15 חודשי מאסר ו-50 אלף שקל קנס ליזם נדל"ן שהורשע בשוחד

היזם עזרא קריגר הורשע במתן שוחד ובניסיון למתן שוחד ליו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה שרונים לשעבר, יצחק שאולי, סביב פרויקט דיור מוגן באבן-יהודה

‏15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל, זהו העונש שהוטל על יזם הנדל"ן עזרא קריגר מאזור השרון, שהורשע בפברואר האחרון במתן שוחד ובניסיון למתן שוחד ליו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה שרונים לשעבר, יצחק שאולי, בפרשה שהתרחשה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.

הפרשה התנהלה סביב פרויקט לדיור מוגן באבן-יהודה, בו קיווה קריגר לקבל עזרה בענייני ועדת התכנון.

בית משפט השלום בנתניה גזר היום (ד') על קריגר 30 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשי מאסר בפועל והיתר על-תנאי למשך 3 שנים, בהן לא יעבור את אותן העבירות שבגינן הורשע.

השופטת שירה בן-שלמה אף גזרה על קריגר תשלום קנס בסך 50 אלף שקל או 3 חודשי מאסר תמורתו. קנס זה ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. השופטת עיכבה את ביצוע גזר הדין עד לסוף ספטמבר, לאחר שבא-כוחו של קריגר ביקש עיכוב של ביצוע עונש המאסר לצורך הגשת ערעור.

קריגר, שהואשם במתן שוחד ובניסיון למתן שוחד, הוא בעלים של מספר חברות, כולל חברת מ.ק.ר אחזקות מקרקעין וחברת השרון מרכז לטבעונים וצמחוניים בע"מ, שעוסקות בהקמת פרויקטים נדל"ניים.

בפרשה היה מעורב גורם נוסף, מתווך המקרקעין יוסי ג'רבי, שהכיר את קריגר בתחילת שנות ה-90, ויחסיהם התהדקו עד שג'רבי החל לעבוד בחברות הנדל"ן של קריגר כמנכ"ל בפועל, לצד עבודתו כמתווך נדל"ן בשרון.

פרשת פרויקט הדיור המוגן שזורה בפרשת עוקץ שנחשפה, ובה היו מעורבים השניים בין 1999 ל-2000, ובה הודה קריגר במעורבותו לאחר חקירת משטרה. הפרשה ידועה כפרשת בנק משכון, במסגרתה פעל קריגר להשגת יותר מ-60 משכנתאות פיקטיביות מהבנק.

בפרשה הראשונה נעברה עבירת שוחד, שניתן לשאולי, יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה שרונים, תמורת סיוע בקידום אישורים להפיכת נכס בבעלות קריגר מבית-אבות לטבעונים וצמחוניים למקבץ דיור, לצורך מכירתו.

עבירת הניסיון לשוחד התרחשה ב-2003 בניסיון מחודש לקבל את האישורים הנדרשים בסיועו של שאולי. בפני הרוכשים הפוטנציאליים של הפרויקט הוצג הסכם פיקטיבי בסך 400 אלף שקל, שמעגן את תשלום השוחד, סכום שירד בהמשך בכמחצית, וחלקו היה אמור להיות מועבר ליו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה, אך בגלל שהרוכשים סירבו לשלם, עסקה זו לא יצאה אל הפועל.

המדינה, שהינה המאשימה בתיק זה, הדגישה את חומרת העבירות, שגורמות להשחתת המידות בשירות הציבורי ולפגיעה באמון הציבור. היא הדגישה גם כי עבירות אלה מביאות לסכנה לקיום המדינה כמדינת חוק, וכי מדובר בעבירות קשות כשהציבור הוא הנפגע העיקרי.