האם יוון תזכה להקלות? "גוש האירו בקצה גבול היכולת"

(עדכון)- קנצלרית גרמניה מרקל ונשיא צרפת הולנד ייפגשו היום כהכנה לקראת פגישותיהם עם ראש הממשלה היווני, אנטוניס סמארס ■ סמארס צפוי לבקש דחייה בקיצוצים הממשלתיים - מה ישיבו לו השניים?

האם יוון תזכה להקלות בתוכנית החילוץ שלה? קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד צפויים לפגוש בראש ממשלת יוון אנטוניס סמארס, ולפי הערכות יבשרו לו כי מרווח הנשימה של יוון לא גדול כפי שקיווה.

מרקל והולנד צפויים להיפגש היום, לקראת פגישותיהם עם סמארס בסוף השבוע (מרקל תפגוש בו בשישי, הולנד בשבת) - פגישות במסגרתן ינסה ראש הממשלה היוונית לשכנע את שני המנהיגים החזקים באירופה, לדחות בכשנתיים קיצוצים של כ-12 מיליארד אירו בתוכנית הצנע היוונית.

לקראת הפגישות, גורמים בכירים בקואליציה הגרמנית הבהירו כי הסיכוי שסמארס יזכה לאנחת רווחה משמעותית מכיוון גרמניה, הוא נמוך - וכי יוון תיאלץ בסופו של דבר לעמוד בהתחייבויותיה התקציביות, ולקיים את הרפורמות הכלכליות שלה בהתאם לתכנון שנקבע בתוכנית החילוץ השנייה לממשלתה, בהיקף של 130 מיליארד אירו.

"אני מגיעה לפגישות הללו תוך הנחה כי על כל צד לממש את התחייבויותיו", אמר מרקל במהלך מסיבת עיתונאים במולדובה השבוע. גם הולנד עצמו צפוי להקשיח עמדות, לקראת ניסיונו להעביר צעדי צנע משלו בצרפת, בחודש ספטמבר הקרוב.

שר האוצר הגרמני, וולפגנג שובל, אמר היום בריאיון לתוכנית רדיו גרמני, כי "גוש האירו הגיע לקצה גבול היכולת" בניסיון לעזור ליוון. "להעניק ליוון עוד זמן, זאת אומרת להעניק ליוון עוד כסף", אמר שובל - בתגובה לדבריו של סמארס במהלך השבוע (ועל כך, בהמשך).

אמש נפגש סמארס עם ז'אן-קלוד יונקר, ראש האירו-גרופ (ועידת השרי האוצר של גוש האירו), בעוד האחרון יצא בהתבטאויות "מבינות" כלפי מצבה של יוון והקשיים עימם התמודד העם היווני. סמארס, מצידו, הדגיש כי יוון "לא זקוקה לעוד כסף", אלא "רק לעוד זמן".

סמארס מבצע את הפגישות הללו, כאמור, במטרה אחת: נסיון להגיע לפשרה בכל הנוגע לדחיית התחייבותיה של המדינה מוכת החובות, הכוללת דחיית קיצוצים בהיקף של 11.5 מיליארד אירו (שווי ערך לכ-5% מהתוצר הלאומי היווני) המיועדים להתרחש לפי התוכנית המקורית בשנים 2013-2014, כפי שסיכמה עם האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית.

אולם, עקב קשייה של יוון לעשות כן, סמארס מעוניין להאריך את תוכנית הצנע המדוברת - ולפרוס את הקיצוצים למשך 4 שנים, עד שנת 2016, תוך שאיפה להקטין את הגירעון הממשלתי בכ-1.5% תוצר כל השנה (לעומת יעד לקיטון של כ-2.5% בגירעון של שנה, תחת התוכנית הנוכחית).