ההתרחשויות סביב מינוי שי ניצן בפרקליטות ראויות לתשומת-לב ציבורית הרבה יותר גדולה מכפי שניתן לה.
כי אם שומעים את הטיעונים של מתנגדי המינוי, אפשר ללמוד על היחס של ציבור המתנחלים ואוהדיהם. ולא, לא אל שי ניצן, אלא אל החוק.
אנחנו חושבים שידוע לנו כבר הכול בסוגיה זו - אבל אנחנו טועים. הפרשה מנפצת את האשלייה שיש הבדל מהותי ביחס דתיים, גם כאלה הנחשבים נאורים, אל החוק; לבין יחסם של חרדים וימנים קיצוניים אל החוק.
משבר אמון
אומר יו"ר הבית היהודי, דניאל הרשקוביץ: "קיים משבר אמון בין הפרקליטות להתיישבות ... ומינוי ניצן ניתן מעמיק את המשבר". ח"כ אורי אריאל מגדיר את ניצן: "אדם שפועל תחת אג'נדה של פגיעה בהתישבות". וחוטובלי, ויריב לוין, ושאר אנשי החבורה הזאת מתנבאים באותה רוח.
חטאו של ניצן
במה חטא ניצן כלפי ה"התישבות"?
בתפקידו הקודם כמשנה לפרקליט המדינה הוא עמד בראש הצוות לטיפול בהסתה. בתוקף תפקיד זה הוא הפעיל את החוק גם נגד מסיתים מהימין, וסייע משפטית לשב"כ להוציא צווי הרחקה לפעילי ימין. כלומר: חטאו של ניצן בעיני הימין הדתי הוא שאכף את החוק. שמילא את תפקידו.
מה שאומרים מבקריו , במשתמע, הוא שהיה על ניצן להתעלם מהחוק. להפר אותו. להניח למסיתים מהימין (ורק מהימין!!) להמשיך להסית. לבזות את החוק, את תפקידו - ואת עצמו. לו כך נהג, ה"מתישבים" והימנים, השואבים את כוחם מהדת, היו תומכים במינוי שלו בחום ולהט.
אשה חידת"ית
אולי תאמרו: עזוב, אלה כולם פוליטיקאים ועסקני דת חשוכים. אבל מה תגידו על אישה כמו סיוון רהב-מאיר, למשל? כן, ההכוונה לכתבת מערוץ 2. "כולם" מכירים אותה, כלומר כל צופי חדשות הערוץ. בחורה אינטליגנטית, רהוטה, למרות כיסוי הראש היא נשמעת נאורה, מתקדמת, מודרנית. על שכמותה מקובל לומר שהיא "מדברת ומתנהגת" כמו חילונית. אשה חידת"ית (חילונית - דתית). כביכול.
ה"טובים לפרקליטות"
לרהב-מאיר יש גם טור בגליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות". טור מעניין. היא יודעת לכתוב. אני נוהג לקרוא אותה. השבוע היא מצטטת באמפטיה את האמירה הבאה: "סיפור מגרון, כמו גם גבעת האולפנה, מוכיחים שמעל צה"ל, ואפילו מעל השרים וראש הממשלה, ניצבת הפרקליטות". מי אמר זאת? "מקור בכיר".
מי הוא המקור הבכיר? אולי קוראים לו סיוון רהב? מכל מקום, סיוון, גם היא רואה את הפרקליטות כמקור כל הרע. שימו לב: לא החוק עומד מכל כולם - אלה הפרקליטות שתפקידה לאכוף אותו.
מה הפתרון בשביל ה"מתישבים"? "הטובים לפרקליטות". לא הטובים באמת, אלא אלה שהם בעד אי-אכיפה ואי-ציות לחוק. אלה הם "הטובים". לא רק בעיני כצל'ה, יריב לוין, חוטובלי וכל השאר. גם של סיוון הנאורה וה"מתונה". זה דבר שחשוב מאד לזכור.