פלילי או מינהלי?

בימים אלה מתאפשרת לנו הצצה מעניינת מעבר לכתפו של יו"ר רשות ניירות ערך בבואו להחליט על ניתוב כל חקירה המתנהלת ברשות - לנתיב החקירה הפלילית או לנתיב החקירה המינהלית. זאת, הודות למסמך חדש שפרסמה הרשות בשם "אמות-מידה לניתוב - חקירה פלילית/הליך אכיפה מינהלי".

המסמך מלמד מה הם 3 השיקולים הכלליים שעל פיהם תפעל רשות ניירות ערך:

* חומרת המעשה ונסיבותיו - ייבחנו היקף הרווח, ההפסד או הנזק שנגרם או שיכול היה להיגרם, ריבוי המשתתפים בהפרה, חומרת ההטעיה, מידת החריגה מהוראות הדין ושילובן של מספר הפרות דין שונות. כן תבחן הרשות אם קיימים אלמנטים של תרמית או של תחכום ואם ההפרה בוצעה בשיטתיות. מבחינת חומרת אפיוני החשוד בהפרה ייבחן מעמדו בתאגיד ובשוק ההון ואם מדובר ב"שחקן חוזר". קרי, אדם שהרשות כבר נקטה נגדו הליכים בעבר.

* הערכת טיבן ועוצמן של הראיות הקשורות במעשה הנדון - הרשות תבחן אם קיימות ראיות לחשד מבוסס לביצוע ההפרה או העבירה, וכן את קיומו של יסוד נפשי; ובנוסף ייבחן פוטנציאל השגת ראיות נוספות.

* מדיניות האכיפה של הרשות - ייבחנו סדרי העדיפויות המשתנים של הרשות, מדיניות האכיפה שלה בעבר ובהווה בהפרות דומות, משך הזמן שחלף מאז ביצוע ההפרה והשלכותיו, נסיבות מקילות ביחס לחשוד בהפרה, וכן תיבחן השאלה באיזו חלופה תושג ההרתעה האפקטיבית ביותר.

גורם אכיפה מרכזי

יש לקוות שככל שייצבר ברשות ניסיון רב יותר ביישום הקריטריונים, הרשות תזדרז לפרסם הנחיות מפורטות וקונקרטיות יותר. עם זאת, ניתן לדלות מהמסמך כבר עתה מספר מסקנות מעניינות:

הרשות מבהירה כי המודל ייושם ביחס לתיק שלם ולא ביחס לחשוד בודד. מכאן מתקבל הרושם כי הרשות תשאף לאחידות באופן הטיפול בכלל המעורבים באותה פרשה - ניתוב התיקים לחקירה פלילית או לבירור מינהלי באופן גורף, ביחס לכל המפירים וההפרות בתיק, כך שכל הנוגעים בדבר יטופלו באופן דומה.

אם בתחילת התהליך תיתקל הרשות בקושי בהשגת הראיות הנדרשות להרשעה פלילית, היא עשויה להחליט על בירור מינהלי, גם אם מדובר בהפרה שעל פניה היא חמורה ואשר על סמך הפרמטרים האחרים ראויה הייתה להיות מטופלת בערוץ הפלילי.

כל מעורבות של החשוד בהליך קודם כלשהו מול הרשות, בשלב מוקדם ככל שיהיה, לרבות עצם ביצוע חקירה או בירור בעניינו, או אף פנייה מהרשות באזהרה אליו, עלולה לפעול לחובת הנחקר ולהעברת הטיפול בו לערוץ הפלילי.

בנטרול גורמים אחרים, עשויים עובד זוטר ומנהל בכיר יותר לזכות לטיפול שונה בגין אותה הפרה בדיוק.

הרשות שבה ומציינת את חשיבותה של תוכנית האכיפה הפנימית בנוגע לניירות ערך, וקובעת כי כאשר יתברר כי חשוד בהפרה פעל לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה, בין היתר על-ידי ייסוד מערכת אכיפה פנימית, יראו בכך נסיבה מקילה בהחלטה על ניתוב התיק.

ולסיום, בניגוד למצב בעבר שבו הרשות נקטה במקרים מסוימים הליכים פליליים נגד חשודים בגין עבירות שלא נאכפו על-ידה קודם לכן, ואשר ולעתים אף לא נתפסו כהפרות על-ידי השוק, וזכתה על כך לביקורת ציבורית, נראה כי מעתה, ככל שהרשות תחל לנקוט פעולות אכיפה בנושא שטרם טופל על-ידה קודם, היא תעדיף שלא לעשות זאת באמצעות הליכים פליליים.

יש בכך נקודה חיובית וראויה לציון בהתייחסותה העדכנית של הרשות לתפקידה כגורם האכיפה המרכזי בשוק ההון הישראלי.

הכותב, ממשרד עורכי הדין תדמור, כיהן כסגן היועץ המשפטי ברשות ניירות ערך.