גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ילד שישי חינם

ילודת חרדים היא הסיבה שמעמד הביניים לא גומר את החודש

בפתח השנה החדשה עלינו לערוך חשבון נפש כלכלי. למרות ההצלחות הגדולות של מדינת ישראל בתחומי היזמות הכלכלית והיצוא, רובנו מרגישים שהמשק מתדרדר. לאחר הפגנות המחאה של הציבור, האצבע המאשימה הופנתה אל האליטה העסקית והפיננסית. נכון, ישנן בעיות של ריכוזיות ומונופולים, אך לא זו הבעיה הקרדינלית של ישראל היום. הבעיה האקוטית ביותר שתביא אותנו לאסון כלכלי נעוצה בהרכב תקציב המדינה. מומלץ לרה"מ, בנימין נתניהו, להתרכז שעה בשאלת התקציב בפרספקטיבה היסטורית ולהתבונן להיכן הוא מוביל את המשק יחד עם שותפיו ההיסטוריים לקואליציה.

בשנתיים האחרונות, הממשלה הגדילה את הוצאותיה במטרה להיטיב עם מעמד הביניים. לדוגמה: חוק חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע וטיפולי שיניים חינם לילדים. תקציבים אלו נועדו לתמוך במעמד הביניים על-חשבון העשירים. אך זו הצגה מוטעית: למעשה, כל החלטה לממן ילדים היא העברת כספים ממעמד הביניים לציבור החרדי ואולי גם הערבי והבדואי.

מתנה שעולה ביוקר

נמחיש זאת בחישוב פשוט: למעמד הביניים יש בממוצע שניים-שלושה ילדים שגם להם שניים-שלושה ילדים. כלומר, תא משפחתי של מעמד הביניים מונה כשבעה ילדים. בתא משפחתי חרדי עם שבעה ילדים בממוצע שלכל אחד מהם עוד שבעה ילדים, ישנם 49 ילדים.

על מנת לסבר את האוזן, הורים וסבים שיש להם בממוצע 7 ילדים ונכדים יקבלו מהמדינה כ-800 שקל לחודש לילד, בעקבות חוק חינוך חינם. כלומר, תא משפחתי ממעמד הביניים יקבל מתנה מהמדינה בסך כ-67,200 שקל לחודש. לעומתו, תא משפחתי חרדי יקבל מתנה בסך 470,400 שקל. חישוב דומה אפשר לעשות ביחס לטיפולי שיניים חינם ולגבי תמיכה ממשלתית בבתי-הספר, בבריאות ועוד.

נכון, אנשי מעמד הביניים שיצאו לרחובות להפגין שקשה להם, קיבלו בכיס אחד מתנה מהמדינה בסך 67,200 שקל, אך מכיסו השני הוצאו 470,400 שקל. כך שבחישוב הסופי במקום לקבל מתנה שילמו משפחות מעמד הביניים כ-400,000 שקל.

למה לא התעוררנו קודם? למה שמחנו כשנאמר לנו שמעתה יהיה חינוך חינם מגיל שלוש וטיפול שיניים חינם לילדים? כשם שרובנו שמחים כאשר אנו מתבשרים בשיחת טלפון עם נציג חברה כלשהי על קבלת מתנה בסך 200 שקל, ושוכחים שהחברה המתוחכמת הוציאה מאיתנו במקביל התחייבות בסך 3,000 שקל על מוצר שאולי איננו צריכים. האדם מטבעו אוהב לקבל מתנות, אפילו אם בסופו של דבר הן עולות לו ביוקר.

אם כן, גם הילודה הגבוהה של הציבור החרדי היא אחת הסיבות לכך שמעמד הביניים לא גומר את החודש. הרי להיכן הולכים תשלומי המסים שלנו? חלקן לביטחון, חלקן לתשתיות שכולנו משתמשים בהן בדרך די שווה, אך חלקם הגדול הולך לתמיכה בדור הצעיר שצורך השכלה, רפואה, וגם קצבאות. אבל כאן, החלוקה לא שווה. רוב בתי-הספר החדשים שנפתחו הם חרדיים. מיטות ילדים בבתי-חולים הם רובם לילדים חרדים. נכון להיום, כ-50 אחוז מילדי ישראל הם חרדים וערבים.

לא להעלות מסים

עם ישראל חייב להתעורר ולהבין, שבמקום לקבל מתנות הוא משלם כעת יותר כספים; וזו גם אחת הסיבות לכך שיש גירעון ענק בתקציב המדינה. לכן, מומלץ לנתניהו לא להעלות מסים אלא ללכת בדרך שבה הוא פעל בהיותו שר האוצר. כמו אז, גם היום - יש להקטין את הוצאות הממשלה. צעד ראשון: כל ילד שייוולד מהשנה הבאה, והוא ילד רביעי או יותר במשפחה, יקבל קצבה מזערית. בנוסף, כל ילד שייוולד בעתיד במשפחה שלה שישה ילדים לא יקבל חינוך ושירותי בריאות חינם. אם ההורים רוצים הרבה ילדים, בבקשה, אך לא על-חשבון מעמד הביניים.

הערך של הבאת כמה שיותר ילדים לעולם, שהיה נכון לאחר השואה, איננו נכון עוד היום. אסור שהאינטרסים הפוליטיים של קבוצות-לחץ חרדיות יוליכו את הממשלה ואותנו שולל. "כמות" אינה מונח "קדוש" ביהדות. ההלכה היהודית פסקה כי מצוות "פרו ורבו" מתקיימת כהלכתה כאשר יש למשפחה שני ילדים. לאורך כל ההיסטוריה היינו עם של "מעטים" מול "רבים". תמיד השקענו בהון אנושי ולא בכמות בדומה לשכנינו.

לשיפור המצב הכלכלי, אם כן, יש צורך בקיצוץ תקציבי חד לרבות בהוצאות למשפחות גדולות. הדבר עשוי למנוע משבר כלכלי חמור בעתיד.

פרופ' אליס ברזיס היא מנהלת פורום למדיניות כלכלית, ויו"ר מרכז אהרון מאיר באוניברסיטת בר-אילן

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בפתיחה בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז