למרות עליות השערים הנאות שנרשמו בספטמבר בבורסה בתל אביב, הן בשוק המניות והן בשוק האג"ח, המשקיעים באחד העם ממשיכים להתבצר באפיקים הסולידיים ביותר - קרנות כספיות וקרנות אג"ח מדינה. בחודש החולף צמח ענף הקרנות בכ-3 מיליארד שקל ל-160.5 מיליארד שקל, כאשר כ-1.75 מיליארד שקל מצמיחה זו מיוחסים לגיוסים נטו, והשאר לתשואה החיובית שהניב השוק.
בדומה לחודשים קודמים, גם בחודש החולף בלט אפיק הקרנות הכספיות, עם גיוסים של כ-1.3 מיליארד שקל - כלומר הוא היה אחראי לרוב הגיוסים. נציין כי בחודש החולף היקפי הגיוסים בקרנות כספיות הם הגבוהים ביותר שנרשמו מאז תחילת השנה.
הקרנות המסורתיות לעומת זאת גייסו רק 400 מיליון שקל. גיוסים אלה מורכבים מ-920 מיליון שקל שגויסו לקרנות אג"ח מדינה, 154 מיליון שקל לקרנות אג"ח קונצרניות, וכ-220 מיליון שקל לקרנות אג"ח חו"ל.
שאר האפיקים רשמו פדיונות או גיוסים של עשרות מיליוני שקלים בלבד. כך למשל הקרנות המנייתיות המשיכו לאבד כספים, ובספטמבר הן רשמו פדיונות של 85 מיליון שקל, ושל כמיליארד שקל מתחילת השנה. מנגד, קרנות אג"ח מדינה הן האפיק הצומח ביותר בענף הקרנות מתחילת השנה, עם גיוסים של למעלה מ-8 מיליארד שקל.
קרנות האג"ח הכלליות סבלו בספטמבר מפדיונות של כ-500 מיליון שקל. מתחילת השנה הפדיונות בהן עומדים על כ-3 מיליארד שקל. ניתן להגיד שזה האפיק המדמם ביותר בענף.
בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, הקרנות המחקות ממשיכות לצבור תאוצה - בחודש החולף הן גייסו כ-300 מיליון שקל. סך הכול מנהלות הקרנות המחקות כ-6.5 מיליארד שקל - צמיחה של 3.7 מיליארד שקל מתחילת השנה.
הנהירה לקרנות אלה נובעת ככל הנראה מחיפוש של המשקיעים אחר השקעה זולה שיש בה אלמנט של ודאות. הקרנות המחקות הן קרנות שעוקבות אחר מדדים.
כלומר אין בהן ממש ניהול השקעות, אלא הן מניבות למשקיע בדיוק את תשואת המדד. כמו כן הן נמכרות ללא דמי ניהול, לעומת תעודות סל שגובות דמי ניהול.
גם בענף תעודות הסל ממשיכה המגמה של גיוסים לתעודות הפיקדון. אלו תעודות שמניבות למשקיעיהן את ריבית בנק ישראל, בניכוי שיעור מסוים ועמלות, כלומר מוצרים סולידיים ביותר.
גיוסים נרשמו גם בתעודות על מדדי אג"ח בארץ ובחו"ל, אם כי בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בכל אפיק. נתונים אלה עולים ממידע שריכז איגוד לשכות המסחר.
לפניכם סיכום חודש ספטמבר אצל כמה ממנהלי הקרנות והתעודות הבולטים:
1.8 מיליארד שקל הם היקף הפדיונות מהקרנות המסורתיות של אי.בי.אי מתחילת השנה. 430 מיליון שקל מתוכם הם הפדיונות של חודש שעבר. קרנות אי.בי.אי נהנות מביצועים טובים וממוניטין חיובי לאורך זמן, בעיקר בזכות הדמויות שניהלו אותן עד לאחרונה, ובראשן עודד גל המנכ"ל הקודם.
ואולם בשנה החולפת נחלשו ביצועי הקרנות, וכיוון שמערכת ההפצה הבנקאית נותנת משקל יתר לביצועי הטווח הקצר, החלו הקרנות לאבד דירוגים במערכות ההפצה ולספוג פדיונות בשל כך.
מכה קשה נוספת נחתה בדמות עזיבתו של גל ושל מנהל ההשקעות בקרנות, יואב קפלן. מי שיחליף את גל הוא אורי בן-דב, שבא מתחום תעודות הסל והשיווק, ובפניו עומד כעת אתגר גדול להשיב את הקרנות למסלולן.
107% הם שיעור הגידול של קרנות אלטשולר-שחם מתחילת השנה. קרנות החברה, שמנוהלות בידי גילעד אלטשולר, גייסו מתחילת השנה סכום אדיר של 4.5 מיליארד שקל, שכולו לקרנות מסורתיות הגובות דמי ניהול. בתחילת השנה עמד היקף נכסי הקרנות על 4.5 מיליארד שקל, ובסוף ספטמבר הן כבר ניהלו 9.4 מיליארד שקל - נתח שוק של 5.8%. בעקבות הצמיחה היפה, עקפו החודש קרנות אלטשולר-שחם את קרנות אי.בי.אי. עם גיוס של 500 מיליון שקל בספטמבר - פי 20 (!) מנתח השוק שלהן - הן כבר מתקרבות בצעדי ענק לקרנות כלל פיננסים ודש.
1 הוא מספר החברות מתוך חמש הגדולות בענף (המנהלות מעל 10 מיליארד שקל) שמתחילת השנה קטנו בהיקף נכסיהן. מדובר בקרנות אקסלנס שאיבדו מתחילת השנה 760 מיליון שקל עקב פדיונות. במחצית הראשונה של השנה עמדו הפדיונות בקרנות אלה על יותר ממיליארד שקל. בחודש יולי, עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש צחי קורן, הצליחו לגייס בחברה כחצי מיליארד שקל.
אולם בחודש אוגוסט חזרו הפדיונות והסתכמו ב-209 מיליון שקל. ארבע החברות האחרות - פסגות, הראל-פיא, מגדל שוקי הון ומיטב - הצליחו לצמוח מתחילת השנה, אם כי במחיר של רווחיות שכן הן נאלצות למכור קרנות במחירי הפסד, כלומר מתחת לעמלת ההפצה, על מנת להסיט אליהם כספים.
600 מיליון שקל הם היקף הגיוסים של ענף תעודות הסל לתעודות הפיקדון בחודש ספטמבר, כאשר היקף הגיוסים הכולל של הענף בתקופה זו הוא 673 מיליון שקל.
תעודות הפיקדון גייסו מתחילת השנה 5.8 מיליארד שקל, כלומר הן אחראיות ל-94% מהגיוסים בענף, שעומדים על 6.2 מיליארד שקל מתחילת השנה. בחודש החולף הייתה זו קסם תעודות סל, שבניהול אבנר חדד ובועז נגר, שגייסה הכי הרבה - 401 מיליון שקל, רובם לתעודות הפיקדון.
