גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התמכרנו לנפט

ככל שנמהר להיפטר מהאנרגיה המזהמת, כך עדיף לנו ולכל כדור הארץ

אנרגיה היא סם החיים של כולנו. היכולת להפיק, לצרוך ולאגור אנרגיה היא היכולת החשובה ביותר של כל אינדיבידואל ושל כל חברה אנושית מתקדמת. כל הקיום האנושי, החל במזון, בחימום, בדיור, בתחבורה וכלה בתקשורת, מוכתבים על-ידי היכולת שלנו לייצר ולהשתמש באנרגיה.

בהינתן החשיבות הקריטית של האנרגיה בחיינו, לא פלא שמאמרים פסימיים ואפוקליפטיים על סוף עידן הצמיחה וסוף עידן האנרגיה הזולה מתפרסמים אחת למספר שנים וצופים את הקטסטרופה הבאה. המאמרים האחרונים של ריצ'רד היינברג, המתארים את סוף עידן הצמיחה, אינם הראשונים וגם לא האחרונים. היינברג צועד בתלם של מסורת ארוכה, שניתן לומר שהחלה ב-1798 על-ידי הכומר והכלכלן האנגלי מלתוס.

מלתוס הסביר אמיתות שנראות ברורות לכולנו. המשאבים על כדור הארץ מוגבלים וגדלים בקצב מסוים. רצונות וצורכי האנשים לא מוגבלים וגדלים בקצב מהיר הרבה יותר. המסקנה: כל פעם שטוב לנו, מיד יגיע הרע. תמיד יהיה מחסור. תמיד ייווצר פער בין משאבים לצרכים, וההיסטוריה האנושית הוכיחה לנו שכל פער שכזה "נפתר" על-ידי מלחמה, קטסטרופה, מגיפה וחוזר חלילה. למרות שמספר האנשים על כדור הארץ בתקופתו של מלתוס לא עלה על מיליארד והתוצר לנפש היה פחות מ-200 דולר לשנה, ואילו כיום אנו מונים כ-7 מיליארד איש עם תפוקה לנפש של כ-11,000 דולר - התפיסה המלתוסיאנית לא עזבה אותנו.

הנפט עבר את שיאו

ב-1970 התכנס ברומא מועדון מכובד עם שם מפתיע: "המועדון של רומא". חברי המועדון השתמשו במחשבים על מנת לנבא את קץ עידן הצמיחה. הם הגיעו למספר מדויק - 2030. בשנת 2030 יבוא הקץ על הצמיחה הכלכלית. בשנים האחרונות חזרו והתפרסמו מאמרים בשם "גבולות לצמיחה" ו"הסוף לצמיחה". ספרו של היינברג מסוף 2011, "סוף הצמיחה", עורר באחרונה גלים בישראל. הטענה פשוטה. הנפט עומד להיגמר. נגמרה ארוחת החינם. הצמיחה נעצרה.

ואולי לא. הנפט הגולמי שאליו התמכרנו בעשרות השנים האחרונות הוא לא מקור האנרגיה הראשון שלנו. הוא אולי השלישי בסדרה. במאה ה-19 שימש העץ כדלק הצמיחה העיקרי שלנו. לקראת המאה ה-20 עברנו להתמכר לפחם. עד היום הפחם עדיין מהווה למעלה מ-20% מצריכת האנרגיה העולמית. עם המעבר לפחם התחלנו גם לצרוך נפט גולמי, ובשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת הפך הנפט למקור האנרגיה העיקרי שלנו. כיום רק כ-30% מצריכת האנרגיה העולמית מקורה בנפט. את הגז הטבעי הוספנו לתפריט בראשית המאה הקודמת, וכיום הוא הופך להיות מקור האנרגיה העיקרי שלנו, תחרות אמיתית לנפט הגולמי. במקביל אנו מוסיפים יותר ויותר אנרגיה גרעינית, אנרגיית מים ואנרגיה מתחדשת ממקורות כמו שמש ורוח.

הנפט הוא לא ארוחת חינם. לנפט, לפחם ולגז קיימים שני מחירים גבוהים. הראשון, אנחנו משתמשים כיום במשאבים שנוצרו על פני כדור הארץ במשך מאות מיליוני שנים. "זול" לנו לצרוך את משאבי כדור הארץ. אם נצטרך לייצר נפט בעצמנו לא נוכל לעשות זאת בקלות. המחיר השני הוא, הזיהום וההפרה של האיזון הטבעי של האטמוספירה והאקולוגיה שלנו. ככל שנמהר להיפטר מהאנרגיה המוגבלת והמזהמת, כך עדיף לנו. קשה מאוד לפתח אסטרטגיה אחראית וארוכת טווח בתחום האנרגיה. יותר מדי גופים אינטרסנטיים מעוותים את הנתונים ואת המגמות. אולם כל בר-דעת יסכים כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. נראה שהנפט אכן עבר את שיאו, ואנו צריכים לגבש אסטרטגיה כלכלית וטכנולוגית להבטחת משאבי כדור הארץ, להמשך הצמיחה והקידמה האנושית, ולרווחת תושבי כדור הארץ כולו.

אנרגיית המשך הצמיחה

מי שמחפש פתרון פשוט המבוסס על מילה אחת לאסטרטגיית אנרגיה להמשך הצמיחה, יתאכזב. שמש. גרעין. יעילות. חיסכון. רוח. מים. הפתרון לבעיית האנרגיה ולאתגרי הצמיחה שלנו הוא פתרון מורכב, מערכתי וטכנולוגי, אך אפשרי. ניתן להניח שבטווח הארוך יותר טכנולוגיות מתקדמות יותר יספקו לנו עתיד אנרגטי ורוד יותר, אולם הישענות רק על המצאות טכנולוגיות עתידיות עלולה להביא אותנו על עברי פי פחת. כל אסטרטגיה אחראית כיום תצטרך ליצור שלוש מגמות ברורות: העלאת כושר הייצור, התייעלות והורדת הצריכה, יחד עם הפחתת הנזקים הסביבתיים.

אסטרטגיה כזאת תצטרך להתבסס על מספר מרכיבים: המשך שימוש בנפט ואפילו בפחם לתקופה משמעותית; מעבר לגז טבעי, שהוא עדיין מזהם ומוגבל (אך פחות); עידוד טכנולוגיות ותעשיית אנרגיות מתחדשות כדוגמת רוח ושמש; עידוד טכנולוגיות אגירת והפצת אנרגיה; חינוך מסיבי ורגולציה אמיתית לחיסכון אנרגטי, להפחתת זיהום וליעילות אנרגטית; שימוש באנרגיה גרעינית (למרות החששות ופחדים בציבור), שכן היא בטוחה ומזיקה פחות מנפט ומפחם; המשך צמצום מספר הילדים לאישה - בראשונה ב-2010 ירד המספר לפחות מ-2.5 ילדים לאישה, וזהו תהליך טבעי הנובע מעליית רמת החיים והתקדמות הרפואה, אך יש מי שיחשוב שהוא קורה לאט מידי.

האסטרטגיה חייבת להיות מותאמת לתנאים הייחודיים של כל מדינה. יחד עם זאת, נראה כי בשנים הקרובות מכוניות חשמליות יהוו מרכיב חשוב בכל אסטרטגיית אנרגיה וצמיחה עתידית. אנו מוציאים כ-30% מהאנרגיה שאנו צורכים על תחבורה ושינוע. המכונית החשמלית תתרום להורדת זיהום האוויר וכמות האנרגיה אותה אנו צורכים, ותאפשר את המרת הנפט בפחם ובגז טבעי, שהופך היום להיות זמין יותר.

המין האנושי ידע לעבור מעבודת ידיים, לשימוש בבעלי חיים, בעץ, בפחם, בנפט ובגז טבעי. ידענו גם לפתח אנרגיה גרעינית ולרתום לצרכינו את השמש ואת הרוח. כל אמירה כיום, שזהו הגענו לסוף הדרך, - היא חסרת אחריות. האתגר לא פשוט. הוא אף פעם לא היה פשוט. אבל אני מעדיף להישאר אופטימי. ילדינו יקראו את מלתוס וממשיכי דרכו וימשיכו להיות מודאגים. זה כנראה טבע הדברים. הצמיחה (יכול להיות) רק התחילה.

הכותב הוא יזם חברתי,יו"ר Space IL ומייסד אלדין

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על