בתיה"ח מקימים קניונים, מלוניות וחנויות על קרקעות ציבור

משרד האוצר יחייב את 25 בתי החולים הממשלתיים לשלם עבור השימוש שהם עושים בנכסי מקרקעין של הציבור. אין מדובר בתשלום עבור שימוש בנכסים למטרות רפואיות, אלא בחובת תשלום שטרם נקבע אופייה. מדובר בשכר דירה, דמי חכירה או נוסחה אחרת, עבור נכסי מקרקעין שנעשה בהם שימוש למטרות מסחריות רווחיות, כמו מלוניות, תחנות דלק, חנויות, בתי קפה, מסעדות ומתחמי חניה מוסדרים או מאולתרים שגובים מהמבקרים דמי חניה.

הנכסים הללו מופעלים באמצעות תאגידים עסקיים כלכליים שהוקמו על ידי הנהלות בתי החולים. דוחותיהם הכספיים של התאגידים נפרדים מאלה של בית החולים, והרווחים הנובעים מהשימוש המסחרי-עסקי אינם מופנים לפעילות הרפואית של בית החולים.

באמצע השנה הבאה, 2013, צפוי להסתיים סקר הנדל"ן של המדינה בבתי החולים, לאחר שנים של דחיות והתנגדויות מצד בתי החולים וגם מצד משרד הבריאות שהגן עליהם. לאחר מכן צפויה חטיבת הנכסים, בראשותו של גבי שוחט ממשרד החשב הכללי באוצר, לקבל החלטה על סוג דמי השימוש ואופיים, ולחייב את בתי החולים לשלם עבור השימושים המסחריים. לא ברור כמה כסף עשויה המדינה לקבל ממימוש החיוב עבור השימוש המסחרי בבתי החולים, אולם אם האוצר אכן יתייחס לנושא ברצינות, ויקבל את תמיכת סגן שר הבריאות ומשרד הבריאות, אפשר שמדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. ועוד לא דובר כלל על תשלומים על שנות השימוש בעבר.

בעוד שמשרדי הממשלה משלמים דמי שכירות על המבנים שמהם הם פועלים, 25 בתי החולים הממשלתיים מבצעים שימוש מסחרי בנכסי מדינה למטרות רווח, ולא למטרות רפואה, בלי תשלום דמי שכירות או השתתפות ברווחים. בתי חולים אלה אף מתרחבים בקצב מהיר, ולאו דווקא במיטות אשפוז.

עיקר הרווחים מקרקעות הציבור מצוי ב-11 בתי החולים הכלליים. גם בבתי חולים גריאטריים ופסיכיאטריים, מתקיים שימוש מסחרי בנכסי ציבור, אולם צנוע בהרבה. בתי החולים הכלליים הגדולים במרכז הארץ - איכילוב, שיבא ונראה שגם רמב"ם בחיפה - נחשבים לבתי החולים שגורפים את הרווחים הגדולים ביותר משימושים מסחריים. בצדם בתי החולים בני ציון, הלל יפה, נהריה, אסף הרופא, זיו, וולפסון, פוריה וברזילי.

הפיילוט בתל השומר

מנהלי בתי החולים הגדולים הם שהובילו, בעזרת בכירים במשרד הבריאות, את ההתנגדות לסקר נכסי המדינה בבתי החולים.

הפיילוט בוצע בבית החולים הגדול: שיבא בתל השומר. מדובר בבית חולים עם פריסת המקרקעין הגדולה בארץ. זו רק הולכת ומתעצמת בעקבות נטיית ההנהלה, בעבר ובהווה, להקים מבנים של 2-3 קומות בלבד, ולא בניינים רבי קומות כנהוג וכמקובל בבתי חולים בארץ ובחו"ל, המצויים באזורי ביקוש יקרים במיוחד. בנוסף, צמוד לשיבא מצוי מתחם גדול במיוחד למגורי צוות.

במשך שנים התנגד שיבא, בתמיכת בכירים במשרד הבריאות, לשתף פעולה, אולם לפני כשלוש שנים, כשבית החולים ביקש מהמינהל אישורי בנייה למבנים חדשים, דרש המינהל שימסור מידע על הנכסים במטרה להבטיח את זכויות המדינה. בית החולים, שנתמך בהנהלות בתי חולים גדולים אחרים, התנה את שיתוף הפעולה בהתחייבות מקדמית לא לדרוש בעתיד תשלום דמי שימוש, אולם התחייבות זו לא ניתנה. לאחר שיתוף פעולה נדיר וחיוני בין שר האוצר יובל שטייניץ, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר השיכון אריאל אטיאס, הממונה על המינהל, התחייב בית החולים למסור מידע.

הסיבה העיקרית שבגינה לא שילמו בתי החולים עבור השימוש בנכסים הללו עד היום, היא היעדר רישום מסודר של נכסי המקרקעין בבתי החולים והשימושים בהם. גם אין רישום מלא ומסודר של נכסי מקרקעין ציבוריים, שנעשה בהם שימוש על ידי החברות והתאגידים הממשלתיים, גופים מוניציפליים ומשרדי ממשלה. ניסיונות לדרוש דיווח על הנכסים נדחה בדרך כלל בטיעונים מתחמקים, והגופים הציבוריים נעתרים למסור מידע רק לאחר שנים, ובטפטופים איטיים.

סקר נכסי בתי החולים אמור להסתיים ברבעון השני של 2013. הסקר הכולל לאיתור, זיהוי, מיפוי ורישום נכסי המקרקעין של המדינה, שהחל ב-1998, עדיין לא הסתיים ואין מועד סיום.

חברות ממשלתיות לא משתפות פעולה

הכסף הגדול ישב, ויושב, בתאגידים הציבוריים ממשלתיים. חברות ממשלתיות לא נעתרות לדרישה לדווח על נכסיהן. חלקן דיווחו רק על הנכסים שהחברה רכשה במהלך שנותיה, וסירבו, משכו וגררו את הדיווחים על הנכסים הרבים שהמדינה מסרה בעבר לשימוש החברה בעת שנרשמה. אלה נכסי מדינה לכל דבר לעניין, וברגע שלא נעשה בהם השימוש שיועדו לו, הם חייבים לחזור למדינה. לחלופין, בהסכמת המדינה, יש לשלם בעבורם דמי שכירות התואמים לשימוש החורג שנעשה בהם.

רק הזדמנויות מיוחדות מאפשרות כניסה למסמכי החברה. במקרה של תש"ן, למשל, הזיכיון הסתיים ב-2001 וההקמה מחדש הותנתה בתיאום הצד הנכסי ורישום הסכמי מקרקעין חדשים. בבז"ן נוצלו הפיצול וההפרטה באמצע שנות האלפיים כדי לבצע רישום נכסים. חברות ממשלתיות אחרות, בעיקר הגדולות והחזקות (חברת החשמל, נמלי הים, מקורות), עדיין מתחמקות ממסירת מידע מלא.

עוד גוף בעל צבר גדול מאוד של נכסים שאינו משתף פעולה הוא משרד הביטחון; דוח מבקר המדינה 61א התייחס לחלק מהנכסים הללו - מחנות הצבא - המחזיק בכ-33% משטחי המדינה, חלקם מצוי במרכזי ביקוש: "מחנות צבא נטושים ופרוצים רבים פרוסים בכל רחבי הארץ ויש בהם סכנה בטיחותית ומפגע סביבתי ותברואתי חמור, עקב היעדר טיפול של צה"ל. בלי לגרוע מאחריותו של צה"ל לנושא, על מעהב"ט, ממ"י ומשרד האוצר לפעול בהקדם לגיבוש תכנית משותפת לטיהורם ולהשבת הקרקע שעליה הוקמו לרשות ממ"י. ראוי כי השרים המופקדים על הגופים הנוגעים בדבר, קרי - שר הביטחון, שר האוצר, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון - יפעלו ליישוב המחלוקות ולהסרת החסמים שעלו בדוח, ולפי הצורך יש להעלות את הבעיות גם לפני הממשלה. כל זאת, כדי להבטיח כי ייעשה שימוש מיטבי בקרקעות המדינה".

 בית חולים/ צלם: תמר מצפי איל יצהר פאול אורלייב