אי.די.בי העבירה 12 מיליון שקל לתמיכה בישראייר

(עדכון) - נצבא של קובי מימון וחיים צוף טוענת שחברת התעופה אינה יכולה לעמוד בחוב של 15 מיליון שקל ולכן יש לפרקה ■ אי.די.בי: "הטענה לחדלות פירעון חסרת יסוד" ■ אי.די.בי צפויה להזרים בקרוב עוד 10 מיליון שקל לישראייר לפירעון חובות לבנק לאומי

למרות מצבה המאתגר של קבוצת אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, הזרימה השבוע אי.די.בי פתוח 12 מיליון שקל לחברה הבת אי.די.בי תיירות, כך נודע ל"גלובס". סכום ההזרמה הופקד בנאמנות, בעקבות בקשה לפירוק חברת התעופה ישראייר, מקבוצת אי.די.בי תיירות, אשר הגישה חברת הנדל"ן המניב נצבא, שבשליטת חיים צוף וקובי מימון.

עילת בקשת הפירוק היא חוב בסך 15 מיליון שקל. מקור החוב הוא תשלומים שונים ששילמה נצבא למנהל מקרקעי ישראל במקומה של ישראייר, עבור קרקע שנצבא רכשה מישראייר ומחברת סיביל בשנת 2002. בבקשה נטען כי ישראייר, החברת הבת של אי.די.בי תיירות, אינה יכולה לעמוד בתשלום החוב, כלומר היא חדלת פירעון, ולכן יש לפרקה.

"מדובר בבקשת סרק שהוגשה מתוך מניעים פסולים, והטענות שעליהן מבססת נצבא את טענתה לחדלות פירעון של ישראייר הנן חסרות יסוד", הגיבה היום אי.די.בי לתביעה. כמו כן מציינת אי.די.בי, כי לפני כמה ימים, לקראת גיבושה של פשרה בין הצדדים בעניין זה, הפקידה ישראייר בנאמנות את סכום הפשרה שנדונה בין הצדדים.

"עיתוי הגשת הבקשה הוא ניצול לרעה של מצבה הרגיש של קבוצת אי.די.בי", אמר היום מקורב לישראייר, והוסיף כי "תביעת פירוק זה משהו שנשמע טוב. אם הייתה נצבא פועלת באופן הגון, היא הייתה יכולה להגיש תביעה רגילה, אך בחרה לעשות שימוש שלא כדין בהליך המשפטי".

פרט מעניין בפרשה הוא שמשפחת לבנת, הנמנית עם גרעין השליטה באי.די.בי, היא גם שותפה של צוף ומימון בחברת אקויטל, שבאמצעותה שולטים השניים בקבוצת יואל - וחברת נצבא בתוכה.

מקור הסכסוך בין הצדדים הוא קרקע בנתניה, שעליה בנוי כיום מרכז קניות "פאוור סנטר", שבו שותפה גם חברת ביג מרכזי קניות של רוני ויהודה נפתלי.

במסגרת התחייבויותיהן של ישראייר וסיביל כמוכרות, היה עליהן לדאוג כי הקרקע תעבור שינוי ייעוד למסחר, ולשלם בגין כך דמי היתר למנהל. בסוף שנת 2006 התקבל ההיתר, וכן התקבלה שומה בסך 32 מיליון שקל. ישראייר טענה כי השומה מוטעית, ולכן לא שילמה אותה, והחלה בהליכי בירור מול המנהל.

לטענת נצבא, כדי להקטין את הנזק, שילמו היא וביג 75% מהסכום הנדרש, וכן מסרו למנהל ערבות בגין 25% הנותרים, אולם את הכסף טרם קיבלו בחזרה מישראייר. לכן החליטה נצבא להגיש את בקשת הפירוק (בהתבסס על סעיפים 257-258 לפקודת החברות). בבקשה נטען שישראייר חדלת פירעון, ועל כן יש לפרקה.

חובות גם לבנק לאומי

נוסף על כך, נודע ל"גלובס" כי בכוונת אי.די.בי פתוח להזרים לאי.די.בי תיירות סכום נוסף, בהיקף של כ-10 מיליון שקל, לצורך עמידה בהתחייבויותיה השוטפות של ישראייר לבנק לאומי. הזרמת סכום זה, ככל הידוע, אינה ודאית.

אי.די.בי תיירות היא חברה בת בבעלות מלאה של אי.די.בי פתוח, והיא כוללת בתוכה שלוש חברות מוחזקות - ישראייר (100%), המילניום השלישי (כ-80%) ואופן סקיי (כ-54%). לפי דוחות אי.די.בי פתוח לשנת 2011, ההשקעה שלה באי.די.בי תיירות רשומה בשווי שלילי של 159 מיליון שקל, שמולו עומדות הלוואות בעלים ושטרי ההון בהיקף של 196 מיליון שקל.

בדוחות הרבעון השני של אי.די.בי פתוח ציינה החברה, כי "הצהירה במכתב תמיכה לאי.די.בי תיירות כי תתמוך בפעילותה - ככל שתמיכה כזו תידרש לצורך פעילותה ותזרים המזומנים שלה - עד לסכום של 30 מיליון שקל, בהתאם למגבלות החלות על החברה מכוח הסכמות עם המלווים של החברה".

בשל קיומה של התחייבות זו סביר להניח כי ההזרמה הנוכחית היא חלק מהאשראי שהבטיחה אי.די.בי פתוח להעמיד לאי.די.בי תיירות במקרה הצורך.

אי.די.בי פתוח אינה מפרטת בדוחותיה הרבעוניים את תוצאות אי.די.בי תיירות בנפרד, אלא רק בדוחות השנתיים. ב-2011 רשמה אי.די.בי תיירות הפסד של 119 מיליון שקל, בעיקר בגלל הפסדי ישראייר, וכן בשל הפחתות בגובה 43 מיליון שקל שביצעה.

ישראייר עצמה רשמה אשתקד הכנסות של 245 מיליון שקל, ירידה של 12% לעומת השנה הקודמת, והפסד תפעולי של 9.6 מיליון שקל. בשורה התחתונה הפסידה ישראייר ב-2011 49 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 61 מיליון שקל ב-2010 (שנה שאותה סיימה החברה האם, אי.די.בי תיירות, בהפסד של 97 מיליון שקל).

בקשה לתביעה נגזרת

בשבוע שעבר הגיש רו"ח ישראל בן יורם, בעל מניות באי.די.בי אחזקות, בקשה לתביעה נגזרת נגד החברה, וכן כנגד אי.די.בי פתוח, בעלי המניות בשתי החברות והדירקטורים המכהנים בהן. עניינה של התביעה הוא בנזקים שהסבה ההשקעה של אי.די.בי פתוח בחברת גנדן תיירות (כיום אי.די.בי תיירות), המוערכים על-ידיו ב-360-480 מיליון שקל.

סכום זה מורכב בעיקר מההפסדים השוטפים המצטברים שהניבו לאי.די.בי עסקי התיירות שרכשה מידי נוחי דנקנר ואבי פישר בשנים 2009-2011, העומדים לטענתו על 160 מיליון שקל; מגירעון בהון של החברה הנרכשת, שעמד בסוף 2009 על כ-48 מיליון דולר; ומערבויות שהועברו על-ידי בעלי השליטה הקודמים לאי.די.בי במסגרת עסקת בעלי העניין, בהיקף של 53 מיליון דולר.

כמו כן מציין התובע, כי לפי פרסומים בתקשורת וחוות דעת המומחה שאותה צירף לתביעתו, הזרימה אי.די.בי פתוח לישראייר כ-320 מיליון שקל מאז נרכשה גנדן תיירות לתוך אי.די.בי פתוח, וכן התחייבה לפרוע אשראים שלה בסכום דומה.

"כל זאת תרם רבות להפחתת הערך המהותית והמשמעותית שחוו חברות אי.די.בי, וכפועל יוצא גם משקיעיה", מציין התובע בתביעתו. הוא מוסיף, כי "הערכותיו של משרד סוארי היו בלתי סבירות ורחוקות מהמציאות ומההנחות; הנתונים, המסקנות והממצאים שפורטו בחוות דעתו לא יכלו להוביל את מקבלי ההחלטות באי.די.בי למסקנה כי מדובר בעסקה סבירה או כדאית מבחינה כלכלית".

אי.די.בי פתוח רכשה את גנדן תיירות באוקטובר 2009 מידי חברת גנדן הפרטית, שבשליטת דנקנר ואבי פישר, בעסקת בעלי עניין ותמורת 1.2 מיליון דולר בלבד. לקראת העסקה הוערכה גנדן תיירות על-ידי מעריך השווי יצחק סוארי, ב-55 מיליון דולר, ופעילות ישראייר (שבבעלותה המלאה) תומחרה בכ-34 מיליון דולר.

פחות משנה לאחר מכן, קרן ההשקעות סקיי, המנוהלת על-ידי צבי יוכמן וניר דגן, השקיעה כ-15 מיליון דולר באי.די.בי תיירות, באמצעות אג"ח להמרה. אם יומרו האג"ח למניות, תחזיק קרן סקיי כ-25% ממניות אי.די.בי תיירות. יוכמן משמש כיו"ר החברה.

לאי.די.בי פתוח דאגות משלה, המשתקפות היטב בתשואות האג"ח שלה, העומדות על יותר מ-130%. לחברה חוב של כ-6.5 מיליארד שקל, 4 מיליארד שקל מתוכו למחזיקי האג"ח. עד חודש יוני 2013 יהיה עליה לפרוע כ-1.4 מיליארד שקל מהחוב הכולל שלה, כמחצית מכך למחזיקי האג"ח, כאשר בידיה נכסים נזילים בהיקף של 885 מיליון שקל.