ביום ג' החליטו מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות לעצור תשלום של 35 מיליון שקל למחזיקי סדרה ב'. הסיבה: החברה אינה מסוגלת, נכון להיום, לעמוד בתשלומי האג"ח העתידיים שלה, ולכן התשלום הנוכחי עשוי להתברר בעתיד כהעדפת נושים.
35 מיליון השקלים הללו, שנמצאים בקופתה של אי.די.בי, עשויים להתברר בעתיד כמחיר קטן שהיה כדאי לכולם שתשלם כדי להציל את החובות האדירים למחזיקי האג"ח (כ-1.7 מיליארד שקל), ואילו ההתנגדות לתשלום הנוכחי עשויה להתברר כחפירת האת הראשונה בבור שמחזיקי האג"ח כורים לעצמם.
למרות ניגודי העניינים הקיימים בין סדרות האג"ח השונות של אי.די.בי, ברור כי לכל המחזיקים יש רצון אחד משותף - שבעל השליטה, נוחי דנקנר, ימצא משקיע שיזרים כסף חדש לאי.די.בי אחזקות. אלא אם מישהו מבעלי המניות הקיימים בחברה יעשה זאת (יצחק מנור?), נראה שזה הפתרון היחיד למצב.
עדיין לא חדלת פירעון
מציאת משקיע היא מה שדנקנר מנסה לעשות כעת, והוא אף קיבל היום למטרה זו ארכה של שלושה שבועות מביהמ"ש. אלא שמשימה זו לא תהיה פשוטה, ולא רק בגלל מצבה הפיננסי של אי.די.בי (כבר נעשו עסקאות שההיגיון הכלכלי שלהן התגלה רק בשלב מאוחר יותר), כי אם בגלל התווית שמדביקים מחזיקי האג"ח לחברה בכך שהם מונעים ממנה לשלם את הכסף.
חברה שלא יכולה לשלם את חובותיה ממקורותיה העצמיים, היא למעשה חברה חדלת פירעון. בפועל, אי.די.בי עדיין לא חדלת פירעון - היא יכולה לשלם את חובותיה עד יוני 2013 - אבל עם תווית כזו, איזה משקיע ירצה להשקיע בחברה?
במקרה שמשקיע לא יימצא, הדרך להסדר חוב בחסות ביהמ"ש תהיה קצרה. ומחזיקי האג"ח? נתחיל לשמוע אותם אומרים "מצבנו הורע", "היה צריך לנהל מו"מ עם בעל השליטה", "לוחמנות זה דבר חשוב, אבל יותר חשוב לוודא שהכסף בסוף יגיע".
נשמע מוכר? אולי בגלל שזה בדיוק מה שאמרו לנו הגופים המוסדיים, מחזיקי אג"ח סקיילקס, לאחר שהאצ'יסון הסתלקה מעסקת פרטנר, לא מעט בגלל ההתנגדות המתלהמת של המוסדיים לעסקה.