סטארט-אפ בשבוע: אינספירו בפתרון משופר לחולי אסטמה

הרקע: כשבנו של נמרוד קאופמן, מנהל פיתוח בחברות מכשור רפואי, חלה באסטמה בגיל 5, החל קאופמן האב באופן טבעי לחשוב על שיפור של המכשירים הקיימים. "בשלב כלשהו", הוא נזכר, "אזרתי אומץ ופניתי לד"ר גיא שטיינר, רופא בשניידר, שיעזור לי בפיתוח מוצר חדש".

קאופמן שימש בעבר כמנהל מחלקות המו"פ בעיקר בחברות שהוקמו על-ידי הצוות החשאי מוטי ביאר ואורן גלוברמן (שותפים לשעבר של האקזיטאים הסדרתיים פרופ' שלמה בן חיים ולו פל). הרזומה שלו כולל את החברות Bypass, disc-o-tech ואקזיסטנט. "זמן רב הסתובבתי עם רצון לעשות משהו כיזם", הוא אומר. כשפנה ליזמות עשה זאת דרך חממת משגב מקבוצת טרנדליינס. "התחום שבו עוסקת החברה אינו מתאים לפורטפוליו של גלוברמן וביאר, שאותם אני מאוד מעריך ויש בינינו יחסים מצוינים אבל הם היו, היסטורית, יחסי עובד-מעביד, ואילו יחסי יזם-משקיע הם קצת אחרים".

השוק: מכשירי אינהלציה שמכילים תרופות לטיפול במחלות ריאות מגיעים באחת משתי צורות: אבקה או נוזל. המכשירים שמכילים נוזל נוחים יותר לשימוש: הנוזל מתאייד במכשיר והחולה שואף לתוך ריאותיו את האדים. אלא שהנוזל הנשאף, כמו רוב הסביבות הנוזליות, הוא קרקע פורייה להיווצרות חיידקים, והחולים ששואפים את התרופות, שמערכת החיסון שלהם עשוי להיות רגישה, עלולים להיפגע.

רוב החברות מעדיפות למכור את האבקה, משום שחיי המדף של הנוזל קצרים יחסית והוא מצריך ניקוי מתמיד של המכשיר. לאבקה יש יתרון נוסף: בעזרת שליטה בגודל החלקיקים, ניתן לקבוע לאיזה חלק בריאות תגיע התרופה.

החיסרון של מכשירים למתן אבקה הוא שהאבקה נוטה להתגבש לחלקיקים גדולים בשל הלחות באוויר. המכשירים הקיימים סומכים על החולה שיפרק את הגבישים הללו על-ידי כך שישאף אותם לריאותיו בשאיפה מהירה ועוצמתית. אולם, לא כל החולים מסוגלים לשאוף כל כך חזק. המוצר לא מתאים לילדים, קשישים וחולים במצב קשה.

השוק: חברות התרופות שמייצרות תרופות לטיפול במחלות ריאה (לא רק אסטמה אלא, למשל, COPD), משווקות את התרופה עצמה יחד עם המכשיר. כל מכשיר כזה כולל מנגנון משלו לפירוק החלקיקים, אך נכון להיום כל המנגנונים הללו מכאניים ומבוססים על עוצמת השאיפה של המטופל.

המוצר: המוצר של אינספירו מוותר על המנגנון המכאני לטובת מנגנון אוטומטי, מופעל בסוללות, שקודם כל מפרק את התרופה לחלקיקים בגודל המתאים, ואז מאפשר לחולה לנשום אותם בנשימה רגילה.

הפירוק נעשה על-ידי מערכת שמשנה את לחצי האוויר בתוך התא וכך גורמת לערבול של האבקה. המכשיר כולל גם חיישנים של זרימה אשר מאפשרים לדעת כמה חלקיקים עברו ואם הנשימה הייתה טובה, ולתת על כך פידבק. רק כאשר נדלק אור ירוק, המטופל יודע שהוא נשם היטב ורק כאשר נשמע צפצוף, הוא יכול להפסיק. כך מוודאים שהחולה נטל כמות מדויקת מן התרופה. הפידבק הזה גם מועיל בעידוד ומעקב אחר חולים אשר נוטלים את התרופות כטיפול מנע, ולכן לא תמיד מתמידים בנטילת התרופה.

עלות הייצור של המכשיר תהיה מעט גבוהה יותר מזו של המכשירים המכאניים, אך על כך אמורה לחפות יעילות ונוחות הטיפול. לצורך השיווק יהיה צורך לבצע הסכם עם חברת תרופות. "לחברות רבות כאלה יש פטנט על השילוב של התרופה והמכשיר והפטנטים הללו עומדים לפוג, כך שהן מחפשות משהו חדש", הוא אומר קאופמן.

שלב בפעילות: החברה ביצעה ניסוי מעבדה במכשיר המדמה מערכת נשימה של אדם, והראתה כי החלקיקים אכן מגיעים למקום הנכון בריאות. החברה מעוניינת לגייס מיליון דולר כדי להמשיך בפיתוח המכשיר ולהתחיל בניסויים קליניים.