נפגעי הנפש עותרים לבג"ץ: תנו לנו לבחור בית-חולים

קבוצת מתמודדים עם מחלות נפש עתרה לבג"ץ כדי שיתיר לנפגעי הנפש לבחור את בית-החולים שבו יאושפזו. בחירה מסוימת בין בתי-חולים ניתנת היום לכלל החולים מלבד לחולי הנפש, ונחשבת לנדבך יסוד בזכויות של כל חולה.

בני הזוג צביאל רופא ודליה וירצברג-רופא, פעילים בתחום זכויות נפגעי הנפש, מובילים את התביעה, שהוגשה במאי יחד עם עמותת לשמ"ה, הפועלת למען נפגעי הנפש, ויוכי צ'ובוטרו, חברה בארגון עוצמה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד כוכבי שמש.

לפני כשבועיים הוגשה בקשה מצד 3 ארגונים להצטרף לתביעה במעמד של ידידי בית המשפט (גורם שאיננו צד בתביעה, אשר מעוניין לייעץ לבית המשפט מניסיונו בתחום): אנוש ועוצמה - ארגונים הפועלים למען נפגעי נפש, ובזכות - הפועל למען אנשים עם מוגבלויות.

"שלילת זכות הבחירה החופשית של הסובל ממגבלה נפשית (...) פוגעת פגיעה קשה בשוויון, באוטונומיה ובכבודו של בעל המוגבלות הנפשית", נטען בבקשה. כמו כן, חולים חוששים להעביר ביקורת על המוסד בו שהו, בידיעה שיצטרכו לשוב אליו.

מי רוצה למנוע את חופש הבחירה?

המתנגדים העיקריים לעתירה הם איגוד הפסיכיאטריה בישראל, אותו מגדירה וירצברג-רופא כגורם החזק ביותר בתחום הטיפול בבריאות הנפש בישראל - חזק אף מאגף בריאות הנפש של המדינה.

לדבריה, תהליך של בחירת בית-חולים יכול להוביל לתחרות בין בתי-החולים, ולכן הוא פחות רצוי מבחינת מנהלי בית-החולים ומנהלי המחלקות בהם. כך למשל, בעבר התנה איגוד הפסיכיאטרים את קיומו של סקר איכות הטיפול בבתי-החולים השונים, בכך שתוצאותיו לפי בית-חולים לא ייחשפו אפילו בפני משרד הבריאות.

הסכם מנצ'ל-דורון

עד שנת 1978 היה האשפוז הפסיכיאטרי חלק מהשירותים שנתנה קופת-חולים כללית במסגרת התחייבותה למבוטחיה. בשנת 1978, בהסכם שכונה "הסכם מנצ'ל-דורון" (מנכ"ל משרד הבריאות דאז ומנכ"ל קופת-חולים כללית), חולקה המדינה ל-23 אזורי שירות, כאשר לכל אזור נקבע בית-חולים או מוסד רפואי יחיד שאחראי לספק את שירות האשפוז בתחום בריאות הנפש. הסכם זה ממשיך להיות הבסיס למצב הקיים בישראל, מבלי שעוגן בכל צורה חוקית שהיא.

"הסדר האזוריות מהווה שריד של תקופות חשוכות שראו בחולה הנפש חולה במחלה 'סופנית' שאינה בת-שיקום, ושהוא אינו כשיר לקבל החלטות על אודות חייו", נאמר בבקשת ההצטרפות של העמותות כידידות בית המשפט.

לדברי המבקשים, המגמות השולטות בתחום הטיפול בחולי נפש, בישראל ובחו"ל, הן הפוכות לכך. הטיפול בחולי הנפש היום נפרד מהטיפול בכלל החולים, מאחר שהאחריות עליו היא בידי המדינה ולא בידי קופות-החולים.

הרפורמה החדשה

בשנים האחרונות נעשו מאמצים להעביר רפורמה שתעביר את האחריות הביטוחית לטיפול בחולים אלה לקופות-החולים. במאי 2012 אישר הקבינט החברתי-כלכלי את העברת הרפורמה בצו ממשלתי. העברת מלוא האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות-החולים צפויה להסתיים בשנת 2015, אך ניהול בתי-החולים ושאר הסמכויות יישארו בידי המדינה.

האזוריות באשפוז תישאר על כנה גם לאחר יישום הרפורמה. נפגעי הנפש ימשיכו להתאשפז תמיד באותו בית-חולים לפי כתובת מגוריהם. חולים רבים מאושפזים במוסדות בהם כבר חוו טראומות, ואין באפשרותם לבחור בית-חולים אחר.

בעתירה מתואר, למשל, סיפורה של אישה שהמערכת כפתה עליה להתאשפז בבית-חולים שבו נאנסה בעבר לטענתה על-ידי איש צוות. גם כשפנתה אותה אישה לפסיכיאטר המחוזי, סירב לבקשתה לעבור בית-חולים, בתואנה כי "אינו מתעסק בזה". זאת, למרות נוהל חדש שהורה לפסיכיאטרים המחוזיים לגלות גמישות במקרים כאלה.

נוהל זה כמעט בלתי אפשרי ליישום, טוענים העותרים, שכן החולים הפסיכיאטריים אינם נמצאים בעת האשפוז במצב נפשי הנדרש כדי להתמודד עם הביורוקרטיה של הגשת בקשה רשמית לעבור מוסד, ואין ברשותם זמן להמתין לתשובה.

בתגובה לעתירה טענה המדינה כי האשפוז במוסד יחיד לפי כתובת מגוריו של אדם נועדה ליצירת רצף טיפולי, הן בין שני אשפוזים של אותו מטופל, והן בין האשפוז שלו בבית-החולים לטיפול בקהילה.

כמו כן, נטען כי כך קל יותר לווסת עומסים בין בתי-החולים. על כך עונים העותרים כי אין בטענות הללו כדי להצדיק את הפגישה בחופש הבחירה של החולה, וכי ממילא אין רצף טיפולי בשל תחלופה בצוותים.

עתירה זו היא השנייה שמגישים בני הזוג רופא בנושא. עתירתם הקודמת הוגשה בינואר 2010. שופטת בג"ץ דורית ביניש הורתה אז למשרד הבריאות להגיע לפשרה עם העותרים. בסופו של דבר גובש הנוהל החדש שצוין לעיל.

הרפורמה העתידית

פרופ' משה קוטלר - יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומנהל בית-החולים באר-יעקב, נס-ציונה - אומר כי "ישנה מציאות שבה מספר המיטות לאשפוז פסיכיאטרי הצטמצם מאוד בעשור האחרון, כי רצו להשקיע יותר בחלופות בתוך הקהילה. העיקרון הוא שאנו דואגים קודם לעניי עירנו, למטופלים שלנו. יחד עם זאת, אנו מבינים צרכים מיוחדים של חולים מסוימים, ובדרך-כלל נפעיל את כל השיקולים".

לדבריו, "יש גם היררכיה במשאלות של הצרכן היכן להתאשפז. ברור שטוב לו להתאשפז בבית-חולים כללי ולא פסיכיאטרי, נוח יותר לומר שהוא מתאשפז בשיבא, אבל מספר המקומות שם מצומצם. איפה אאשפז את כולם? אשים מיטות במסדרון?

"יש כוונה, עם כניסת הרפורמה העתידית ב-2015, לתוספת תקציבית של למעלה מ-300 מיליון שקל בשנה, שתאפשר לפתוח מחלקות פסיכיאטריות נוספות בבתי-חולים כלליים. מעבר לזה, חשוב שחולה מאושפז באזור מגוריו, כדי שיוחזר לקהילה שם, וגם כדי שמשפחתו לא תצטרך לנסוע מרחקים".

- לכלל החולים מלבד חולי נפש ניתנת הבחירה בין בתי-חולים. מדוע פה זה צריך להיות שונה?

"כי שם העומס הוא יותר עונתי, ואנו עמוסים כל השנה, כי מספר המיטות הוא ממש על הקשקש, לעתים בתפוסה של 120%".

- מובילי העתירה טוענים שההתנגדות נובעת מחשש שתיווצר תחרות בין בתי חולים.

"אין לזה בסיס. הרי הסף הסטיגמטי לאשפוז פסיכיאטרי הוא כזה, שאנשים שרוצים להתאשפז אפשר למנות על יד אחת".

את תגובת משרד הבריאות, נגדו מוגשת בפועל העתירה, לא ניתן היה לקבל.

ומי לא הצטרף לתביעה?

מי שאינו מעורב בתביעה היא האגודה לזכויות החולה. זאת, למרות שבאתר האגודה נאמר במפורש כי בחירת בית חולים היא אחת מן הזכויות עבורן נלחמת האגודה - עבור החולים בכללותם.

וירצברג-רופא: "בוצעו מספר פניות אל האגודה לזכויות החולה, תחילה כדי שיעתרו יחד איתנו. הם סירבו, אך ציינו כי ייתכן שיצטרפו כידידים לאחר שתוגש העתירה. עם הגשת העתירה פנינו אליהם שוב, ובמשך תקופה ארוכה הם ביקשו מאיתנו לספק אינספור מסמכים, אך לא השיבו לנו תשובה נחרצת אם בכוונתם להצטרף או לא. לבסוף הם השתתקו לגמרי ולא ניתן היה להשיגם, והבקשה יצאה לדרך בלעדיהם".

עוד היא מוסיפה כי "לתחושתנו הם הגדירו עצמם כעמותת הזכויות של החולה הבריא בנפשו. נפגעי הנפש, כרגיל, מחוץ לתמונה".

שמואל בן-יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, מצהיר כי אי-ההצטרפות לעתירה נבעה באמת ובתמים מסיבות ביורוקרטיות, ואילו בפועל האגודה תומכת בהחלט בעתירה. "יצא לי לא טוב הפעם. הטיפול בנושא עבר בין חברי הצוות, כי אנחנו לא יכולים להסכים שיכתבו כל דבר בשמנו. אבל כמה מאיתנו נתקלנו בו-זמנית בסיבות אישיות שמנעו מאיתנו לטפל בעניין, ובסופו של דבר כל אחד חשב שהשני מטפל. ברמת העיקרון אנחנו חושבים שכל ההתייחסות לבריאות הנפש במדינת ישראל היא שערורייה. האפליה הזו לא תקינה".

לחולה סרטן מגיע יותר

בן-יעקב מסביר כי זכויות החולה בבחירת בתי-החולים נחלקות היום ל-3 רמות - חולים אונקולוגיים יכולים לבחור כל בית-חולים בארץ, חולים אחרים יכולים לבחור בין בתי-חולים שנמצאים בהסדר עם הקופות, ואילו חולים במחלות פסיכיאטריות מוגבלים לבית-חולים יחיד.

"מדוע לחולה הסרטן מגיע יותר? מדוע לחולה ניוון השרירים מגיע פחות? וזה כמובן לא בסדר שבריאות הנפש מקופחת. זה משהו דפוק אצלנו בראש. לחולים האלה מגיע יותר. הבעיה שלהם קשה, מורכבת, צריך להתחשב בהם, אפילו יותר מאשר בחולה ממוצע. איגוד הפסיכיאטריה רק רוצים שיהיה להם נוח. להמשיך מה שהיה עד עכשיו. הם מדברים על רצף טיפולי, אבל זה לא באמת משמעותי. ניתן ליצור רצף טיפולי גם באשפוז בכמה בתי-חולים".