גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלבים נובחים, השיירה עוברת ולאן הולך המזרח התיכון?

בעוד אנו עוסקים בצוואתו הביקורתית של לינדנשטראוס, ההנהגה האיראנית ממשיכה בסבלנות לחתור לקראת הכרעה היסטורית על דומיננטיות במזרח התיכון ובעולם המוסלמי בכלל

מחמוד אחמדיניג'אד במתקן גרעיני בטהרן / צלם: רויטרס
מחמוד אחמדיניג'אד במתקן גרעיני בטהרן / צלם: רויטרס

זה התחיל כטבח מוצדק של "פרות קדושות", ריטואל פוסט-טראומטי למחדל מלחמת יום כיפור, והגיע לשיאים חדשים בבית מדרשו של מבקר המדינה הפורש מיכה לינדנשטראוס, ביקורת נוקבת מעמדה של ראייה מושלמת לאחור. המבקר, שמפרש את תפקידו כמנדט בלתי מוגבל להביע דעתו בכל מה שמוסדות הממשל עושים או לא עושים, אינו מבחין בהבדל הסמנטי שקיים באנגלית (אך לא בעברית) בין Auditor ל-Critic. וכך למדנו מפי המבקר כי על הממשלה להקדיש יותר משבוע לדיונים בדרכי ההשתלטות על משט תעמולתי, טורדני אך לא משהו שמסכן בעליל את קיומנו, וכי שר האוצר אחראי "מיוחד" לכל תוצאה אפשרית של ניהול תקציב מרוסן, בדיוק כאילו הוא עומד בצומת הדרכים העולה לכרמל ושולח את האוטובוס לגיהנום. אם הממשלה הקודמת היתה צריכה להתנצל על כך, שההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה התקבלה תוך 4-3 שעות "בלבד", פזיזות שחברי וועדת החקירה לא חטאו בה משום שניתן להם כל הזמן הדרוש ללטש כל תובנה בדיעבד, מר לינדנשטראוס מצפה מהממשלה לדון בכל נושא העולה על שולחנה במשך זמן דומה לזה ששופט עברי נזקק לו כדי לכתוב פסק דין מנומק. טחנות הצדק טוחנות לאט, וגם הממשלה צריכה לזוז ממש בקושי.

לסמן מטרה אחרי שהחץ פגע

הפילוסוף שעל האוצר, שוב על פי לינדנשטראוס, אשם בכל מה שקורה בכל הגופים המתוקצבים על ידי האוצר. לא רק בתוצאות החלטות שיש מספיק זמן כדי לברר את יחס העלות-תועלת בהקצאת כספים למענן, אלא גם כאשר האסון נגרם על ידי החלטות מבצעיות שגויות של המפקדים בשטח. על פי היגיון זה, אם שר האוצר אשם במות 44 פרחי כבאים ושוטרים בכרמל, ודאי הוא שצריך להעמידו לדין על מחדליו במניעת תאונות דרכים - שהרי אפשר לחסוך לפחות 100 מקרי מוות בשנה על ידי שיפורים בתשתית הדרכים - ובכל כשלי הרפואה שניתן היה תיאורטית למונעם בתוספת תקציב לרופאים, מעבדות, ניתוחים ותרופות.

אם ממשיכים את קו המחשבה של המבקר עד למתחם האבסורדי אליו הוא מכוון, אין מקום לממשלה בישראל. כי תקציבים ללא הגבלה יכולים להתחלק גם על ידי פקידים ושופטים בדימוס, עיתונאים ופעילים חברתיים. הממשלה, מתסכל ככל שזה יהיה, קיימת כדי לקבל החלטות גורליות בתנאי אי-ודאות, לקבוע סדרי עדיפויות בין צרכים חיוניים כאשר אין מספיק לכולם, ולגשש דרכה בתנאים מעורפלים על שפת התהום כאשר העיניים מכוסות בשק פוליטי. לא נחמד, לאפלטון היו רעיונות טובים יותר אודות הממשל הראוי, אבל זה מחיר הדמוקרטיה. במשך 60 שנה שרתו בתפקיד המבקר אנשים שהבינו כי תפקידם אינו ללמד את מקבלי ההחלטות איך עליהם לחשוב ומה המתודה לקבלת החלטות טובות, והסתפקו בהתמקדות על חריגות מחוק וממנהל תקין במשמעות הפורמלית של המושג. עכשיו אנו יודעים שהנ"ל היו "טייחים" בשירות השלטון, זנב לאריות, וכי תפקידו האמיתי של המבקר הוא להיות ראש לשועלים. סליחה, ראש לבעלי הטורים במדיה, כלבי האשמורת של מוכרי סנסציות להמונים.

החתירה האיראנית לחסינות גרעינית

מכאן, במעבר חד ולא מתוחכם במיוחד, לשאלה לאן השיירה הולכת. בעוד אנו עוסקים בצוואתו הביקורתית של לינדנשטראוס, ההנהגה האיראנית ממשיכה בסבלנות לחתור לקראת הכרעה היסטורית על דומיננטיות במזרח התיכון ובעולם המוסלמי בכלל. זה כן נושא שראוי להקדיש לו את כול הזמן הדרוש בדיוני הממשלה והמקום הדרוש בעמודי המערכת. בניגוד לטיעון המקובל בישראל, שממשל האיראני אינו רציונלי ולכן אי יאפשר להרתיעו בכושר תגובה גרעינית מוחצת, נראה שהם יכולים ללמד אפילו את מר לינדנשטראוס פרק בתכנון אסטרטגי ארוך טווח. כצפוי, כל משא ומתן עם איראן בנוגע לעצירת תוכנת הגרעין שלה מתברר כעוד אמצעי להרוויח זמן - עד שטהרן תרגיש בטוחה מאחורי הרתעה גרעינית משל עצמה. לאייטולות הזמן לא ממש לוחץ, משום שעליהם להסתיר את הקלפים עד שכוחות NATO ומרבית האמריקאים יצאו מאפגניסטן. זה אמור לקרות במהלך 2013 ועד אז צריכה איראן לפעול בזהירות בשתי גזרות אחרות, עיראק וסוריה. איראן רוצה למלא את הוואקום שנוצר בעיראק ולהבטיח את המשך המצב בסוריה. זו הסיבה מדוע מפלס האלימות הרצחנית בעיראק נמצא שוב בעליה ומדוע איראן ממשיכה להמר על אסאד האומלל.

בזמן שמעצמות המערב מדללות כוחות באפגניסטאן, איראן מחזקת את מעמדה בעיראק והופכת את המדינה המפוצלת ומסוכסכת הזאת לגרורה צייתנית. ב-2014, ללא כוחות מערביים במזרח התיכון ואחרי שאסאד יגמור למחוץ את האופוזיציה, תוכל איראן להדגים את כושרה הגרעיני ולהשתמש בו כדי להגדיר את "הגוש המוסלמי-שיעי החדש" בהנהגתה. המודל ההיסטורי הוא "הגוש הקומוניסטי" בהנהגת ברית המועצות בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה. הגוש המתוכנן חוצה את המזרח התיכון ב"מסך ברזל" שיעי, מהאוקיינוס ההודי עד לים התיכון, ויוצר רצף טריטוריאלי מהמדבר הערבי עד למדבריות מרכז אסיה. בשטח העצום הזה השיעים אינם רוב, אבל עם פצצות גרעין הם יוכלו לשלוט בעמים שהשתחררו מעול הקומוניסטים אך נשארו כלואים בכיס יבשתי ללא מוצא לים וללא שכנים סימפטיים. מהלך זה גם יפגיש את איראן עם ארבע מתחרות חמושות בנשק גרעיני - רוסיה, סין, הודו ופקיסטאן - כך שהמרכיב הגרעיני באסטרטגיה האיראנית אינו ניתן למיקוח.

ציר הנפט השיעי

רזרבות הנפט של הגוש (היום מרוכזות באיראן, עיראק, אזרבייג'ן ואוזבקיסטאן אך יש סיכוי גבוה למציאת נפט וגז גם בשאר ארצות מרכז אסיה) אינן מעטות מאלה של חצי האי הערבי ואלה יהיו עמוד התווך השני של העוצמה האימפריאלית. איראן הגרעינית תוכל להציע לכול מדינות חסותה הצעה שאי-אפשר לסרב לה: צינורות ומסופים ימיים להובלת נפט וגז ליעדים במזרח (סין והודו דרך האוקיינוס ההודי) או במערב (גישה לים התיכון דרך צפון עיראק, כורדיסטן למעשה, וסוריה). הגשר היבשתי דרך כורדיסטן וסוריה גם ישחרר את איראן מהסכנה לנתיבי הספנות הנוכחיים שלה מערבה, שעוברים בים האדום ובתעלת סואץ, שני נתיבים הנמצאים בשליטה של מדינות עויינות מהקצה הסוני של מפת האיסלאם.

מאחר והמערב לא יפעל בצורה אפקטיבית כדי לסכל את האסטרטגיה האיראנית - לארה"ב נמאס מתפקיד השוטר העולמי ואירופה עסוקה באיסוף שברי חלום האחדות - אין סיבה להניח שהתסריט הנ"ל לא יתממש. רוסיה תומכת במהלכי האיראנים בתקווה להפוך חזרה למעצמת על, ובמשטר אסאד שמספק לה ראש גשר במזרח הים התיכון. סין תשמח לנצל בציניות כל וואקום שיתפתח במשחק הכוחות סביב מקורות האנרגיה, ישראל לא תשתמש בנשק גרעיני נגד איראן כמכת מנע מקדימה, ופקיסטאן רואה באיראן בת ברית פוטנציאלית מול העוצמה ההודית המתגברת. בתורכיה אפשר לראות סימנים מובהקים להתפקחות מהרעיון, שמדינות מוסלמיות בהכרח ידידותיות זו לזו, והבנה שבסופו של יום יהיה על יורשי הסולטאן לרדת מהגדר ולהחליט באיזה גוש מקומם - עם המוסלמים האסיאתיים, עם הערבים או באירופה. אני לא מעז לנחש איך תיפול ההחלטה במדינה הזאת, הנמצאת במשבר זהות עמוק, אך אני מוכן להמר על כך, שגוש איראני לאורך הגבולות המזרחיים והדרומיים של ארצם יגרום לתורכיה לפתח עוצמה גרעינית נגדית לזו האיראנית.

מרוץ הגרעין הערבי

גם ערב הסעודית לא תוכל לראות ב"מסך הברזל" לאורך גבולה הצפוני איום נסבל. בניגוד לתורכיה, ערב הסעודית תצטרך לרכוש את פצצות האטום מגורם חיצוני. אין דבר שרוסיה של פוטין, האוליגרכים החדשים של סין או אחרוני הסטליניסטים בצפון קוריאה לא יעשו תמורת כסף סעודי - וכזה הרי יש הרבה. האמריקאים יתנגדו, אבל לא יאיימו. האחים המוסלמים במצרים ישמחו להצטרף ל"גוש הערבי הסוני" שריאד תארגן, כי גם הם צריכים את הכסף ומקומות העבודה בשדות הנפט. נסיכויות המפרץ יצטרפו מחוסר ברירה, ירדן תנופף כעלה ברוח ותבקש סיוע מכול מי שזוכר לעבדאללה חסד נעורים; הפלשתינאים ינסו להרוויח מכול הצדדים ויזכו בהמון סימפטיה כי הכיבוש הישראלי הוא, כידוע, אם כול הבעיות במזרח התיכון.

בוועידות OPEC הגוש בשליטת איראן יהיה שווה כוחות עם הגוש הסעודי, סיטואציה המבטיחה המשך עליית מחירי הנפט לאזור ה-200 דולר לחבית. הממשל של אובמה (בהנחה שהוא הנשיא הבא) יגיב בהגדלה דרסטית של הפקת הנפט והגז בתוך ארה"ב תוך פריצת כל המעצורים הקיימים להגנת הסביבה - באלסקה, בים הקריבי, בפיצוח שכבות חרסיתיות תת-קרקעיות (Fracking) ובאישור לייבא תוצרים של פצלי שמן מקנדה - הכול, רק לא לשלוח חיילים למקומות שתושביהם מוצאים שעשוע בהטמנת מטעני צד מאולתרים וחגורות נפץ בבתי תפילה. והאירופים יגלו מחדש את קסם תחנות הכוח הגרעיניות.

אל תתעסקו עם המשוגעים

העולם ילמד לחיות עם איראן גרעינית המוקפת מדינות חסות חלשות ושולטת בשוק האנרגיה העולמי. ברור שזו האסטרטגיה של האייטולות, זה מה שמבינים בקרמלין ומה שמסרבים לראות בבית הלבן. ומה המקום של ישראל באזור הדמדומים בין שני הגושים המוסלמיים? "עם לבדד ישכון", אומר הנביא, אך לדעתי מותר להיות מבודדים רק בתנאי שלכל הצדדים ברור שלא כדאי להתעסק עם "המשוגעים האלה".

עוד כתבות

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום