הולך ומסתיים תהליך גיבוש הסדר החוב בדלק נדל"ן, כשהתוצאה שלו היא ברורה ולא ניתנת לויכוח.
וכן, אני נגוע, כמו שכתוב בגילוי הנאות שבקצה הטקסט, יש לי צד בעניין, כעורך דין המייצג חלק מנושיו. אבל אני חושב שלכולנו יש צד פה. ב"לכולנו", אני מתכוון לכל מי שחי בישראל, עובד, מקבל משכורת ומפריש כסף לאפיקים שהושקעו באג"חים של של החברות שבבעלות יצחק תשובה.
דלק נדלן, בגיבוי התחייבות של יצחק תשובה, תשלם למחזיקי אגרות החוב שלה סכום של 750 מיליון שקל בפריסה ארוכת-שנים ובריבית נמוכה, ותעניק להם את האפשרות להשתתף ברווחי הגז בסכום של עד 80 מיליון שקל, ובתמורה תמחק סדרות אג"ח שלהם חייבת החברה מעל 2 מיליארד שקל.
במקביל, בעלי המניות של החברה מתבקשים להסתפק בסכום של 20 מיליון שקל, וזאת לאחר שהמניות של דלק נדל"ן שבידי הציבור (ללא המניות של בעלי השליטה) נסחרו בערכים של מעל 800 מיליון שקל.
צריך לומר את הדברים באומץ - התוצאה הזו היא התספורת הכי גדולה בשוק ההון הישראלי אי-פעם, והשמדת הערך לבעלי המניות מהגדולות שראינו.
יצחק תשובה, והמנהלים המתוגמלים והמיוחצנים שלו, גרמו למשק הישראלי, ובמיוחד לבעלי מניות ומחזיקי אגרות החוב, להשמדת הון בשיעור כולל של מעל 2 מיליארד שקל.
את זה הם הצליחו לעשות, על-ידי ניצול מנגנון קבלת ההחלטות המסורבל של מחזיקי אגרות החוב, תוך ניצול הפיצול בין הסדרות השונות, תוך התשת מקבלי ההחלטות בקבוצות השונות של מחזיקי אגרות החוב, הפרד ומשול בין סדרות האג"ח השונות, ובעיקר תוך שימוש אינטנסיבי ביחצנים גלויים וסמויים שלא הפסיקו ולא מפסיקים לפמפם לנו את המסרים של בעל השליטה.
מה שבגדול מנסים למכור לנו זאת שמדובר בתרומת בעלים משמעותית וגדולה, בהיקף של 750 מיליון שקל, ושאנחנו צריכים להעריך את יצחק תשובה על תרומתו זו.
אלא שאין בלוף גדול מזה.
בהסדר הקודם, דובר על סדרות אג"ח חדשות בהיקף של כ- 1.5 מיליארד שקל, עם תרומת בעלים של כ- 650 מיליון שקל, עמוסה בתנאים, כיסאות מפלט, ומנגנוני הגנה על בעל השליטה. לא בכדי זכה ההסדר הזה לביקורת נוקבת, משום שהוא אכן היה מסורבל, ותרומת הבעלים בו היתה עמוסה בתנאים לא ברורים.
אלא, שמשמעות ההסדר הזה היתה שאם נכסי החברה לא יאפשרו פירעון של 1.5 מיליארד שקל למחזיקים, הרי שבעל השליטה יכניס את היד לכיס ויתרום תרומה של עד 650 מיליון שקל.
בהסדר הנוכחי, הסכום הכולל שמחזיקי אגרות החוב יקבלו עומד על 750 מיליון שקל בלבד, עם תוספת אפשרית שתלויה בתוצאות עסקי הגז, של עד 80 מיליון שקל נוספים. היינו, הסכום המקסימלי שהמחזיקים יקבלו הוא 830 מיליון שקל.
לעוסקים במלאכה התוצאה ברורה - יצחק תשובה יצטרך להכניס את היד לכיס, רק אם נכסי החברה לא יניבו 750 מיליון שקל, וככל הנראה שהתרומה שלו בפועל תהיה קטנה משמעותית, ואולי אפילו אפס ממש.
די בכך שיצחק תשובה ימכור את נכסי דלק נדל"ן, ללא החוב, וכבר בפעולה זו יקטין את התרומה שלו דרמטית. אם הנכסים או מניות החברה יניבו יותר מ- 750 מיליון שקל, אזי התרומה של בעל השליטה תהיה אפס ממש, ואף ייתכן שהוא אפילו ירוויח בעתיד, בעוד מחזיקי אגרות החוב מחקו 65% מהחוב שלהם.
לא רק שאין כאן תרומת בעלים משמעותית ביחס למה שנעשה בחברה הזו, אלא שהיא גם עשויה להיות אפסית לחלוטין.
בשורה התחתונה - יצחק תשובה והמנהלים שלו אחראים להשמדת ערך מהגדולות שראינו אי-פעם בשוק ההון בישראל, והם הצליחו למלט עצמם מהליכים משפטיים שיבררו מה קרה לכסף הציבורי שהושקע בחברה בכסף קטן, פרוש על פני הרבה שנים, ושעשוי אף להיות אפסי.
אם דעתי תישמע, יצחק תשובה והחברות שבשליטתו לא ראויים להמשיך ולקבל אשראי משוק ההון הישראלי, לא מתוך החיסכון הפנסיוני שלנו ולא מתוך החסכונות של הציבור, וגופים מוסדיים שימשיכו להעניק להם אשראי מפירים את חובת האמון שיש להם כלפי העמיתים שלהם.
אין לי ספק שהיחצנים מטעם ימשיכו לנסות לפמפם את המסר שמדובר בתרומה אמיתית ויבקרו את הדברים שכתבתי כאן, אלא שכל מי שעיניו בראשו ומכיר את הנתונים, מבין שבסוף מדובר בהסדר שלא יכול להחזיר את הכבוד ואת האמון בבעל השליטה ובמנהליו.
גילוי נאות - עו"ד אופיר נאור הוא בעלים ושותף במשרד נאור-גרשט עורכי דין, שמייצג מחזיקי אגרות חוב במספר חברות, ונטל חלק פעיל במספר הסדרי חובות ותהליכי מימוש חובות, ואף מייצג בעלי מניות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין דלק נדל"ן שנדחתה לאחרונה ושעתידה להתברר בבית המשפט העליון.