ביהמ"ש יכריע: האם שלמה בן-חיים גנב סודות טכנולוגיים?

מדינת ישראל תובעת 40 מיליון שקל ממיליארדר הביוטק פרופ' שלמה בן-חיים: "גזל, יחד עם שותפו ד"ר אמיר ערב, פטנטים על טכנולוגיה המשמשת להקפאת תאים"

האם אחד מיזמי ההיי-טק המובילים במדינה היה שותף לגניבה של סודות טכנולוגיים יקרי-ערך מהמדינה?

מדינת ישראל הגישה היום (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה בסך 40 מיליון שקל נגד פרופ' שלמה בן-חיים, מהיזמים הישראלים הבולטים והעשירים בתחום הביוטק, ונגד שותפו העסקי, ד"ר אמיר ערב, שהיה מדען במנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני). זאת, בטענה כי השניים גזלו מהמדינה טכנולוגיה יקרת-ערך המשמשת להקפאת תאים, רקמות ואברים שלמים שפיתח ד"ר ערב במסגרת עבודתו במכון וולקני, השייך למשרד החקלאות.

לטענת המדינה, במקביל לעבודתו במכון וולקני, יזם והקים ד"ר ערב, בשיתוף עם בן-חיים, חברות שהגישו בקשות לרישום פטנטים המתייחסות לאמצאות שירות, שפיתח ד"ר ערב במסגרת עבודתו, השייכות למדינה.

בנוסף לפרופ' בן-חיים וד"ר ערב, נתבעים בתביעה חברות קור דיינמיקס ו-IMT שבבעלותם, שעוסקות בתחום של שימור תאים ורקמות ביולוגיות באמצעות הקפאה. על-פי התביעה, באמצעות החברות הללו גזלו הנתבעים את הטכנולוגיה ורשמו על שמן פטנטים ששייכים למדינה. כן נתבעים אודי דמארי, שהיה שותפו העסקי של ד"ר ערב, ויהודית נתן, ששימשה בתקופה הרלוונטית כעוזרת מחקר של ד"ר ערב.

"חיים כפולים"

באמצעות עו"ד ליעד וטשטיין ממשרד ד"ר שלמה כהן ושות' ועו"ד דקלה שלו אמסלם מפרקליטות המדינה, מפרטת המדינה בתביעה כי במסגרת עבודתו כחוקר בכיר במכון וולקני, פיתח ד"ר ערב התקנים ושיטות להקפאה של דוגמאות ביולוגיות (תאים, רקמות ואיברים שלמים). הטכנולוגיות שבפיתוחן עסק ד"ר ערב הן בעלות יישומים רפואיים חשובים בבני אדם.

לדברי המדינה, ד"ר ערב ניהל למעשה במשך שנים "חיים כפולים". לפי התביעה, "בד-בבד עם עבודתו כחוקר בכיר במכון וולקאני, יזם ערב והקים חברות, המבוססות על הטכנולוגיה, שפיתח במסגרת עבודתו, ושימש כמדען הראשי של חברות אלה על גלגוליהן השונים".

לטענת המדינה, בשנת 2004 הצטרף פרופ' בן-חיים כמשקיע לד"ר ערב, ביודעו שמדובר בחברות המבוססות על טכנולוגיה שגזל ד"ר ערב ממכון וולקני. לפי התביעה, בן-חיים, שהשקיע 17 מיליון דולר באמצעות קרן השקעות שבבעלותו, בחברות IMT ו-Core Dynamics, נטל חלק במעשים המתוארים בתביעה ואף יזם חלק מהם.

"פרופ' בן-חיים הצטרך למיזם שבבעלות ד"ר ערב ביודעו כי מדובר בחברות המבוססות על טכנולוגיה ופטנטים שנגזלו מהמדינה. בין השאר, כל בדיקת נאותות, ולו המינימלית ביותר, שיזם מנוסה כפרופ' בן-חיים בוודאי ערך, הייתה מגלה כי ד"ר ערב הוא עובד מדינה המועסק כחוקר בכיר במכון וולקני, וכי IMT עוסקת באותם תחומים ממש בהם עוסק ד"ר ערב ומבוססת על פירות מחקריו במכון", נטען בתביעה. "החל מהמועד בו הצטרף למיזם של ד"ר ערב, נטל פרופ' בן-חיים חלק ישיר במעשים".

מירמה והונאה

המדינה מציינת כי החברות שבבעלות ערב ובן-חיים הגישו בקשות רבות לרישום פטנטים המתייחסות לאמצאות שפיתח ד"ר ערב במסגרת עבודתו במכון וולקני, המבוססות על הפלטפורמה המחקרית שהעמיד לרשותו המכון. בקשות הפטנט הוגשו על שם חברת IMT. לאחר מכן, טוענת המדינה, הועברו מרבית הבקשות על שם חברת קור דיינמיקס. חלק מהבקשות כבר נרשמו כפטנטים.

המדינה טוענת בתביעה כי היא "נדרשה למאמץ עצום על מנת לפרום את רשת הקורים שטוו הנתבעים, במטרה להסתיר את גזל הטכנולוגיה והברחתה לחברות שהקימו ד"ר ערב ופרופ' בן-חיים". בין השאר, נטען, ד"ר ערב מסר הצהרות כוזבות לגבי מהות קשריו ומעורבותו עם החברות שהקים.

"במשך השנים נהגו הנתבעים בדרכי מירמה, הונאה ותרמיתי על מנת להסתיר את גזל הטכנולוגיה. בין השאר הסתיר ד"ר ערב את מהות קשריו עם החברות בהן פעל והצהיר בכזב, כי אין לו כל קשר או נגיעה לפעילותן", נטען.

עוד נאמר בתביעה כי הנתבעים ניצלו את האמון הרב שרחש מכון וולקני לד"ר ערב, כדי להחתים את המכון במירמה על "הסכמים" לשיתוף-פעולה מדעי. "להסכמים אלה צירף ד"ר ערב נספחים שנועדו 'לחלץ' הודאות שווא מהמכון, לפיהן הטכנולוגיה שייכת ל-IMT. המכון חתם על ההסכמים האמורים, בהסתמך על עמדתו והמלצותיו המקצועיות של ד"ר ערב, שריכז את פרויקט המחקר, ולא ידע כי הלכה למעשה היה ד"ר ערב הרוח החיה ב-MT, פעל בניגוד אינטרסים ותוך הפרה בוטה של חובותיו כעובד מדינה", טוענת המדינה.

יצוין כי ד"ר ערב הורשע בפסק דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בניגוד אינטרסים והפרת חובות אמון. זאת, בשל עבודתו בחברות הפרטיות שבבעלותו במקביל לעבודתו במכון, ללא ידיעת המדינה.

כישלון המשא-ומתן

"תביעה זו מתייחסת למקרה חמור במיוחד, בו גזלו הנתבעים במשך שנים רבות מהמדינה, במכוון, באופן שיטתי ובדרכי תרמית, טכנולוגיה יקרת-ערך שזכות הקניין בה נתונה למדינה", נאמר.

בתביעה מודגש כי חוק הפטנטים והוראות התקשי"ר (תקנון שירות עובדי המדינה) מטילים חובת דיווח על כל עובד מדינה על כל אמצאה ובקשת פטנט.

לדברי המדינה, קודם להגשת התביעה היא פנתה לנתבעים ודרשה פיצוי בגין גזל הטכנולוגיה והנזקים שנגרמו לה, אך בקשותיה לא נענו. "המדינה הציעה לנתבעים מספר מודלים עסקיים לפיצוי המדינה בגין גזל הזכויות. המשא-ומתן בין הצדדים לא עלה יפה. בנסיבות אלה, לא נותר מנוס למדינה אלא לנקוט בהליכים משפטיים".

התביעה נגד פרופ' בן-חיים, ד"ר ערב ויתר הנתבעים הוגשה כחלק מטיפול משותף של החשב הכללי ויחידת התביעות בפרקליטות המדינה בהשבת קניין רוחני ופטנטים לרשות המדינה, ובמסגרת האסטרטגיה של הפרקליטות לטיפול בתופעות של פגיעה בנכסי המדינה ובשלטון החוק בכלים אזרחיים ובאמצעות הגשת תביעות.

סדרת תביעות

יצוין כי לא מדובר בתביעה היחידה שמתנהלת נגד פרופ' בן-חיים בימים אלה. בינואר השנה הוגשה תביעה בהיקף של כ-250 מיליון שקל נגד בן-חיים, בטענה כי הוא מחזיק כ"בני-ערובה" את מניותיו של שותפו העסקי לשעבר, היזם ואיש העסקים בתחום המכשור הרפואי לואיס פל, בחברת הענק האמריקנית ג'ונסון אנד ג'ונסון, וכן מיליוני דולרים המגיעים לפל, שחולקו כדיבידנדים של החברה.

באוקטובר 2011 הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה תביעה נוספת נגד פרופ' בן-חיים. בתביעה שהוגשה על-ידי שני היזמים של חברת RF Dynamics, ערן בן-שמואל ואלכס בילצ'ינסקי, נטען כי בן-חיים השתמש ב"מעשי תרמית והונאה", כדי להוציא מהם את החברה, ששוויה 311 מיליון דולר. התנהלותו של בן-חיים, נטען, הביאה לכאורה ל"נישולם של התובעים מכל חלק בהמצאה", תוך כדי "מעשי תרמית והונאה מתוחכמים על-ידי אדם רב עוצמה ועתיר-ממון". בן-חיים הכחיש את טענותיהם.

תגובה: "התביעה שערורייתית - נעה בין חלם לקפקא"

מקורבים לחברת קור דיינמיקס מסרו כי חברת IMT, שמכרה את הטכנולוגיה שלה לקור דיינמיקס, הייתה חתומה על מספר הסכמים עם המדינה סביב הטכנולוגיה. לדבריהם, החברה הייתה חתומה בהסכם להסדרת הזכויות בטכנולוגיה מול המכון הוולקני, וכן בהסכם להוצאת הטכנולוגיה מישראל מול המדען הראשי.

עוד טוענים המקורבים כי לקור דיינמיקס אין היום כל פעילות המבוססת על הטכנולוגיה שבמחלוקת, וכי היא אף הציעה למדינה להחזיר לה את הפטנטים, בתנאי שתקבל בחזרה את הסכומים ששילמה עליהם.

לדבריהם, "קור בוחנת כרגע את דרכה ומתקדמת על בסיס המצאות נוספות, אבל כרגע אינה נחשבת, ככל הנראה, לאחת החברות המוצלחות בפורטפוליו של בן-חיים. כך שגם אם המדינה תוכיח את זכויותיה בחברה, לא בטוח שיש לה מה לקחת ממנה".

עו"ד ריצ'ארד לוטי, בא-כוחה של קור דיינמיקס, מסר: "התביעה הזו היא שערורייתית. היא נעה בין חלם לקפקא, קשה להחליט מה יותר. החברה לא תגיב בשתיקה לתביעה הזו".

הפטנטים הגנובים לכאורה: שיטות להקפאת ביציות ותאי גזע

לפי תביעת המדינה, החברות שבבעלות ד"ר אמיר ערב ופרופ' שלמה בן-חיים הגישו בקשות רבות לרישום פטנטים, המתייחסות להמצאות שפיתח ד"ר ערב במסגרת עבודתו במכון וולקני. המצאות, שלפי הטענה שייכות למדינה ומבוססות על הפלטפורמה המחקרית שהעמיד מכון וולקני לרשות ד"ר ערב.

לדברי המדינה, באופן כללי, בקשות הפטנט מתארות גרסאות שונות של התקן להקפאה של דוגמאות ביולוגיות (תאים, רקמות, איברים וכיוצא באלה), שפיתח ד"ר ערב. מדובר בפטנטים ליישום שיטת הקפאה הידועה כ"הקפאה כיוונית".

לפי התביעה, אחד הפטנטים שפיתח ד"ר ערב כעובד מדינה תיאר את ההתקן הבסיסי בשיטת "ההקפאה הכיוונית". בפטנט צוין כי ההמצאה מאפשרת ליישם הקפאת ביציות, עוברים, רקמות שחלה, זירמת פרים וחיות נוספות וכן זרע אדם.

בקשות פטנט נוספות, שהגישו החברות - ושלדברי המדינה, עסקו בטכנולוגיה שפותחה במכון וולקני - עסקו בהקפאה של איברים, יישומים אורטופדיים, שאמורים לאפשר הקפאה של רקמות סחוס והשתלתן, פטנטים להקפאה של תאי דם אדומים ושל תאי גזע וכן פטנטים שעוסקים בהקפאת עוברים.

עיקרי התביעה
 עיקרי התביעה

האקזיטים
 האקזיטים