המועצה להשחתת העיתונות

‎‎כתיבת נאומים בתשלום עבור רה"מ עומדת בניגוד לכל מה שקדוש בעיתונות

‎‎למועצת העיתונות הוגשה תלונה על שני עיתונאים, אורי אליצור מ"מקור ראשון" ודרור אידר מ"ישראל היום". נטען נגדם כי עסקו בכתיבת נאומים עבור ראש הממשלה ומשרדי ממשלה נוספים. תמורת תשלום - כמובן.

למה הדבר דומה? לעובד ממשלתי, למשל, שמקבל שכר מקבלן שבא לבקש אצלו אישורי בנייה, למשל. איך קוראים למעשה כזה? שוחד, לא?

‏‏‏מעבר לחוק, מעשה כזה עומד בניגוד מוחלט לכללי האתיקה וכל מה שהוא קדוש לעיתונות. פשוט מעשה שלא ייעשה. או לפחות כך מתייחסים לדבר כזה בכל מקום שבו יש עיתונות חופשית.

אצלנו קיבלה ההתנהגות הזאת גושפנקא. ממי? לא, לא ממרכז הליכוד, גם לא מלשכת ראש הממשלה. יש במדינה גוף האמור לשמור על קיום כללי אתיקה, וזה הגוף שנתן את הגושפנקא לחריגה מהכללים, שהיא אולי הגדולה מכולן. הגוף הזה מתקרא מועצת העיתונות.

‏‏שכר תמורת אמפתיה

‏‎‎שני העיתונאים שבהם מדובר הם אנשי ימין העובדים בעיתונים ימניים. האמת היא ששניהם, במיוחד אידר מ"ישראל היום", משרתים את נתניהו גם בלי לקבל תשלום, מעבר לתשלום שאידר מקבל מ"ישראל היום", שבו הקו המערכתי תומך בנתניהו ובבני ביתו. ‏‏

גם בשמאל יש כמובן עיתונאים "מכורים", שכותבים לא על-פי העובדות, אלא מתאימים את העובדות והדעות להשקפת עולם. אולם כל עוד הם לא מקבלים תשלום, אין הרבה מה לעשות. אי-אפשר להכתיב לאדם, לעיתונאי, את השקפת עולמו. הדבר היחיד שניתן לדרוש מהעיתונאי זה שיגיש לקורא עובדות כהווייתן, מבלי לסלפן ולעוותן.

‏‏‎‎קול שדי

‏מי במועצת העיתונות נתן את ברכת המועצה להפרה כה בוטה וקיצונית של כל הכללים? התשובה: "המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל מצא לנכון לדחות את התלונה". זו התשובה של מזכיר המועצה, אריק בכר. אתם מבינים? לא הנשיאה דליה דורנר; לא המועצה; אפילו לא היועצת המשפטית; אלא המשנה שלה, עו"ד אילן שדי.

מדובר במהפכה מרעישה של הקוד האתי העיתונאי, ומי שמקבל את הסמכות לבצע אותה הוא המשנה. ליועצת המשפטית (עו"ד יעל גרוסמן).

‏אבל המשנה אינו אשם. השאלה היא איך לכל הרוחות מתנהלת המועצה כאשר החלטה כה קרדינלית ומשמעותית מתקבלת על-ידי פקיד די זוטר בשכר? איפה דורנר? איפה חברי המועצה? כל עוד ההחלטה הזאת ממשיכה להתקיים, הגוף שנתן אותה הופך להיות המועצה להשחתת העיתונות.

‏‎‎גיבורים על עיתונאים?

‏‎‎במקרים דומים מחוץ לעולם העיתונות, המשטרה נכנסת לעובי הקורה כדי לחקור ולבדוק. קודם כול את מקבל השוחד, לכאורה; ושנית - את מי שנותן אותו, לכאורה. כלומר את ראש הממשלה והשרים שהעסיקו את העיתונאים מתוך ידיעה שמדובר מעשה פסול מכל בחינה. נראה אתכם, משטרה, אם אתם גיבורים לא רק על פושעים, אלא גם על עיתונאים. ‏‏‎‎‏