המשקולת האירופית מונעת מהענן להמריא

הדו"ח השנתי של חברת המחקר IDC הידוע בשם Worldwide Black Book, מאשר את מה שרבים מספקי הפתרונות לתחום ה-IT חשים מזה חצי שנה: השוק למוצרי טכנולוגיות המידע גדל בקצב איטי מאוד, בערך מחצית מקצב הגידול בשנת 2011 - שגם היא לא היתה מזהירה. בתחילת 2011 היה נדמה שאנו יוצאים מהשפל הכלכלי, שמוסס את השווקים החל ב-2008 והתפשט במהירות מארה"ב לאירופה ומהמגזר הפיננסי למשק בכללותו. אחרי שתי "תוכניות התרחבות" מסיביות בניצוחו של נגיד הבנק הפדראלי Ben Bernanke, השלנו את עצמנו שהגרוע ביותר כבר מאחורינו ואפשר לחזור למתווה צמיחת ההשקעות ב-IT, שאפיין את השנים 2004-2007 האופטימיות. ואז התברר שהחור השחור באירופה בלע לא רק את יוון ואירלנד, הקטנות יחסית, אלא מאיים על כלכלות ספרד ואיטליה המשמעותיות הרבה יותר. עולם העסקים נכנס לכוננות ספיגה והגידול בשווקי ה-IT נעצר בחריקת בלמים.

כנופיית BRIC וברוני הרכבת

באמריקה אפשר עדיין לדבר על גידול נומינלי, של 6%, שרובו מגיע מתחומי התוכנה העסקית-ארגונית, מערכות אחסון ותקשורת - וכמובן מהפריחה הנמשכת בשוק המכשירים הניידים. באירופה רק מחשבי Tablet וטלפונים חכמים ממשיכים לנצנץ באפלה. משני צידי האוקיינוס בולטת הירידה במכירות חומרה קלאסית - מחשבי PC, שרתים ומערכות Mainframe. בסך הכול עולמי, מתחם המחשבים והתקשורת יגדל השנה ב-5 אחוז, פחות ממחצית הגידול ב-2011 שהגיע ליותר מ-10%, וגם זאת בעיקר הודות לכנופיית BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) שמסרבת להירגע. אפשר היה לחשוב שמדובר בסך הכל בתזוזה של מרכז הכובד, כפי שמנבאים האנליסטים, מהשקעות הוניות ברכישת מערכות להוצאות תפעוליות על קניית שירותים On Demand, ולא כך. מתברר שדווקא התחזיות האופטימליות לגידול במחשוב ענן וצריכת "תוכנה כשירות" (SaaS) אכזבו בגדול.

תפיסת "שירותי הענן" אמורה לקסום במיוחד בתקופה של חוסר וודאות וצורך גובר להגן על נזילות ההון. כל המומחים תומכים בתפיסה זו ולא חסרים משקיעים שמהמרים בגדול על העתיד של "ענן ציבורי". אלה חברות שנכנסו לתחרות על בניית תשתיות גלובליות לשירות מקוון המיועד לכל דכפין, בקנה מידה עצום, בתקווה להפוך לגרסת המאה ה-21 של "ברוני הרכבות". הן בונות חוות שרתים ואחסון אדירות ופותחות את הגישה אליהן באמצעות חיבורי פס-רחב כמעט ללא גבול. בדרך כלל השירות המוצע הוא של "פלטפורמה לפי דרישה" (PaaS), שחוסך מהספק את הסיבוכים האפשריים בהרצת יישומים ארגוניים מסיביים, ומצד שני חוסך מהלקוחות את הצורך לקנות ולתחזק מערך חומרה יקר שמתיישן בקצב מסחרר. ואכן הענן הציבורי מתפתח יפה, ההשקעות בתשתיותיו יגיעו לכ-30 מיליארד דולר השנה, אבל המגזר של "ענן פרטי", שכל האנליסטים ראו בו את מנוע הצמיחה, מקרטע. "אירופה בהלם", אומרים מחברי הדו"ח, "וכל התוכניות לשינויים הועברו למצב המתנה".

הייתכן שהאנליסטים טועים?

יש גם אפשרות (סבירה) שהאנליסטים טעו בגדול בנוגע לזיהוי מנוע הצמיחה. כולם יצאו מההנחה הפשטנית, שהארגונים עדיין לא מוכנים להסתכן בהגירת "ליבת המחשוב" הקריטית מה-Datacenter הפרטי המוגן לשירות ענן ציבורי, שעדיין לא ברורה רמת בטיחותו. המסקנה הקולקטיבית היתה, שהארגונים יעדיפו פאזה של "ענן פרטי" ותקופה של התבוננות מהצד לפני שהם יעשו את הצעד הדרמטי של הגירה לענן הציבורי. בתקופה זו הם ילמדו את הלכות החיים בענן, יתנסו בסביבה "מעורבת" הנקראת "ענן היברידי", ויתרגלו להתגלח בטכנולוגיה החדשה - מהלך שימשך בין 3 ל-8 שנים. לכול מי שחישב את החלופות ברור, שהענן הציבורי הוא זה שיביא לאופטימיזציה של ההוצאה על IT, אבל מקובל לחשוב שרק בין 2016 ל- 2020 הפוטנציאל ימומש במלואו. זו ספקולציה שמותר להטיל בה ספק.

התמונה הנצפית היום בשוק רומזת שיתכן והמעבר לא יהיה הדרגתי ומונוטוני. הלחצים הכלכליים, שכנראה ימשיכו גם בשנה הבאה, מכתיבים עצירה במקום שבעקבותיה תבוא "קפיצת מדרגה". חברות שלא ישקיעו משמעותית במשך 4-3 שנים יגיעו בסביבות 2015 לפיגור בלתי נסבל, שיאלץ אותן לקפוץ בבת אחת ממודל תפעולי המבוסס על Datacenter פרטי למודל שירות ענן - ולא תהיה להן ברירה אמיתית בקשר לאיזה מין ענן. בלי כסף מיותר להשקעות הון, בלי ניסיון בתחזוקת תשתית ענן ובלי מוטיבציה עסקית לעשות לבד את מה שהמתחרים מקבלים כשירות, הן תתחלנה מחדש על "דף לבן" שבראשו כתוב Cloud Computing וחתום עליו ספק עולמי של PaaS. נכון שעד אז יפלו לצד הדרך חלוצים לאין-ספור, אנשים אמיצים שהאמינו כי הענן הוא רעיון מנצח שבא יומו - והם רק טעו בכמה שנים. טעות כזאת אופיינית לכל תעשייה מתפתחת ואנו חווינו טלטלות דומות גם בעבר הלא רחוק, שהזכורה בהן היא "פקיעת הבועה" בשנת 2000. מצד שני, מי שמנצל את הזמן כדי לרכוש ניסיון, מוניטין ונכסים אינטלקטואליים יהיה מוכן לקטוף את הפירות היפים ביותר כשיגיע זמן הענן.