שתי מגמות חמות ב-IT מכתיבות את סדר היום של EMC: המעבר לענן (Cloud Computing), כשהמגמה הנוכחית היא להעדיף את צורת הענן ההיברידי, והצורך לנהל מחסן איסוף נתונים מסיבי, מה שנקרא Big Data, באופן שמאפשר לחלץ מתוכו תובנות עסקיות. מגמות אלה, ולצידן כמות חסרת תקדים של עדכונים חמים משאר חלקי קו המוצרים של החברה, מילאו בתוכן את EMC World 2012, אירוע רב משתתפים, שאירח השנה למעלה מ-13,000 לקוחות, שותפים, עובדי החברה ונותני חסות שונים בלאס ווגאס המעטירה.
בלאס ווגאס כמו בלאס ווגאס, ההצגה היא העיקר והתחרות לא מכירה בגבולות הטעם הטוב. עוד בדרך משדה התעופה למרכז הכנסים התנוססו כרזות ענק של אחת ממתחרותיה של EMC, שקבעו שה-NAS של המתחרה לוקח את זה של EMC בסיבוב. סופו של הסיבוב מורכב קצת יותר, כשאותה מתחרה עצמה התגלתה כמציגה בתערוכת נותני החסות לאירוע של EMC! לאמריקאים יש מילה לתאר את מערכת היחסים הזאת, Co-opetition, יצור כלאיים של שיתוף פעולה עם גנים של תחרות. מי אותה מציגה? השם שמור במערכת, אולם נציין שבין הספונסרים לאירוע נמנו שמות גדולים בעולם המחשוב, החל באינטל ומיקרוסופט, וכלה באורקל (מתחרה בכול תחום האחסון), SAP, סימנטק (מתחרה בתחום ניהול ואבטחה) ותריסרי שחקניות משמעותיות נוספות מקטגוריות שונות.
מפגן כוח שכולל 42 השקות
כשחברה מרכזת 42 השקות של מוצרים חדשים - חלקים חדשים לחלוטין וחלקם גרסאות משופרות של מוצרים קיימים - באירוע אחד, יש כאן מפגן כוח טכנולוגי, מופע זיקוקים, לא פחות מחיזוק הפורטפוליו. ואם נדמה לכם ש-42 השקות זו הגזמה ראוותנית, חכו ל-EMC World 2013, לה מתוכנן מספר הכרזות גדול אפילו יותר, כך לדברי פט גלסינגר, נשיא חטיבת מוצרי תשתיות המידע של EMC. (אתם מכירים את השם גלסינגר מהשנים שהוא היה מנהל תוכניות המעבדים של אינטל. הוא ביקר מספר פעמים רב בישראל, תמך בחיזוק מרכז המו"פ וקידם את המנהלים הישראליים. גלסינגר עזב את אינטל לאחר שנכשלו מאמציו להציל את Itanium מטביעה.)
כשמנסים להתמקד במנה העיקרית, המסר של EMC מאוד ברור: לקוחות וספקי שירות יקרים, אנו מרצפים עבורכם את הדרך אל ענני מחשוב, וממלאים בתוכן את המושג IT as a Service, קרי, כול המשימות של מחלקת ה-IT, לא רק תשתיות, פלטפורמות ויישומים, יכולים למצוא את סיפוקם כשירות הנצרך On Demand. על פי EMC, המשמעות המעשית של המושג ITaaS היא להתבסס על ענני מחשוב היברידיים - בני-כלאיים של ענן פרטי וענן ציבורי - משום שיש אלמנטים של IT שחבל לבזבז עליהם משאבים מקצועיים ואפשר לרכוש אותם כשירות, בעוד חלקים אחרים מהווים את ליבת הארגון עליהם מבוסס הכושר התחרותי שלו, ולכם אלה יישארו לנצח בגדר "ענן פרטי". בנוסף, אנא השתלטו על ה-Big Data בארגון, מאגר הנתונים התופח ומאיים להטביע את המערכות בשיטפון מידע שאין לו הופכין, באופן שיאפשר להפיק ממנו דבר מה מועיל לקבלת החלטות עסקיות. שאר הבשורות, חשובות ככל שיהיו, מהוות אקורד ליווי למסר זה.
ענן ציבורי או ענן פרטי? שאלה טיפשית
בשנתיים האחרונות גועשת התעשייה ב-Hype שאין לו תקדים סביב ענני מחשוב. אנליסטים, ארכיטקטים של מערכות IT, ספקי פתרונות ושירותים, פילוסופים וסתם "מבינים" חמושים במקלדת, מתווכחים בשאלות "מטאורולוגיות" של סיווג עננים: פרטיים וציבוריים, ומה נגזר מהחלוקה הזאת בנוגע לתצורות תשתית, יכולות שליטה ובקרה, ורמות שירות. בשנה האחרונה מתגבש קונצנזוס לגבי מודל שמהווה חיבור אפשרי ביניהם, בבחינת "מזה גם מזה אל תנח ידך". ואם תשאלו את EMC, ענן הוא מושג שמקפל בתוכו כמה קונספציות, מתוכן אתם יכולים לבחור ולשלב מאפיינים לפי הצורך.
חזון הענן כפי ש-EMC רואה אותו, מכוון לענות על שאלה שכמעט כול הנהלה עסקית מתחבטת בה: איך להפוך את ה-IT מתקורה קבועה לשירות שמחירו נגזר מהשימוש שנעשה בו, במטרה להוריד עלויות ולייעל את זרימת העבודה. תהליך זה אמור לאפשר לפנות תקציבים, שלעת עתה מוקדשים לתחזוקה של המערכות הקיימות (את המושג keeping the lights on כבר שמעתם לפחות 12 פעמים בחודש האחרון, לא?) למטרות פיתוח והתחדשות. ידוע שרוב הארגונים משקיעים את מרבית תקציב ה-IT (מעל 75% בממוצע) בתחזוקת הקיים, והרבה פחות בחדשנות טכנולוגיות, שיכולה לסייע לצמיחת העסק. היחס המעוות הביא לכך, שאם ניתן להזיז אפילו רק אחוזים בודדים מסעיף תחזוקה לתקציב הפיתוח התוצאות יכולות להיות משמעותיות מבחינת המאמץ להקנות לארגון ולמנהליו כלי עבודה חדשים.
אסטרטגיית גם וגם
למרות שהעיקרון מוסכם על כולם, עננים עדיפים על פתרונות מונוליתיים בנוסח הישן, חברות שונות מעדיפות גישות שונות למימוש החזון: חברות רבות, בעיקר הגדולות יותר, רואות בענן כלי להתייעלות, שלב מתקדם של מהלך הווירטואליזציה שנועד לשפר את הנצילות ב-Datacenter. מנקודת השקפה זו טבעי שהן משוכנעות שאת עקרון הענן צריך לממש "בתוך הבית", להמשיך בגישה ה"אוטרקית" המסורתית ל-IT, כלומר לעשות הכול בעצמן, ולא להזדקק לשירותים חיצוניים, שלעיתים נופלים באיכותם ממה שמחלקת ה-IT מסוגלת לספק מתוך המשאבים הפנימיים. גישה זו נקראת "הענן הפרטי" וחסידיה מזניחים מראש את האופציה לחסוך עלויות במחיר וויתור על עצמאות תפעולית. חברות אחרות בוחרות דווקא בענן ציבורי, מתוך הנחה שכול מה שנעשה "בתוך הבית" בהכרח יעלה יותר ממה שקונים בשוק. הן רוצות לצרוך את שירותי ה-IT שלהן לחלוטין מבחוץ ולצמצם את תפקיד המנמ"ר לניהול פיננסי, ניטור טכני, שליטה בשימושים ובקרה על איכות השירותים הנרכשים. "יש ויכוח גדול בשאלה איזה מודל ענן ינצח בסופו של יום, ענן ציבורי או ענן פרטי? אני חושב שזו שאלה טפשית", אומר ג'ו טוצ'י, מנכ"ל EMC, במליאת EMC World. "אנו מאמינים שבעתיד יהיו מאות אלפי עננים פרטיים, ולצידם אלפי חברות שירות שיקימו עננים ציבוריים. כלומר, זה עולם שקיימים בו שני סוגי העננים ואף אחד לא מחויב לבחור כך או כך. אפשר - ורצוי - לבחור גם וגם, הכול על פי אופי הארגון וסוג הפתרון. בהחלט ברור ששום חברה אחראית לא יכולה לסגור את ה-IT שלה ולהסתמך על היכולת לרכוש שירותים בענן הציבורי. אך הודות לחברות שמציעות שירותי עננים ציבוריים, תוכלו להפיק תועלת רבה יותר מנכסי ה-IT הקיימים של הארגון, על ידי חלוקת משימות בין שני סוגי העננים - הפרטיים והציבוריים".
"אנו קוראים לפתרון במסגרתו ארגונים עושים שימוש בשני סוגי העננים - ענן היברידי. לדוגמה, בשגרה היומיומית של עבודה שוטפת ללא לחצים מיוחדים, אנו עושים שימוש במשאבי הענן הפרטי, שתוכנן לעומסים ממוצעים ובמצבים אלה הוא אטרקטיבי יותר גם מבחינה כלכלית. ורק כאשר נדרשת עוצמה מוגברתל כדי לטפל בדרישות שיא קצרות מועד (Peak-ים), אפשר להסיט חלק ממשימות העיבוד לענן ציבורי, לספקי שירות בהם אתם נותנים אמון, ולחסוך את הצורך לקנות ציוד שיתבטל רוב הזמן בהמתנה לאירועי השיא המזדמנים".
ב-EMC סבורים שצריך לתת ללקוח בחירה, כלומר אנחנו, הלקוחות, נחליט מה נוח לנו לעשות בפנים ומה בחוץ והטכנולוגיה תתמוך בכול תמהיל הגיוני. לפי הגישה שבבסיס הענן ההיברידי, ארגונים לא חייבים לקבל ההחלטות קטגוריות לגבי מה יבוצע בפנים ומה בחוץ אלא אפשר בכול רגע נתון לנייד משימה בין העננים בכמה הקלקות; זו הרי הסיבה מדוע הפכנו את ה-Datacenter לענן פרטי. ההומוגניזציה של תצורות הפתרון, השימוש האחיד בסטנדרטים של מחשוב ענן, מאפשרת להוציא החוצה מערכת פנימית שמתקשה לבצע במגבלות הענן הפרטי עיבוד כבד-משקל - לקבל עוד קצת משאבים On Demand, בלי להקים ולתחזק באופן קבוע את כוח העיבוד העודף.
כלים לבניית עננים
"המטרה שלנו היא לצמצם את הפערים בין שני המודלים - של ענן פרטי וענן ציבורי, ולספק ללקוחות גמישות בחירה בעבודה מול ספקי שירות, בהתאם לרמות השירות הדרושות להם", אומר בריאן גאלגר, נשיא חטיבת האחסון ב-EMC. "המעבר לענן יוצר עבור מנהלי מערכות מידע הזדמנות לנהל את העסקים באופן חכם יותר, עם תשתית IT ארגונית יעילה יותר". לדברי דני נויברגר, מנכ"ל EMC ישראל, שעמד בראש המשלחת הישראלית לכנס, EMC עצמה לא הולכת להקים עננים ציבוריים לשירות לקוחות חיצוניים, וזאת כהחלטה אסטרטגית. "אנו נעבוד עם שותפים ונסמיך ספקי שירות לבניית עננים בעלי תאימות חוצת תעשייה, על מנת שלקוחות יוכלו לעבור בקלות בין עננים, בלי נעילה לספק כזה או אחר". הנקודה של תאימות חשובה, למרות שרבים עוד לא הפנימו את החסרונות של עננים הבנויים בטכנולוגיות קנייניות. כדי שיתפתח שוק תחרותי והמחירים ירדו למינימום ההכרחי, חיוני להגן על חופש הניידות בין ספקים. זה לא המצב היום, שמזכיר יותר את הזמנים בהם לקוח שירות סלולרי היה "שבוי" של הספק ומנוע מלהגר בקלות לספק שמציע תעריפים אטרקטיביים יותר.
Co-opetition או לא Co-opetition, אספקת התשתית וההסמכה המקצועית הן לבדן הביזנס של EMC בעולם העננים, לארגונים ולספקי שירות, והחברה לא תתחרה בלקוחותיה. "היום חברות הטלקומוניקציה מחפשות זרמי הכנסות ממקורות חדשים, וזו הזדמנות מצויינת עבורן לייצר עסקים חדשים. עושים פחות כסף על מכירה של דקות זמן אוויר, ומקבלים פיצוי בכך שאפשר יותר לעשות כסף מעסקי עננים. פתרונות ענן שמציעות חברות הטלקום המובילות הם לא פחות אמינים מבחינת זמינות ממה שאתם מוצאים בתוך ארגונים. ספקי שירות שמקימים עננים ציבוריים משקיעים הרבה מאוד בדברים שארגונים לא יכולים להתחרות בהם, דוגמת הזנה כפולה של חשמל מחברת החשמל. לא כל ארגון, במיוחד לא בסדר גודל בינוני, יכול להשקיע בזה", מציין נויברגר. ולמרות היתרונות הטכנולוגיים על הנייר, EMC מציינת את האמון במערכת, כרכיב מרכזי בהצלחת המעבר לפתרונות מחשוב ענן: "יש כאן אתגר עבור הלקוחות - האם לתת לגורם חיצוני לנהל את הרכוש היקר ביותר שיש לארגון, המידע? אתם צריכים לסמוך על מוניטין הספק כדי שזה יקרה, והאמון הזה נבנה לאט, לאורך זמן. מי שרוצה להיכנס לתחום העסקי הזה צריך לקחת בחשבון שכול ההתחלות קשות. ומי שחושב שהענן הציבורי ימלא תפקיד אלצו בארגון, במוקדם או במאוחר, צריך להתחיל להתנסות במגוון שירותים כבר היום. אתם לא יודעים מתי תדרשו לתת תשובה מעכשיו לעכשיו ורק אופציית הענן תהייה רלוונטית".
רצף של פתרונות ענן
הדיכוטומיה בין פרטי לציבורי מוחלפת בתיאור מיקום הלקוחות על רצף המושג ענן. "זה לא 'קליק' ויש לכם ענן", אומר נויברגר. "פרויקט המעבר יכול לקחת 5 שנים לחברה, בהתאם להשקעתה, ואף אחד לא מצפה שתקציב המחשוב שלו יוכפל לצורך התהליך". חברת ביטוח למשל, שפועלת תחת אילוצים רגולטורים ומעוניינת ליישם מודל היברידי, תוכל ליישם את הרכיב הציבורי בתמהיל ההיברידי רק על תחומי פעילות עליהם לא חולשת שום רגולציה, דוגמת ניהול כוח אדם. שעוני נוכחות, למשל, יכולים לפעול בענן ציבורי, אך לעומת זאת, המנועים העסקיים של חברת ביטוח, שכוללים פרטים אישיים אודות המבוטחים ונתונים חסויים אודות הניהול הפיננסי, ממשיכים להיות כפופים לרגולציה כבדה ויכולים לפעול בענן פרטי בלבד (או במילים אחרות - בחלקו הפרטי של פתרון הענן ההיברידי). "ארגונים שונים מעוניינים לבדוק את הענן ההיברידי בקטן, לראות שזה עובד. דיברנו על אמון - גם כשהטכנולוגיה היא 100% צריך לבסס את האמון בה בניסיונות שאינם כרוכים בעקירת הליבה העסקית: ארגון אחד מעביר את שעוני הנוכחות לענן, ארגון אחר מעביר את הדואר האלקטרוני שלו, שלישי מעביר מערכות לניהול ספקים או סוכנים, ורבים מוציאים החוצה את סביבות הפיתוח והבדיקות, יישומים שלא כוללים מידע רגיש של לקוחות", מספר נויברגר.
מבחינת החווייה המקצועית של מנהל המערכת והמשתמשים הארגוניים, מה שהופך את שני העננים, הציבורי והפרטי, לפתרון אחד - הוא כלי ניהול שמאפשרים להעביר עומסים בצורה פשוטה מהפרטי לציבורי, או מהציבורי לפרטי. הפתרונות מושתתים על שכבת וירטואליזציה מבית VMware, וכוללים כלי ניהול נוספים שפותחו על ידי EMC. המטרה היא ליצור קונסולת ניהול אחת, שמאפשרת להעביר פעילויות לפי הצורך ממקום למקום, בתנועת עכבר. "לא רק כוח מחשוב נמצא על הכוונת, אלא גם צורך לתת מענה לשאלה כיצד מעבירים את הנתונים מצד לצד, איך מוודאים שהנתונים מסונכרנים בין שני מקומות ברציפות. זו סוגיה לא פשוטה כשמדובר בכמות גדולה של נתונים", מסכם נויברגר.
שים לי קצת Flash באחסון
המושג היברידי בהקשר של ענני מחשוב שזור כחוט השני בלקסיקון של EMC מודל 2012, אולם זה לא ההיברידי היחיד שתפגשו בפורטפוליו. בנוסף לעננים היברידיים, יש גם מערכי אחסון ומתקני אחסון שמכונים באותו מילה שמשמעותה זיווג כילאים. בעולם האחסון משמעות ההיברידיות היא שילוב בין כוננים קשיחים לבין רכיבי Flash, שנקראים גם "דיסקים מצב מוצק" למרות שאין בהם אף חלק עגול. תחום זה מתפתח בשנים האחרונות הודות לדחף המגיע מכמה וקטורים: זריזות טכנולוגיית הפלאש בפרמטרים השונים בהם נמדדים ביצועי רכיב אחסון (זמן גישה אקראית, רוחב פס בתקשורת מול המעבד), צריכת חשמל נמוכה (ה-IT ירוק יותר כששום דבר לא מסתובב ללא הרף), אמינות גבוהה (הם לא קורסים בשל בעיות מכניות), ירידת מחירים מתמשכת (חוק מור), והאפשרות לשלבם במערך היררכי עם כוננים קשיחים מסורתיים.
"פלאש הוא חלק משמעותי מהערך המוסף שלנו", אומר ריץ' נפוליטנו, נשיא חטיבת האחסון המאוחד (Unified Storage Division). "מרכיב של 5% פלאש במערך אחסון יספק שיפור של 70% עד 80% בביצועי קריאה-כתיבה, במגוון רחב של יישומים. יתרונותיו הטכנולוגיים של אחסון מבוסס פלאש מורידים עלויות כניסה לענן ומשפרים את היתכנותו של הענן כפתרון בשל". רכיבי פלאש משמשים כבר עכשיו במגוון מערכות בקו המוצרים של EMC, דוגמת VMAX, VMAXe, VNX, VNXe ו-Isilon, ומאפשרים לשפר את הביצועים בלי לאפס את ערך השקעות העבר. שילוב של פלאש המיושם ככרטיס PCIe בשרת, עם תוכנת אופטימיזציה המאפשרת ליעד באופן אוטומטי את המידע החשוב יותר לשמירה באחסון מהיר יותר, מוכיח את עצמו בשאיפה למצות את יכולות החומרה תוך הורדת עלויות.
ה-Flash הטהור והנקודה הישראלית
בעוד שפתרון ענן היברידי מייצג לדעת EMC את עתיד תשתיות המחשוב של הארגון, הרי שמערך אחסון היברידי הוא פשרה בלבד, כל עוד אחסון מבוסס פלאש ב-100% (מה שנקרא all-Flash) יקר מדי ליישום בקנה מידה גדול. עם זאת, פתרונות מבוססי פלאש לחלוטין הם הכיוון הברור בתעשייה, ו-EMC הצביעה בפנקס השיקים שגם היא בעניין הזה, כשהכריזה בתחילת מאי 2012 על רכישת XtremIO הישראלית.
הפתרון של XtremIO נועד לספק ביצועי שיא, לצד צריכת חשמל נמוכה ונועד להשתלב בתשתיות אחסון פיזיות או וירטואליות כאשר המחיר פחות קריטי מהביצועים, לדוגמה ביישומי זמן אמת ותגובה מהירה להתפתחויות קריטיות. "הטכנולוגיה של XtremIO תאפשר ללקוחות למנף את היתרונות העצומים של מערך אחסון all-Flash בקשת רחבה של יישומים תובעניים", אומר פאט גלסינגר. לשימושים פחות תובעניים השיקה EMC את VMAX Service Provider, פלטפורמה ייעודית לספקי שירות עבור מגזר ה-Enterprise - קלה לצריכה וקלה לניהול, גם עבור החברות שנכנסות לביזנס של שירותי ענן ללא רקע מרשים בניהול מערכות ארגוניות. הרעיון הוא לקצר להן את הדרך לכסף. במקום לקנות חומרה, תוכנה ורכיבים משלימים ולעבור תהליך ארוך של אינטגרציה ובדיקות, VMAX SP מגיעה כחבילה מוכנה לעבודה - מה שנקרא "התקנת מלגזה" - מבוססת רמת שירות. גישה זו, בנוסף לכך שהיא מקלה על פריסת שירותי ענן חדשים, מאפשרת לספקי השירות למזער את הסיכון התפעולי, כי החברה עומדת (Back to Back) מאחורי ההתחייבות לרמת שירות שהספק מבטיח ללקוחותיו.
אנליזה בזמן אמת
"החומרה מתפתחת והתשתיות מתחזקות בקצב מרשים, אבל מה יהיה ה-killer application, שינצל את הטכנולוגיה להשגת יתרון עסקי?", שואל טוצ'י - ומשיב, "עיבוד מידע לא מובנה בזמן אמת ואנליזה בעלת כושר חיזוי בתנאים של חוסר ודאות". Big Data בקיצור. "שנים התמקדנו במידע מובנה, והיום אנו מבינים שיש לתת יותר את הדעת לטיפול גם במידע הלא מובנה, ששיעורו גדול פי 5 עד 7 מזה של המובנה, והוא גדל בקצב גדול פי 3. אנחנו הולכים לעולם בו כמויות הנתונים לא רק הולכות וגדלות, הן גם מתרכזות במקומות שאין לנו שליטה בהם. כמו ברשתות חברתיות ואתרי תוכן שיוצרים הגולשים, ללא עריכה, סינון, קיטלוג ודרוג אמינות. השאלה מה מפיקים מהנתונים הללו, שנמצאים בתוך הארגון ומחוץ לארגון, כולל ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר, עדיין מחכה לתשובה משכנעת", מוסיף טוצ'י.
"לדוגמה, בשירות הלקוחות של חברה סלולרית, כמות וסוג החברים של לקוח בפייסבוק הם פריטי מידע חשובים, על מנת כדי לנתח את השפעותיו החברתיות במקרה של תקלה או אי שביעות רצון", מסביר נויברגר. אם בין חבריו אפשר למצוא שלושים מנכ"לים, זה מידע חשוב מאוד, גם אם הוא בעצמו מנהל חשבון צנוע, שבקושי מנצל את דקות הבסיס בחבילת השירות שלו." הבעיה עליה מצביעה EMC בהקשר זה היא, שכמות הנתונים הגולמיים במחסן הנתונים הפנים-ארגוני גדולה יחסית לכושר העיבוד הקיים. לכן ארגונים נוטים להגביל את היקף הניתוחים שהם מריצים לנתונים מקטגוריות מסוימות, בדרך כלל רק נתונים מובנים ומאומתים ממסדים רלוונטיים, לכול היותר בתוספת נתונים מיובאים ממקורות חוץ אמינים המתייחסים לתקופה מסוימת. מגבלות אלה נועדו לקבל תוצאה בזמני תגובה סבירים. במילים אחרות, זה לא שלנתונים האחרים אין ערך - צוואר הבקבוק הוא עדיין כוח העיבוד. למטרה הזו מציעה EMC את פתרון הפלא שלה ללעיסת נתונים באמצעות פירוק סוגיה כבדה לפיסות קטנות, עיבוד מקבילי של הפיסות ואז איחוד התשובות החלקיות לקבלת תוצאה שעשויה להניב תובנה עסקית: Greenplum Analytics Workbench.
מחשב-על וקוד פתוח לשימוש מדעני הנתונים
ה- Analytics Workbenchהוא פתרון צביר מחשוב (Cluster), שיכול לגדול עד 1,000 צמתים (nodes), שמתפקד כמעבדה לאנליזת ביג-דאטה, תוך שימוש בקוד הפתוח Apache Hadoop. פתרון Greenplum נולד כתוצאה משילוב היכולות של חברות חומרה ותוכנה, שחברו לפתח את Hadoop כמוצר קוד פתוח. ברשימת החברות שהטכנולוגיות שלהן שולבו בפתרון: EMC, אינטל, Mellanox, מיקרון, SuperMicro, סיגייט, ו-VMware. "לאור העובדה שחברות רבות מאי פעם מיישמות אנליזת ביג-דאטה, אין ספק שעיבוד מבוסס Hadoopיהיה רכיב מפתח בהצלחה התחרותית של אלה שיטמיעו את הטכנולוגיה ראשונות", אומר סקוט יארה, סמנכ"ל מוצרים ומייסד-שותף של Greenplum. בנוסף לאלף צמתים מבוססי חומרה (ועד 10,000 צמתים אם מכלילים את המכונות הוירטואליות) הצביר כולל גם 24 פטה-בייט שטח אחסון, שלצורך המחשה יכול לארח כמחצית מהטקסטים שכתבה האנושות מאז שחר ההיסטוריה ועד היום, כך לפי EMC. ואם לסכם, "היתרון המרכזי של המערכת הוא עיבוד בזמן אמת: עיבוד שדרש עד כה ריצת לילה, אפשר לעשות אותו תוך כדי שיחת הטלפון עם הלקוח. היכולות שלנו בתחום עולות באופן ניכר על אלה של כל מתחרה", אומר נויברגר.
"בכל שלבי ההתפתחות של ה-IT, הנתונים נותרו מקור הערך האולטימטיבי. אנו בונים מרכזי נתונים, לא מרכזי יישומים או שרתים, אבל אילוצים טכנולוגיים דחקו בפועל את הנתונים למקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. השילוב של וירטואליזציה, מחשוב ענן ואנליזת ביג-דאטה, השיבו לנתונים את מקומם ההולם במרכז ה-IT", מסכם גלסינגר. "זהו מעבר חד ובלתי הפיך, מתשתית ייעודית שנועדה לשרת יישומים פרטניים, ונתונים שסגורים בתוך היישומים כמו תבואה בממגורה, לגישה ריכוזית בה הנתונים במרכז והם נגישים לכול צורכי המחשוב. ההכרזות של EMC מקנות ללקוחות טכנולוגיה לה הם זקוקים על מנת לבצע את השינוי הדרוש, את הטרנספורמציה הדרושה ב-IT, בעסק - וביחסים בין השניים".
כתבות
ני"ע
