייתה הסיבה שראש הממשלה התערב בפיתוח משק הגז".