תופעה: "קניתי בסין וריהטתי את כל הבית ב-200 אלף שקל"

מדי שבוע יוצאים עשרות ישראלים למסע קניות מרוכז בסין ושולחים לארץ מכולות מלאות - מחדרי אמבטיה ומטבחים, דרך פרקטים ומרצפות ועד רהיטי גינה ■ החיסכון במחיר יכול להגיע ל-50%, אבל ישנו גם מי שמזהיר: זה לא לכל אחד

ישראלים שמזדמנים לחלקים היותר רחוקים של בייג'ין יכולים למצוא את עצמם בחוויה תרבותית-צרכנית עוצרת נשימה. באזור כביש הטבעת החמישי שמקיף את הבירה הסינית, נמצאים כמה קומפלקסים גדולים, שמכילים מאות רבות של חנויות העוסקות באותם תחומים - תאורה, ריצוף, חדרי אמבטיה ויתר חומרים וציוד לשיפוץ הבית. עין ישראלית אינה מורגלת בפלא שכזה - מאות חנויות צמודות שכולן מוכרות את אותם המוצרים בווריאציות שונות ובמחירים המגיעים עד כדי שליש מהמחיר בארץ. מבקרים שהיו שם סיפרו שמרוב שפע הם פשוט לא קנו כלום, משום שלא ידעו איפה להתחיל.

אלא שישנם ישראלים שיודעים בדיוק איפה להתחיל - והם חוזרים עם מכולות מלאות בחומרי בנייה ושיפוץ, רהיטים, כלי מטבח ומה לא.

"אירוח פלוס מיקוח", קוראים לחבילת התיירות יוצאת הדופן הזו, והיא כוללת מלון, נהג ומלווים מקומיים, שמסייעים לבחור מוצרים ואף להשיג מחיר זול יותר. החברות שמפעילות את השירותים האלה גובות עמלה של 10% מהיקף הקנייה. סביב זה גם התפתחה תעשייה של אדריכלים ומעצבי פנים, המתלווים לישראלים בנסיעותיהם.

מאות ישראלים כבר קפצו על הגל ומדי שבוע הם יוצאים בהמוניהם לשהות מרוכזת של מספר ימים בסין, לצורך רכישת חומרי שיפוץ ותכולה כללית לבית. הם רוכשים שם הכול: מריצוף ועד מגבות וסכו"ם. במקרה הטוב הם יחסכו 60% בהשוואה לעלות בישראל; במקרה הפחות טוב יחסכו "רק" 40% (כולל עלויות המסים).

"ריהטתי את כל הבית ב-200 אלף שקל", מספרת שרונה חורי, יועצת פנג שווי שרכשה לאחרונה בית בישוב מכבים עם בעלה עדי, לשעבר עובד אגף שוק ההון באוצר וכיום מדקר סיני. לפני כחודש הם שבו משהות בת 8 ימים בסין עם האדריכלית שלהם, שם רכשו את כל תכולת הבית החדש: מסניטציה, דרך מטבח, פרקט וריצוף, ועד ריהוט מלא. את החדרים של 5 בנותיהם הם ריהטו ב-21 אלף שקל. "בארץ ביקשו ממני על מיטה אחת 5,000 שקל", היא ספק-מתלוננת ספק-מתגאה. "בישראל כל הקנייה הזו הייתה עולה לי פי שניים. בגלל המחירים אפילו קניתי דברים שבחיים לא הייתי קונה, כי בארץ המחירים שלהם בלתי אפשריים".

המתכונת הזו לא מתאימה לכל אחד, ויש גם מי שמזהירים מהתלהבות יתר. למשל, אופיר ביאנקו, יועץ בתחום היבוא והיצוא ובעל האתר אינפושופ. בפורום באתר שלו ביאנקו מזהיר מפני "מאכערים ישראלים חסרי ניסיון" וטוען כי "הסיכון בתהליך שכזה הוא עצום". אבל לך תשכנע ישראלי לוותר על שבוע בסין שבו הוא מרהט ומשפץ את הבית בחצי מחיר.

אלירן ימין, בן 27, הצטרף לפני 4 שנים לגיסו שישב בסין וייצא ג'ינסים ונעליים. תוך כדי תנועה הם שמו לב לטרנד הקניות הגדולות שמשגע את הישראלים. אז הם עברו מג'ינסים ונעליים לספות, למנורות ולמטבחים. היום החברה שלהם, "בסט צ'ויס", היושבת בעיר גואנזו (העיר המרכזית בדרום סין), קולטת מדי חודש כ-35 ישראלים המגיעים לרכוש ריהוט מלא לבתיהם.

בחברה שותף גם אדריכל שמייעץ לקונים ובעת הצורך מתלווה אליהם. הלקוחות מקבלים חדר במלון, ומדי בוקר מגיע נהג של החברה עם שני עובדים סיניים ואוסף את הלקוחות לשיטוט מתיש בשתי הערים הסמוכות, שונדה ופושן, שם מתבצעות הרכישות. אם במהלך השיטוט נדלק הלקוח על מוצר מסוים, המלווה הסיני שולף מצלמה, מצלם ורושם את המספר הקטלוגי. בסוף היום יושבים על כל הצילומים ובוחרים את המוצר המועדף.

- אנשים לא חוששים לקנות בסין?

"ברור שחוששים", משיב ימין. "הדבר הראשון שכולם שואלים זה מה הביטחון שהמוצרים יגיעו. אנחנו כמובן בטוחים שזה יגיע, אבל מצד שני אנחנו מבינים את הלקוח".

- איך קונים מטבחים במרחק של אלפי קילומטרים מהבית? בכל זאת, זה עניין של מידות.

"זה דווקא מאוד מסודר. את התכולה אנחנו שולחים בשני קונטיינרים - הראשון הוא של ריצוף, סניטריה וספוטים. רק אחרי הטיח נותנים מידות מדויקות של המטבח, ואנחנו מחכים למידות, כך שהמטבח מגיע רק בקונטיינר השני".

- מי מגיע לרוב? נשים? גברים? זוגות?

"לדעתי, ב-85% מהמקרים מגיעות הנשים. זה תהליך לא פשוט, לעזוב ילדים בבית, למצוא מטפלת לילדים. אבל אני אומר: תעשו מאמץ מרוכז ותגמרו עם זה. לכן הם צריכים עזרה. אם ניקח אותם לטייל בכל הקרמיקה, הם יתייאשו. אנחנו מדריכים אותם".

- מי הלקוחות? אפשר לאפיין אותם?

"מגיעים מכל מקום: מושבים, ירושלים, באר-שבע. יש כאלה שסתם משפצים דירה. יש לי גננים, בעלי אטליז, אנשי שיווק ורופאים. אלה לא אנשים עשירים. יש כאלה שסיפרו לי שבכו מהתרגשות כשהקונטיינר הגיע".

- על אילו סכומים אנחנו מדברים?

"יש כאלה שמוציאים בין 80 ל-90 אלף דולר ויש גם מישהו שקנה בחצי מיליון שקל. יש כאלה שייקנו סלון ב-300 שקל כי זה זול, אחרים ינצלו את המחירים כדי לקנות דברים שווים יותר, למשל סלון איטלקי ב-5,000 שקל במקום ב-100 אלף שקל. היה אחד שאמר לי, 'יכול להיות שחסכתי 45% במקום 50%, אבל קיבלתי שדרוג עצום'".

גם יניב שטרית, 40, הבעלים של חברת "היבואנים" יחד עם שותפו, שמעון קניאס, התגלגל לתחום כשראה את הפוטנציאל של הלקוחות הפרטיים".

- מה כן משתלם להביא?

"כיורים, ריצוף, מטבחים, סלונים. אפשר לסגור וילה קומפלט עם מטבח, כולל תאורה וריהוט גינה, ב-150 אלף שקל".

אל תתפתו ללכת על הכי זול

גם האדריכלים ומעצבי הפנים מבינים שיש כאן שוק חדש שצומח במהירות. דבורה בן-נון היא מעצבת פנים כבר 17 שנה, ולנושא סין היא נכנסה בשנה האחרונה. היא חברה לחברה ישראלית ומתלווה ללקוחות הנוסעים לייבא תכולת בית.

"נסעתי בעבר כמה פעמים עם אנשים שייבאו רהיטים מאיטליה. סין לא הייתה אז רלבנטית", היא מספרת. "בשלב מסוים התחלתי לבדוק את העניין כי ראיתי מחירים זולים. נסעתי פעם או פעמיים לדבר עם אדריכלים, נסעתי לראות מרקטים. חשוב לי לתת ללקוחות דברים באיכות טובה, אך בפחות כסף - אני עובדת עם אנשים שהם לא עשירון עליון, לא טייקונים - וזה היה פתרון טוב".

- מה לגבי המוניטין שיצאו למוצרים הסיניים כבעלי איכות נמוכה?

"בסין מייצרים הכול, החוכמה היא לבחור את הרמה שהיא באמת גבוהה".

- עד כמה זה יותר זול?

"זה עוד עניין. חשוב לא להיות גרידים. יש מוצרים שהם זולים ב-80%-90%. אפשר ללכת על הזול ביותר, אבל לא כדאי. אני בדרך כלל חותכת באזורי ה-50%-30%".

- לא מסובך, להחליט על הכול בשבוע?

"כן, ברור שכן. ביומיום, בארץ, עושים את זה בפרק זמן של 3 חודשים עד חצי שנה. פה ב-6 ימים אתה דואג להכול. בסוף הסיור, אני דואגת להם למסאז'".

לבוא עם רשימה מגובשת

זה לא רק עניין לאנשים פרטיים. יוני אמיתי, 37, מנכ"ל מלון הבוטיק אגריפס שצפוי להיפתח בקרוב בירושלים, נסע לסין כדי לרהט את המלון החדש שלו. רק שהוא עשה מהלך מעט שונה: אחרי השיטוטים הוא הגיע למפעל בסין, שייצר עבורו חלק מהריהוט שבחר.

"בדקנו הצעות מחיר בישראל והמחירים היו גבוהים בטירוף", הוא משחזר. "קיבלתי טיפ מקרוב משפחה לנסות בסין. נסענו עם האדריכלית שלנו. חיברו לנו שני מלווים, ובתוך כ-3 שבועות ריהטנו את כל המלון".

- בדיעבד, זה היה מהלך נכון?

"אחרי 3 מכולות ועוד אחת בדרך, אני יכול להגיד שיש מוצרים שאין הפרש משמעותי בין המחיר שלהם פה לשם, וזה כולל הובלה ומיסוי. לעומת זאת, יש שם מוצרים שהם 10% מהמחיר בארץ, למשל כיורים. צריך גם לקחת בחשבון שלא הכול מגיע פרפקט, אבל זה מעט - 99% מהסחורה מגיעה כמו שהזמנת".

- אז מה קניתם?

"מראות, ריהוט, שטיחים, מראות דלתות ללובי, דלתות לחדרים, אפילו מנעולים".

- כמה חסכת?

"שילמתי רבע ממה שהייתי משלם בארץ".

- לא חששת מטעויות?

"כן, אבל לא עשיתי את זה חאפ-לאפ. מכל דבר שהזמנתי לקחתי שתי דוגמאות: אחת למשרד (של החברה המלווה) והשנייה לישראל. כשהמוצרים היו מוכנים, הם היו נוסעים למפעל ומשווים את זה לדוגמה אצלם ושולחים אליי את התמונה של המוצר כדי שאני אשווה לדוגמה שאצלי".

- נשמע מסובך.

"לא מאוד, וגם חייבים לעשות את זה. מה שחשוב זה להיעזר במישהו שיכוון אותך, אחרת זה כמו להיכנס לשוק מחנה יהודה כשכולם מוכרים עגבניות. זה סין. יש מרקטים בגדלים לא נתפסים, שמוקדשים כולם לתחום אחד. רובם מוכרים אותו הדבר, אבל המחירים משתנים. וגם על כל מוצר יש לך 5 חיקויים שונים".

- למה הכוונה?

"לדוגמה, יצא לי באיזו שבת אחת שם לעשות קניות לבית. הגעתי למרקט, הסתובבו שם מעצבי על מאירופה עם שקיות עמוסות בגדים. הבגדים שאני קניתי משם הם באיכות מצוינת, מאותו בד בדיוק שעושים לחברות הגדולות. יש בסין גם זבל וגם את האיכות הכי טובה. הכול תלוי איך אתה נופל ועל מי אתה נופל ומי שומר עליך. את יכולה למצוא פריטים שהם אחד-לאחד נטוצי, רק בלי השם או המותג. אבל זה לגמרי אותו מוצר".

זה גם מושלם עבור בעלי צימרים. יעיד על כך אבי בן דוד מירושלים, שייבא מסין את כל הריהוט לצימר שהוא בונה במושבה מגדל: "זו וילה של 300 מ"ר, בנויה על דונם, עם בריכת שחייה. אני בן אדם עסוק, אין לי זמן. אני גם מהיר החלטה. קניתי שם מיטות במפעל שמייצר לפיליפ סטארק; פה היו לוקחים לי 45 אלף שקל, שם לקחו לי על זה 400 שקל. קניתי שם דק סינתטי, שפה היה עולה לי בין 600 ל-700 שקל למטר, שם 120 שקל. קניתי פסיפס לבריכה, ריהוט גן ב-3,000 שקל - הבסט של הבסט. לדעתי, חסכתי בערך 70%.

"אנשים חושבים שסין זה עולם שלישי, אבל צריך לראות כדי להבין. אני את כל הדירה שלי קניתי בקסטיאל. כשבאתי לסין נתתי לעצמי מכות בראש איזה פראייר הייתי".

דוגמה אחרת לקנייה מרוכזת לעסק היא זו של השף גיא בן שמחון, 36, הבעלים של מסעדת לה גוטה בירושלים. לפני כשנה הוא עבר עם משפחתו ליישוב חד-נס ברמת הגולן. בחד-נס הוא מקים בימים אלה מסעדה חדשה שתכלול 20 מקומות ותארח סדנאות בישול. באחת השבתות הוא ואשתו ראו בטלוויזיה כתבה על הייבוא מסין, ואחרי פגישה עם אדריכל העוסק בנושא החליטו ללכת על הקונספט. בן שמחון הביא מסין את כל הריהוט והציוד למסעדה החדשה, וגם לביתם החדש.

- לא חששתם?

"ברור שחששנו. מאוד התלבטנו. אבל כבר ביום הראשון שהגענו הדעה הפכה מאוד חיובית. מגיעים לעולם שלם. אתה רואה שם ריצוף במחירים מצחיקים, פתאום אתה מוצא את עצמך מתמקח על שקל".

חכו שהמכס ישמעו על זה

לא הכול ורוד בסיפור הזה. רחוק מכך. מעבר לקשיים הפיזיים, ישנו גם החשש המוצדק ממאכרים ומחאפרים. במקרה אחד של חברה שעוסקת בתחום, התקשר אלינו אדם שבירר מה בדיוק אנחנו רוצים ואף שיגר איומים: "אנחנו לא רוצים שתכתבי עלינו. אלינו מגיעים מפה לאוזן, ואנחנו לא רוצים שייכתבו עלינו. תעזבי אותנו בשקט ואל תציקי לנו". הוא סיים וניתק את הטלפון.

אולי לזה התכוון ביאנקו, הבעלים של האתר אינפושופ, כשהזהיר אנשים מהטרנד החדש. "אני מכיר כמה פרסומים של 'אנחנו ואנחנו'... מחבר'ה המציגים עצמם מומחים לנושא... ואין להם שום ניסיון", כתב באתר שלו. "זה רק עניין של זמן עד לתחקיר בכלבוטק".

"אני גם חושב", הוא הוסיף, "שאם התופעה תתרחב, מישהו בממשלה או במכס או במכון התקנים ירים גבה ויעצור את הסיפור. בתכולת המוצרים לשיפוץ של בית יש לא מעט מוצרים שעליהם חל תקן ישראלי. אם ידרשו לעבור את הבדיקות האלה מכל לקוח, הסיפור ייעצר מיידית".

יש גם מי שניסו להיכנס לתחום, אבל הגיעו למסקנה שהגליק הוא לא כזה גדול. אלי בר, העוסק בייבוא צעצועים מסין, רצה להצטרף לחגיגה, וכשנסע לסין לצורכי עבודה התלווה ללקוח שביקש לייבא תכולת בית. "זה תחום מאוד קשה", הוא אומר. "הסינים הם אנשים מאוד סגורים. לא כל אחד בנוי לזה".

- מי לא בנוי לזה?

"מי שמהמר בבורסה בנוי לזה. ומי שלא - לא. יש גם אנשים שלא בנויים להחליט ביום אחד על הקרמיקה שתהיה להם בכל הבית: אתה רואה מאות דגמים. אם בן אדם בונה בית ממוצע, שיישאר בארץ. יותר זול".

- אבל אתה רצית להיכנס לעסק כמלווה. אתה לא חושב שיש בזה כסף?

"תתפלאי, אבל דווקא לא. באים אליך לקוחות, שואלים אותך שאלות מהבוקר עד הערב, וכל זה בשביל 10%. אם בן אדם קונה בסכום משמעותי, זה משתלם - אבל רוב האנשים קונים בסכומים של 100 אלף שקל, אז כל הבלבול מוח הזה בשביל 10,000 שקל? אני לא חושב שזה שווה. אם אני נמצא שם, אתלווה לאנשים 'על הדרך'. אבל להתלוות במיוחד? לא משתלם".

מה כוללות העלויות מעבר לקניית המוצרים

■ כרטיס טיסה: כ-1,100 $ לאדם¥

■ מלון: כ-80 $ ללילה, 5 כוכבים¥

■ ליווי מקצועי: 10% מהיקף הרכישה לפני מס

■ נהג צמוד: כ-60 $ ליום

■ מסים: כ-30% (כולל מכס ומע"מ)

■ משלוח מכולה: כ-3,000 $ (לגודל ממוצע)

■ שינוע מכולה ופריקה בבית: כ-6,000 שקל

■ אדריכל מלווה (אופציונלי): כ-10 אלף שקל (לא כולל הוצאות אש"ל)

¥ משתנה בהתאם לעונות ולביקוש

*** הכתבה המלאה - במגזין G