גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קללה שהבאנו על עצמנו

האנושות הורסת את הסביבה - והיא מאלצת אותנו לשלם, ביוקר

כאילו לא מרחפים מספיק איומים מעל ראשו של הישראלי הממוצע, בשנים האחרונות נכנסה לחיינו אזעקה חדשה, שלשם שינוי לא נמצאת בתחום אחריותו של פיקוד העורף: התראת מדוזות. הקיץ מגיע ואיתו מתחילים נחילי ענק של החוטית הנודדת להתנפץ על חופי ישראל, או לפחות לשייט בקרבתם.

האזהרה מפני המדוזות והארס הצורב שלהן הפכה לחלק שיגרתי מתחזית מזג האוויר, יש אפילו אתר שמרכז את המידע על ריכוזי המדוזות (meduzot.co.il), והחידוש המרענן - בכניסה לחוף בית ינאי הציבה רשות הטבע והגנים שלט דיגיטלי המתאר את המצב בחוף, ממש כמו השלטים בכבישים המבשרים על פקק בהמשך הדרך.

מדוזות לא הורגות, אבל בדיוק כמו העומס בכבישים, הן הפכו בשנים האחרונות למפגע של ממש שיש לו משמעויות כלכליות וחברתיות. הים הוא נכס הטבע החשוב ביותר בישראל, שהציבור הישראלי התרגל ליהנות ממנו בחינם (ברובם המכריע של החופים). כשהמים צורבים ולא מאפשרים רחצה - וזה קורה דווקא בעונה החמה ובזמן החופש הגדול - רבים מתחילים לחפש חלופות. רק שהחלופה, בריכת שחייה, יקרה מאוד, וביקור משפחתי ברוב הבריכות עולה מאות שקלים, הוצאה שישראלים רבים לא יכולים להרשות לעצמם, בוודאי לא על בסיס קבוע.

בדיוק כמו הפקקים

מה שעצוב במיוחד הוא שהמדוזות, בדיוק כמו הפקקים, הן קללה שהבאנו על עצמנו במו ידינו. אנחנו נוטים לראות בתופעות טבע גזירת גורל, אבל התפרצות אוכלוסיית המדוזות וההשתלטות שלהן על חופו המזרחי של הים התיכון קשורה ישירות לפעילות האנושית ולפגיעה האנושה שהיא מסבה למערכות הטבעיות. זה כמובן לא קורה ברגע אחד. הנזק הדרגתי, התהליך מתמשך - עד שבוקר אחד אנחנו מגלים שאיבדנו את הים לטובת יצורי הג'לי הארסיים. ואת הנעשה, ככל הנראה, אין להשיב.

פעם כמעט לא היו מדוזות בחופי ישראל. הן הגיעו לכאן מים סוף באדיבות בני האדם שחפרו את תעלת סואץ ופתחו נתיב לאוניות - וגם לבעלי חיים ימיים. אלא שבשנים האחרונות הן לא סתם נמצאות בסביבה הימית שלנו - הן מולכות בה. זה קורה משום שהתנאים מושלמים עבורן: המים החמימים (בגלל עליית הטמפרטורה של מי הים, שנובעת מההתחממות הגלובלית) עושים להן נעים בגב; הזיהום במים, בגלל הזרמת שפכים ממפעלים ומערים לחופי הים התיכון, מעשיר אותם בחומרים אורגניים, האצות והפלנקנטון פורחים - וכולם יחד מהווים מרק מפתה עבור המדוזות.

לזה צריך להוסיף את העובדה שהאויבים שלהן הולכים ונעלמים: הצבים, שחלקם טורפי מדוזות, נכחדים במהירות בגלל חיסול שטחי ההטלה בחופים ודיג אינטנסיבי בשיטות שמחסלות אותם; ודגי הטונה, ודגים גדולים אחרים שמתחרים עם המדוזות על מקורות המזון, נאכלים במרץ על-ידי בני האדם.

רק במדוזות איש לא מתעניין. הן הפכו למלכות הים החדשות, בלי אויבים, עם מזון בשפע, בלי שום דבר נראה לעין שיעצור אותן. הפגיעה, אגב, היא לא רק באיכות חייהם של המתרחצים: בשנים האחרונות נגרמים נזקים כבדים לתחנות כוח ולמתקני התפלה, שמדוזות נלכדות בפתחים שלהם ומשביתות את פעילותם.

מה שמתואר כאן הוא שרשרת מצערת שאין בה אשם אחד: אין החלטה אחת שאפשר היה להפוך ולשנות את התמונה כולה. מדובר בציוויליזציה שלמה - הציביליזציה שלנו - שמתנהלת מתוך קוצר ראייה משווע, מתייחסת אל הסביבה והטבע כאל פח זבל גלובלי ומתעמרת בהם מבלי לחשוב על ההשלכות. האנושות טורפת דגים כאילו אין מחר, מאפשרת לתעשיית הדיג לפעול באגרסיביות במים ולהחריב מערכות אקולוגיות שלמות בשם הרווחים, מזרימה זיהום לים ומאמינה שהוא מסוגל לספוג הכול.

לכל אלה יש מחיר. המדוזות הן רק קצה-קצהו של החשבון שהסביבה מגישה לנו על ההתעללות בה. המחירים שממתינים בהמשך הדרך יהיו כבדים בהרבה.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"