"היפה והחנון", יום ה' 21:00, ערוץ 10
אני לא חושב שיש תוכניות רבות שזכו כאן להתייחסות שלישית (ומאחר שהגמר עדיין לפנינו, אפשר שתהיה גם רביעית) בתוך עונה אחת. ובכל זאת, "היפה והחנון" מצליחה להסעיר את ביתי כפי שלא הצליחה אף תוכנית אחרת.
בצד אחד ניצבים היצורים התבוניים בבית, אלה שלא מבינים איך אני יכול לשבת מוקסם מול ה"תת-רמה" הזאת או ה"עלבון לאינטליגנציה", כפי שהם גורסים.
בצד השני, ניצב כסלע איתן של תרבות פופולרית, אני, שלא מבין איך אי-אפשר שלא לגעות מצחוק מול, נניח, שיר - "בלונדינית" מהדרום, שלא רק מאששת כל קלישאה אפשרית על בלונדיניות, אלא ממש מגדירה מחדש את הז'אנר: אחרי שבתוכניות קודמות הניחה שהשואה התרחשה אחרי מלחמת יום הכיפורים, ואחרי שסברה כי העובדה שיצחק רבין נרצח (ב-1945 לטענתה) בכיכר רבין היא "צירוף מקרים מגניב", הרי שבפרק הקודם היא השתלחה בג'וקים ש"נכנסים לסטלה" אחרי שמרססים אותם, "כאילו מה הקטע שלהם לא למות ישר?", ובהמשך הוסיפה רחמים שנראו כנים ומעומק הלב על אנשים שטסים לחו"ל ומבזבזים זמן בטיולים ובמוזיאונים במקום בשופינג, שהרי אחרת, מה יש להם לעשות בחו"ל?
אני יכול להבין למה מסתייגים מסוג כזה של תכנים, אבל אותי זה פשוט מהפנט, עד כדי כך שלפעמים אני מתקנא במערכת ההפעלה הפשוטה של מה שעל פניו נראה כחוליה החסרה בתיאוריית האבולוציה.
אלא שהערב תיחשף האמת: כל הגאונים, החנונים, אנשים שבעוד כמה שנים יעשו אקזיטים של מיליונים, יבהירו היטב שהם מוכנים לעבור כריתת אונה, כדי להיות קצת יותר מקובלים בקרב הבנות כשיעברו מהפך אסתטי.
מוזר, נכון? כל התובנות שבעולם תמורת העובדה שבחורה עם תובנות של חיית מחמד תראה אותם, לראשונה בחייהם, בתור גברים. לא מקסים?
לונדון מחכה לכם
טקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון, יום ו' 23:00, ערוץ 1
דני בויל ("טריינספוטינג", "נער החידות ממובאי"), ביים פנטזיה בריטית (כן, זה קצת איפכא-מיסתברא, אני יודע), קסומה שמתחילה עם צלצול הביג-בן, ממשיכה בהומאז' לשייקספיר ומשם לקלאסיקה של הספרות הבריטית מאליס בארץ הפלאות, דרך פיטר-פן ועד מרי פופינס.
מה אתם יודעים? אפילו סר פול מקרטני, זה שרק לפני שבוע החרישה המשטרה הבריטית דואט שלו עם ברוס ספרינגסטין (זה כנראה סדרתי אצלו, למי שזוכר את ההופעה הספונטנית והאחרונה בהחלט של הביטלס), יגיע לשיר את "הי ג'וד".
לרגע אחד יתאחד השבט הלבן בכל העולם - רגע לפני שמגיעים המוסלמים, הסינים ופוטין-סטאלין, למה שנראה יותר ויותר כמו מסיבת סיום של תקופה מכוננת בתולדות האנושות.
לרגע אחד יצפו הבריטים במורשתם המפוארת ויתפתו להאמין שהם עדיין האימפריה שעליה השמש לא תשקע לעולם, האומה שנבחרה כדי להנחיל לעולם את מורשתו הנאורה של האדם המערבי. זו שהחלה לחגוג את עצמה לפני כמעט 120 שנה, עם חידוש המשחקים האולימפיים ברוח יוון הקלאסית, ערש התרבות המערבית שאומצה כמודל מחודש לבנייתה עם תום ימי הביניים.
אנא אל תקלו ראש במעמד, ספק גדול אמנם אם העולם ייחרב ב-2012 כאמונתם הקדומה של בני המאיה. מה שבטוח הוא שמבחינות רבות, זה סוף העולם שבו גדלנו כולנו, כפי שלמדנו להכירו.
מה עוד נוכל לומר חוץ מ"הי ג'וד, דונט מייק איט בד"?