גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח G: האם נשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס טוב לימין?

בימין נלחמו במלוא הכוח על מנת שאשר גרוניס ייבחר לנשיא העליון ■ האם לאחר הפסיקות שלו במגרון ובגבעת האולפנה, הטיפול בפרשת אלשיך והעימותים המסתמנים עם שר המשפטים, בימין עדיין מרוצים ממנו? בשמאל משוכנעים שכן

מאחז מגרון שפונה השבוע בהוראת בג"ץ כמו גם פינוי גבעת האולפנה בבית אל לפני כחודשיים הציבו את נשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס, שישב בראש ההרכבים שהורו על שני הפינויים, במקום מעט מפתיע. אפילו מסקרן. מפתיע, עבור מי שקיבל כפשוטו את הדימוי הימני שדבק בגרוניס בתקופה שבה מועמדותו לנשיא בית המשפט העליון נצבעה בצבעים פוליטיים. מסקרן, עבור מי שעוקב אחרי בחירותיו של גרוניס לשבת בתיקים בעלי משמעות פוליטית, ואף להיות זה שכותב את פסק הדין (לא בחירה מובנת מאליה גם כשמדובר בנשיא או בראש הרכב). הרי בקלות יכול נשיא בית המשפט העליון לחמוק מהתיקים האלה או לפחות להטיל את מלאכת הכתיבה על חבריו להרכב. אבל גרוניס ניצב בחזית, לא מתחמק מאחריות ובינתיים גם לא קורץ לאיש.

גרוניס, כזכור, זכה לתמיכה נלהבת מצד חוגי הימין, שפעלו במרץ למען בחירתו לנשיא. ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) מהאיחוד הלאומי היה הכוח המניע מאחורי חוק גרוניס. זהו חוק שנועד לשים סייגים לחוק הקדנציות שיזם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שלפיו שופט שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה עד פרישתו לגמלאות, יהיה מנוע מלהתמנות לכמה תפקידים בכירים ביניהם נשיא בית המשפט העליון.

גרוניס, הוותיק מבין שופטי הבית, צפוי היה להתמנות לנשיא לפי שיטת הסניוריטי, אלא שחסרו לו 41 יום כדי להגיע לשלוש שנות כהונה. החוק שיזם כ"ץ, מראשי גוש אמונים, אפשר לו לדלג מעל המשוכה הזו, אבל צייר אותו כשופט שלמחנה הימין יש אינטרס חזק להריץ. בעיקר לאור העבודה שלא מעט אנשי ימין בקרב חברי הכנסת נתנו רוח גבית לקידום החוק, בעוד חברי הכנסת מהשמאל פעלו נמרצות כדי למנוע אותו.

מה ציפו אנשי הימין מגרוניס? האם ההחלטות שנתן לאחרונה לגבי מאחז מגרון ושכונת האולפנה עוררו אצלם אכזבה? ואולי הציפיות ממנו היו בכלל אחרות? הייתכן שהפינויים האחרונים נתפסים אצל הימין כמחיר קטן שיש לשלם בתמורה לתוכנית האב הגדולה יותר שרקמו בדמיונם, כשתיארו אדם כמו גרוניס בכיסא נשיא בית המשפט העליון? תוכנית שרואה את האפשרויות הגלומות באנטי-אקטיביזם של גרוניס כמנוף לקביעת מהלכים אסטרטגיים, מהותיים הרבה יותר לדמותה של המדינה.

אנשי הימין שעמם שוחחנו השבוע הפגינו כמעט חזית אחידה בהתייחסותם לגרוניס. אותם אנשים שמזוהים עם המאבק על דמותו של בית המשפט העליון אמרו כמעט פה אחד: לא התאכזבנו מהחלטותיו האחרונות כי לא ציפינו ממנו ליותר מדי. האם מדובר בתגובה מתחמקת? בהחלט ייתכן. יש ציפיות שעדיף לטפח בשקט. ביקורת ציבורית בנושא, ודאי לא תועיל.

ועדיין, כ"ץ, יוזם חוק גרוניס, מתעקש שעבורו "גרוניס אינו שונה משאר שופטי בית המשפט העליון. כולם אליטיסטים אשכנזים, נטורי קרתא חילוניים שגדלו באותה חממה וחולקים את אותה גישה. אין שום הבדל בין גרוניס, דורית ביניש או מרים נאור, שהייתה יכולה להיות הנשיאה במקומו של גרוניס, אלמלא החוק שיזמתי".

- אז למה התאמצת להעביר את החוק הזה?

"כי רציתי להבהיר נקודה. שהמחוקק הוא זה שיקבע מי יהיה נשיא העליון הבא ולא הקליקה של השופטים, שממנה נשיא בשיטת חבר מביא חבר".

- זו עדיין שיטת הסניוריטי. מה גם שהחוק שקבע שנשיא העליון יכהן לפחות שלוש שנים נקבע ביוזמת דניאל פרידמן. לא יצאת נגד הברנז'ה מהעליון אלא כנגד גישה שהביא שר שהיה לעומתי לבית המשפט.

"את רוצה שאתראיין אצלך גם בפעם הבאה או שאני אסרב לקבל את השיחה ממך? מה לא ברור במה שאמרתי? לא רציתי שביניש תקבע מי יהיה הנשיא הבא, אלא עם ישראל".

- אבל אם היה מדובר במועמד אקטיביסט יותר, עם עמדות שנוטות בבירור שמאלה, לא הייתם נאבקים כל-כך על העיקרון הזה.

"לא נכון. אתם בתקשורת יצרתם את הדימוי הימני שלו. אני לא הכרתי את העמדות המשפטיות של גרוניס, לא את נטיותיו הרוחניות ולא את משפחתו. ברור לי שהחלטותיו, כמו החלטות יתר השופטים, מבוססות על שנאה לציבור שלנו. בית המשפט העליון התנהג אלינו באכזריות תמיד והוא ממשיך לעשות את זה פסיקה אחר פסיקה, גם עכשיו.

"אבל זה בסדר, אנחנו מולידים הרבה ילדים ובבוא היום נהיה מספיק גדולים וחזקים כדי להקים כאן ממשלה נורמלית עם חוקים אחרים, וגרוניס, כמו יתר שופטי העליון שמייצגים בקושי רבע אחוז מהעם, יעמדו בפני ועדות החקירה שנקים וייאלצו לספק תשובות על יחסם המתנכר לאחיהם הדתיים".

הימין לא מתאכזב

ההתלהמויות של כ"ץ הרבה יותר מתוחכמות ממה שנדמה במבט ראשון. הן מציבות את גרוניס במחנה שהתקשורת אוהבת לגונן עליו הרבה יותר משהיא נוהגת לבקר אותו. כ"ץ עשוי היה להניח לפי התפיסה הדיכוטומית של שחור ולבן שמאפיינת כל דיון על מערכת שלטון החוק, שאם אנשי ימין כמוהו מתקיפים את נשיא בית המשפט העליון, הרי שהתקשורת בהכרח תחשוב ש"האיש משלנו" ותפרוס עליו את חסותה.

לכן מעניין לשמוע דווקא את הניתוח הקר והיבש של בכירים אחרים מקרב הימין הפרלמנטרי שעמדו מאחורי מינויו של גרוניס. אחד מהם, בכיר בליכוד, שעבד קשה על העברת חוק גרוניס, אמר השבוע ל-G: "גרוניס הוא לא שופט חדש, ואף פעם לא חשדנו בו בנטיות ימניות. בניגוד לנעם סולברג, שפסקי הדין שלו מלמדים על גישה יותר עצמאית בענייני ימין ושמאל, לגרוניס לא היו דברים כאלה ברקורד שלו. מה שכן ידענו עליו היה גישתו בעניין האקטיביזם השיפוטי. יש לגרוניס מסורת של שפיטה שמאופיינת בפחות אקטיביזם מקודמיו. מהבחינה הזו היה ברור לנו מי הקליינט שאנחנו מקדמים, ומהבחינה הזו גם לא התאכזבנו".

- הגישה המינורית שהוא מפגין כלפי האקטיביזם השיפוטי תפגע גם בכם. זו חרב פיפיות, לא?

"לא, כי אקטיביזם שיפוטי מלווה תמיד פסיקה שמאלנית כמו שחרור מחבלים, אף פעם לא הפעילו אקטיביזם שיפוטי לטובת הימין. גרוניס מכניס את בג"ץ לתקופה שפויה יותר. גם עם ההחלטה שלו בנושא מגרון אני יכול לחיות. שופט אחר היה מחליט להוריד את כל הבתים, הוא לפחות השאיר את אלה שיש לגביהם כנראה הוכחות שנרכשו כדין".

אופיר פינס-פז, לשעבר יו"ר ועדת חוקה של הכנסת, מחייך. התשובה בעניין מגרון משרתת לשיטתו באופן מדויק את שיקולי הרווח וההפסד שמנהל הציבור הימני בהתייחסו לנשיא גרוניס. "איזה שופט היה מחליט אחרת בעניין מגרון?", אומר פינס-פז, איש מפלגת העבודה בעברו וכיום מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ואיש עסקים. "אפילו אדמונד לוי (שופט עליון בדימוס שקבע בשבתו כיו"ר ועדת המאחזים כי ההתנחלויות ביהודה ושומרון חוקיות, ח' ש') היה קובע שצריך לפנות את המתנחלים משם, כי מדובר בקרקע פלסטינית. אבל עזבי את מגרון. מגרון זה טקטיקה, לא אסטרטגיה. אסטרטגיה זה כשעתיד ההתנחלויות יגיע לבג"ץ, לא סתם התקשקשות על איזה מאחז. בימין חיפשו אדם שהאסטרטגיה שלו היא הימנעות מהתערבות בנושאים המהותיים. אסטרטגיה שתגרום לו לכבד הסדרים פוליטיים מעוותים כמו שקרה בפסק הדין של חוק טל, שבו גרוניס בדעת מיעוט התנגד לביטול החוק.

"אני לא קונה את ההצהרות של אנשי הימין כאילו לא היו להם ציפיות מגרוניס, אבל אני דווקא מאוד מאמין להם כשהם מצהירים שאינם מאוכזבים ממנו. בימין רצו נשיא שינהיג בית משפט מרוסן וקיבלו את זה. המינוי שלו הוא חלק מאסטרטגיה יותר כוללת של סירוס שומרי הסף, שכוללת גם את מינויים של יהודה וינשטיין ליועץ המשפטי לממשלה ושל יוסי שפירא למבקר המדינה. אי אפשר לבודד אותו מהתפיסה הכוללת שהנחתה את מינויים של שאר בעלי תפקידי המפתח המשפטיים במדינה".

ד"ר יובל אלבשן, משפטן ופעיל חברתי, מחדד אף הוא את הדברים: "לנהל דיון סביב גרוניס במונחים של ימין מדיני מול שמאל מדיני זו פשוט טעות. תתמקדי בתפיסות העומק, לא במפת האינטרסים המיידיים של הפוליטיקאים. גרוניס מגשים את מה שחברי כנסת כמו דוד רותם ויריב לוין ציפו ממנו - ובקטע הזה לא רק שלא אכזב, הוא גם עלה על כל הציפיות. הוא יוצר בית משפט עליון שלא מתערב בענייני המדינה. דעת המיעוט שכתב בעניין חוק טל, אומנם נכתבה שבוע לפני שמונה כנשיא, אבל סביר שעוד נפגוש את השקפת העולם הזו אצלו גם בפסיקה עתידית. גרוניס מאמין שלא צריך לבטל את החוק, ובכלל, שבית המשפט לא צריך להיכנס לזה. הוא כתב שזו אשליה להניח שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוס חרדים. הוא בעצם אמר אני לא רוצה לדון בזה בגלל שאני לא יכול באמת להשפיע".

- מה רע בזה? גישה צנועה ואולי אפילו ריאלית למקומו בהפרדת הרשויות.

"מה שרע בזה הוא ששופט צריך להיות כפוף לצו המצפון שלו, ולא לפעול לפי הסיכויים שהפסיקה שלו תתממש או לפי השאיפות של בעלי הכוח בחברה. לבית המשפט העליון יש תפקיד כמצפן חברתי, ואצל גרוניס בית המשפט יפסיק להיות המקום שמסדרים בו עניינים, וייתפס רק כמקום ליישוב סכסוכים. גם מי שמתנגד לאקטיביזם השיפוטי צריך להיות מוטרד מזה".

"היה ונשאר פורמליסט"

רק שישה חודשים מכהן השופט גרוניס, 67, כנשיא בית המשפט העליון. לא מספיק זמן כדי לערוך סיכום מקיף ולהסיק מסקנות נחרצות, אבל עדיין מדובר בחצי שנה שבמהלכה נתן כמה פסקי דין והחלטות שהאירו את תפיסת עולמו ואת השקפותיו המשפטיות. קשה לומר שיש כאן הפתעות גדולות, גרוניס תמיד נודע כשופט שמרן כפי שאומר פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס: "גרוניס היה פורמליסט ונשאר כזה, על יתרונותיו וחסרונותיו. גם במגרון ההחלטה היא פורמליסטית ואין סיבה לייחס לה משמעויות אחרות, ודאי לא פוליטיות. הוא בעצם אמר בשפה פשוטה: קבענו מועד ולא עמדתם בו, אל תבלבלו לי את המוח. זה האיש. הוא פשוט שופט".

ובכל זאת, גופים שמופיעים לעתים קרובות בפני בג"ץ שמו לב כי מאז מונה כנשיא מופיע גרוניס יותר מבעבר בהרכבים של בג"ץ, שעוסקים בסוגיות עקרוניות, כשהוא יושב מטבע הדברים בראש ההרכב. הזדמנות להשפיע ולעצב את בית המשפט לפי תפיסת עולמו? אין ספק. אבל גם לקיחת אחריות על דמותו של בית המשפט כפי שהוא רואה אותו, בלי להסתתר מאחורי גבם של השופטים האחרים. דווקא בגלל זכוכית המגדלת שבה נבחן גרוניס בתקשורת, אפשר לראות בכך גם צעד אמיץ וראוי לציון.

לצד זה, לסדר היום הציבורי עלתה לאחרונה שורה של פסיקות שבהן דחו ההרכבים שבראשותו עתירות של עותרים ציבוריים והטילו עליהם הוצאות חריגות בגובהן. מדובר בעתירות שהגישו עמותות וארגונים חברתיים שעתרו לבג"ץ במטרה להעלות סוגיות בעלות משמעות ציבורית רחבה. הם מורגלים מהתקופה שקדמה לגרוניס, שגם כאשר עתירתם נדחית, הם אינם סופגים הוצאות, בוודאי לא גבוהות במיוחד, מתוך הנחה שהם בכל זאת פועלים למען האינטרס הציבורי ושהיכולת הכלכלית שלהם, המבוססת בעיקר על תרומות, אינה גבוהה במיוחד.

הדוגמה הבולטת לכך היא העתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה כנגד הפעלת שר"פ בבית החולים הציבורי המוקם באשדוד, בטענה ששירות כזה יצור אפליה ביחס שיקבלו המטופלים. גרוניס דחה את העתירה והטיל על העותרים הוצאות משפט בסך 45 אלף שקלים. במקרה אחר, חויבה עמותת אומ"ץ בהוצאות בסך 15 אלף שקלים, בעקבות עתירה שהגישה בדרישה להורות ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה בפרשת הרפז. התנועה לאיכות השלטון ואדם, טבע ודין חויבו ב-15 אלף שקלים לאחר שעתרו נגד ההסכם בין הממשלה למפעלי ים המלח. לתנועה לאיכות השלטון נפסקו בתיק אחר 17 אלף שקלים לאחר שנדחתה עתירה שהגישה התנועה נגד המשטרה, שהשתתפה במאות אלפי שקלים במימון הגנה משפטית של שני קצינים שנמצאו אשמים.

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר: "נראה כי הנשיא גרוניס מעוניין לצמצם את זכות העמידה הרחבה ואת מספר העתירות הציבוריות, והוא מעדיף לדון בעתירות של נפגעים ישירים. זו סטייה משמעותית מהקו המתמשך בו נקטו קודמיו, הנשיאים מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש, וזה ימנע מעניינים עקרוניים רבים להגיע לבג"ץ".

גיבוי מפתיע לגישה הזו מספק גם יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יריב לוין (הליכוד): "אני בעד הגבלת זכות העמידה, הגשתי אפילו הצעת חוק בנושא. אבל יש הרבה צביעות בגישה שיוצרת מצב שבו מצד אחד שערינו פתוחים בפני כולם ומצד שני נטיל עליכם הוצאות עצומות כשתעתרו. זה יצור מצב שרק מי שישיג מימון של גורמים עשירים יעז לבקש את התערבות בג"ץ".

אלבשן המכהן כסמנכ"ל עמותת ידיד, המפעילה מרכזי סיוע בשכבות החלשות, מספר כי "יש עתירה ששקלנו להגיש ובעקבות המגמה הזו החלטנו לרדת מזה, אין לנו כסף מיותר".

- תסכים איתי שיש עתירות, בעיקר אלה שמונעות מיצר הפרסום של העותרים, שראוי לחשוב פעמיים אם להגיש.

"נכון, אבל בהרבה מקרים מדובר באנשים שלא ילכו לבג"ץ לבד. הם צריכים את הארגונים האלה כדי להילחם על זכויותיהם. גרוניס בעצם מכניס את הדרישה לזכות עמידה בדלת האחורית. ומה שמטריד הוא שזה לא יקרה רק אצל גרוניס. מערכות שיפוטיות הן עדריות וגרוניס מהיותו נשיא מעביר את רוח המפקד".

פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן מצנן את הביקורת: "ההוצאות שהטיל גרוניס על אותן עמותות ציבוריות ניתנו בעיקר משום שהן לא הוגשו כראוי. העותרים לא פנו קודם לכן לרשויות הנוגעות בדבר או הגישו אותן בשיהוי ניכר כמו שקרה בעניין השר"פ באשדוד. יש כאן נטייה להגזים וליצור דמוניזציה כלפי גרוניס וזה לא הוגן".

- גם בבית הכלא הפרטי שנבנה בזמנו הושקעו סכומים עצומים ובכל זאת בג"ץ בראשות ביניש דן בנושא ואפילו ביטל את ההפרטה.

"אני מאמין שיותר משהוא נמנע מלהתערב, גרוניס פועל מתוך מחשבה שחוק זה חוק. לכן גם הדרישה שלו לציית לפסקי דין סופיים, כפי שקרה בעניין מגרון, אינה צריכה להפתיע. הוא פועל כפי שהמשפט מחייב".

- ובכל זאת, הוא נחשב שמרן יותר מאחרים. שופטי העליון יישרו איתו קו?

"התפיסה כאילו נשיא העליון הוא מעין 'ראש ממשלת המשפט' ושאר השופטים סרים למרותו היא שגויה. אף אחד משופטי העליון לא הגיע עד לשם כדי לקבל הוראה מאיזה מפקד. אני מניח שהם ישמרו על עצמאותם, ושנפגוש את גרוניס כמו ביניש לפניו, גם בדעת מיעוט".

מבחן המנהיגות הראשון

עדיין מוקדם לראות איזו השפעה תהיה לגרוניס על חבריו השופטים. אבל אפשר בהחלט לסמן את פרשת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, והפרוטוקול המשופץ, כמבחן המנהיגות הראשון שלו כראש הרשות השופטת.

תזכורת קצרה: בניגוד לדוח החמור שכתב נציב תלונות הציבור על שופטים, ובו נקבע כי אלשיך ערכה תיקונים מהותיים בפרוטוקול דיון שהתקיים בפניה מבלי לעדכן את הצדדים, בחר גרוניס שלא לפתוח בהליכים נגדה והסתפק בהערה בתיקה האישי. השבוע נחשף כי בחירתו של גרוניס שלא לנקוט צעד חריף יותר כמו פנייה לוועדה לבחירת שופטים כדי להדיח את אלשיך, היא חלק מסיכום חשאי בין גרוניס לאלשיך, שלפיו תפרוש אלשיך כבר בחודשים הקרובים ולא תישאר לשפוט עד פרישתה לגמלאות בעוד כשנתיים. איילת פילו, דוברת בתי המשפט, הכחישה את הדברים.

האם עבר גרוניס את מבחן המנהיגות הזה בהצלחה? כמו שזה נראה עכשיו, קשה לומר שמבחינה ציבורית ימחאו לו כפיים. התקשורת ולשכת עורכי הדין ביקרו את החלטתו להימנע מנקיטת הליכים. וגם באקדמיה ובזירה הפוליטית לא התרשמו ממנה במיוחד. פרופ' שמעון שטרית, מומחה למינהל ציבורי מהאוניברסיטה העברית, אומר כי "בפרשת אלשיך המשיך גרוניס את חוסר ההקפדה של קודמיו בכל הקשור לאתיקה בתוך המערכת. גם בעבר ויתרו הנשיאים לשופטים חזקים שעלה פגם בהתנהגותם. העובדה שהוא ממשיך את אותו הקו, שגובל בהיעדר רגישות ציבורית, היא אכזבה גדולה".

ייתכן שדווקא בקרב השופטים יזכה גרוניס להערכה על טיפולו בפרשה. הוא מצטייר כמי שאינו ממהר לתלות בכיכר העיר שופט שמעד, אלא נותן לו גיבוי כלפי חוץ וסוגר את העניינים בצורה שקטה ומכובדת יותר. את ח"כ לוין זה לא מרשים. "מקרה אלשיך הוא ביטוי מובהק למערכת שדורשת להחיל נורמות מרחיקות לכת על אחרים, אבל כשזה נוגע אליה, פתאום הנורמות הן אחרות, וכולם שומרים על כולם. ברור שמי שצריכים לקבוע בעניינה של אלשיך הם לא חבריה השופטים".

גרוניס, אגב, רגיש מאוד לפרסומים בתקשורת סביב פרשת אלשיך. הדוברת פילו כבר הוציאה בעבר הודעה לתא כתבי המשפט ובו הכחישה, בהוראת גרוניס, דברים שפרסמה הח"מ בכתבה על פרשת אלשיך ("שלא לפרוטוקול", 5 ביולי 2012) אשר נגעו ישירות לגרוניס. וזה אינו המקרה היחיד שבו הפגין גרוניס רגישות מיוחדת לפרסומים סביב הפרשה. גם הסכמתו לאפשר לאלשיך להיפגש עם שר המשפטים יעקב נאמן ועם נציגי לשכת עורכי הדין, לצורך מפגש פיוס שישים קץ לפרשה, מעידה על החשיבות המיוחדת שהוא מייחס לנושא ועל מוכנותו לאפשר גם פגישות לא מקובלות שבהן מעורבים שר ושופטת, כדי להוריד סוף-סוף את הנושא מסדר היום.

יחסיו עם נאמן, שבלשכת השר מעדיפים לתאר כהרמוניים (אולי בהשוואה לאלה שידע נאמן עם ביניש), ידעו מאז מינויו לנשיא כמה עימותים מעניינים. השבוע פורסם כי גרוניס מתנגד בחריפות להצעת חוק בוררות חובה שיזם נאמן, שלפיה תביעות אזרחיות בגובה של עד 2.5 מיליון שקלים יופנו לעורכי דין פרטיים שישמשו כבוררים. מדובר באחת מיוזמות הדגל של נאמן בקדנציה הנוכחית שלו, שבה הוא מבקש להפריט חלק מסמכויות השיפוט ולהעבירן לעורכי דין ותיקים, כאלה הנמנים עם המילייה של משרד הרצוג-פוקס-נאמן שממנו הגיע השר. במכתב ששיגר לאחרונה גרוניס לוועדת החוקה של הכנסת כתב הנשיא כי הצעת החוק אינה חוקתית, ובכך למעשה רמז כי אם תגיע לדיון בבית המשפט העליון, היא עלולה להתבטל.

עימותים נוספים נרשמו סביב הצעת חוק יסוד החקיקה שגיבש נאמן. בכנס השבעת שופטים שהתקיים באפריל תקף גרוניס את ההצעה ואמר כי "היא מעוררת קשיים לא מעטים" ועלולה להיות בגדר "בכייה לדורות". עימות נוסף התגלע סביב מינוי מנהל למערכת בתי המשפט. נאמן רצה את השופטת הילה גרסטל, נשיאת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז. גרוניס ביקש למנות את יגאל מרזל, שופט במחוזי בירושלים. ובסופו של דבר מונה לתפקיד השופט מיכאל שפיצר, נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כמועמד של פשרה.

האם ידו של נאמן, פוליטיקאי משופשף בהרבה מגרוניס, תהיה על העליונה במחלוקות שבין השניים? עוד מוקדם לדעת. אבל מה שבטוח הוא שנכון לעכשיו גרוניס לא נרתע מלייצג את האינטרסים של מערכת המשפט מול הפוליטיקאים. האם יצליח לעמוד על שלו או שייכנע לדילים המקובלים במקרים כאלה? יהיה מעניין לעקוב.

מחנין זועבי ועד למזרח ירושלים

החודשים הקרובים והנפיצים של הנשיא גרוניס

בחודשים הקרובים גרוניס עתיד לשבת בראש הרכבים שידונו בעתירות בעלות משמעות פוליטית נפיצה. הוא ישב בראש ההרכב המורחב שיפסוק אם להשיב לח"כ חנין זועבי את זכויותיה הפרלמנטריות בעקבות השתתפותה במשט הטורקי, ובראש הרכב שידון בסדרת עתירות בעלות משמעות חוקתית שמבקשות לבטל את חוק החרם, המאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא להחרים מוצרים מההתנחלויות או אירועי תרבות המתקיימים בהן.

הוא אף ידון בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח כנגד משרד השיכון בדרישה להפסיק לממן מאבטחים פרטיים לתושביה היהודים של מזרח ירושלים. האם גרוניס יעלה שאלות עקרוניות לגבי תפקיד המשטרה בחברה אזרחית או שיעדיף להתמקד בעניינים הטכניים של משרד השיכון? מעניין יהיה לראות כיצד יתקוף את הנושא.

אשר גרוניס / צלם: גיל יוחנן אוריה תדמור תמר מצפי

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: מצפים להפסקת אש בשבוע הבא, רוצים להשיב את החטופים

גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה יורדות ומושכות את נאסד"ק למטה

נאסד"ק יורד ב-0.9% ● תשואות האג"ח האמריקאיות מטפסות ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע